בעקבות גל השריפות החריג שפקד את ישראל בשבועות האחרונים, ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום (שני) דיון מיוחד בנושא תקצוב מערך הכבאות והיערכות למצבי חירום.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פתח את הדיון בהתרעה חריפה: "שמתי את הנושא על סדר היום בעקבות אירועי השריפות בתקופה האחרונה, היה נראה שהמדינה לא שולטת בשריפות בירושלים וערים אחרות, אישרנו את תקציב מערך הכבאות בדומה לתקציבי כלל הגופים במדינה, ביקשתי מהמערך שיבוא לפה ויתייחס לתקצוב, לכוח האדם, לרכבים, וגם לסופר טנקר שבסופו של דבר לא נרכש, והיו צריכים לחכות לסיוע של מדינות אחרות לאחרונה".
סגן נציב כבאות והצלה, טפסר רונן מכטייב, תיאר תמונה מדאיגה של עומס הולך וגובר על מערך הכבאות: "בשבת האחרונה טיפלנו ב-220 אירועים. השנה אנחנו צפויים לעבור את רף 200 אלף האירועים - זינוק של 89% תוך שבע שנים. באירוע האחרון, סמוך לכביש 1, נמנע אסון רק בזכות לוחמי האש. אין לנו פריבילגיה להמתין - בלי חיזוק המערך, מדינת ישראל תהיה בבעיה קשה".
לדבריו, בשל שינויי האקלים, עונת השריפות כבר אינה מוגבלת לקיץ בלבד: "אם בעבר דיברנו על 7 ימי קיצון בשנה, היום אנחנו עומדים על 30-40. האש מתפשטת כיום במהירות של 4-7 דקות לעומת 20-27 בעבר, וכמות הרעלים עלתה פי 200. המשמעות: סיכויי ההישרדות של אדם הלכוד בשריפה - כמעט אפסיים".
חסרות 31 תחנות, זמן תגובה ממושך
מכטייב הזהיר כי זמן התגובה של הצוותים עלה ל-14 דקות בממוצע לשטחים פתוחים - כפול מהיעד שנקבע בתרחיש הייחוס (7-9 דקות). לדבריו, חסרות כיום 31 תחנות כבאות ברחבי הארץ, מה שמביא לעיכוב קריטי בהגעה לאירועים. גם כוח האדם רחוק מהיעד: "היחס הנדרש הוא לוחם אש אחד לכל 1,000 תושבים, אך כיום היחס בפועל עומד על 1 ל-4,500 בלבד".
בנוגע לרכש ציוד, ציין מכטייב כי בשנתיים האחרונות נוספו למערך 319 כלים חדשים, בהם רכבי סער ולוויתן. עם זאת, התריע כי הצרכים בשטח עולים בהרבה על המענה התקציבי הקיים.
המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, מירי שמואלי, ציינה כי התקציב למערך עלה מ-1.54 מיליארד שקל ב-2024 ל-1.779 מיליארד שקל ב-2025 - תוספת של כ-238 מיליון שקל. עם זאת, הודתה: "עדיין קיימים פערים מול תרחישי הייחוס, במיוחד באירועים רב-מוקדיים".
פער התקצוב
במהלך הדיון נמתחה ביקורת על כך שהמשרד לביטחון לאומי לא העביר נתונים שנדרשו על ידי מרכז המידע של הכנסת. שמואלי התחייבה להעביר את המידע החסר, ויו"ר הוועדה דרש עדכון בעניין.
לשאלת ח"כ ולדימיר בליאק, ציינו במשרד לביטחון לאומי וכן במשרד האוצר, כי בהשוואה בין התקציבים המקוריים לשנת 24 ו-25, אין ירידה בתקצוב הכבאות.
יהונתן בובליל, אגף תקציבים, משרד האוצר: "כשאנחנו משווים תקציב יש להשוות תקציב מקורי למקורי, אפשר גם להשוות תקציב על שינויו אבל 25 טרם נגמרה, לכן זו תהייה השוואה לא הכי נכונה. 24 הסתיימה כמעט על 2 מיליארד שקל, היום ב-25 שטרם הסתיימה אנחנו כמעט באותו תקציב, כך שאין פה קיצוץ גם בעת הנוכחית שעוד לא סיימנו את השנה".
ח"כ גפני: "למה אין תקציב לנושא שהוא פיקוח נפש, ברור לחלוטין שהשריפות לאחרונה היום יכולות להיות עם תוצאות קשות יותר, והיינו עלולים להגיע למצבים שאני לא רוצה לדבר עליהם. שמענו את סגן הנציב, הנתונים האלה הם מקום לחסוך כסף? זה יכול לעלות חלילה בחיי אדם".
בובליל: "השאלה למה מתכוונים בזה שאין מספיק תקציב, ניתן להעלות דרישות של מאות ומיליארדי שקלים בלי שום עניין של להצביע על סדר עדיפויות".
ח"כ גפני: "השאלה אם אתה מתייחס ברצינות למה שנאמר כאן? כמה גורמים העלו צורך לטיפול שונה, האקלים, השריפות והתרחיש השתנה, יש הרבה יותר מבעבר, כל אלה מצריכים תקציב גבוה יותר. לא ביקשנו לפזר כסף בלי חשבון".
בובליל: "יש כמעט גידול של 240 מיליון שקל בתקציב, גידול של 15%, הרבה מעבר לשאר תקציב המדינה, מראה העדפה לתחום הזה באופן כללי. הנקודה התחתונה נעשתה עבודה מקצועית, התקבלו החלטות נכונות וב"ה אין פגיעה בנפש, זה מראה שיש תקציב נכון או סביר לכל הפחות".
ח"כ יוראי להב-הרצנו: "אמר סגן הנציב שחסרים אלף לוחמי אש ביחס לתרחיש הייחוס, שצריך 4 מסוקי בלאק-הוק, שיש להקים 35 אזורי חיץ, אז איך יש תקציב מספיק?"
בובליל השיב: "נתנו תוספות של מיליארדים למשרד, שהוא קובע את סדר העדיפויות, אם לשם צריך את התיעדוף יכולים להפנות לשם את המשאבים".