מדינת ישראל מיטלטלת בשנה וחצי האחרונות בין מלחמה להפסקת אש ובין סרטון חטופים ל"הותר לפרסום". במציאות המורכבת הזו, ידיעות שבימי שגרה היו כובשות את הכותרות הראשיות - כמו עליות מחירים או הורדת דירוג האשראי - נדחקות כמעט לשוליים. ועדיין, מלחמת המכסים שהכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצליחה להרעיד את אמות הספים אפילו אצלנו, שלא לדבר על שאר העולם. משלחת ישראלית יצאה לארה"ב בניסיון לבטל את רוע הגזרה, ולפי פרסומים, מתנהלים מגעים בין המדינות על הסכם סחר שיאפשר למתן את המכסים.
בזמן שהצמרת הכלכלית כולה נעמדת על הרגליים בגלל איום המכסים, מעט תשומת לב, אם בכלל, ניתנת לגזרה נוספת שאולי עומדת לנחות עלינו מכיוון וושינגטון: לפי פרסומים בארה"ב, שכמעט שלא זכו להד בארץ, הממשל האמריקני עומד לבטל את הטבת המס על תרומות של אמריקנים לעמותות ומלכ"רים מחוץ למדינה.
צריך להבין: ההשלכות של צעד זה עבור המשק הישראלי עלולות להיות חמורות לא פחות מהטלת המכסים. צעד זה, אם ייצא לפועל, עשוי להביא לפגיעה ואף לחיסול אלפי מלכ"רים ועמותות ולגרום לפיטורי עשרות אלפי עובדים.
ביטול הטבת המס על תרומות של אמריקנים למלכ"רים בחו"ל יפגע גם במדינות נוספות, אבל ישראל תיפגע הרבה יותר, מסיבה פשוטה: ליהדות ארה"ב יש מערכת פילנתרופית מהמפותחות בעולם, אשר המגזר השלישי בישראל הוא מבין המוטבים הגדולים ביותר שלה. ההסתמכות של הכלכלה הישראלית על תרומות מארה"ב היא בסדרי גודל יוצאי דופן, ורק הולכת וגדלה מאז ה-7 באוקטובר. בממוצע מוזרמת לישראל פילנתרופיה אמריקאית בסכום של כ 10 מיליארד ₪ בשנה. מלכ"רים אחראיים לכ-6% מהתמ"ג של ישראל ואין כמעט מוסד ציבורי בישראל - מבתי חולים, דרך אוניברסיטאות ועד לצה"ל, שלא נעזר בתרומות מחו"ל בכלל, ומארה"ב בפרט, כדי להשלים את מה שתקציב המדינה לא מאפשר. רק לאחרונה התבשרנו כי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב תזכה בתרומה נדיבה במיוחד, הגדולה בתולדות האוניברסיטה: 125 מיליון דולר שתרמו נשיא ומנכ"ל קרן ההשקעות בלקסטון, ג'ונתן גריי, ורעייתו מינדי.
אם הטבות המס על תרומות מסוג זה יבוטלו, קיים חשש אמיתי שהרבה פחות כסף יזרום לישראל כתרומות מארה"ב בשנים הקרובות. התוצאה עלולה להיות הרת אסון: בין 50%-65% מהתרומות למגזר השלישי מגיעות מארה"ב ואצל לא מעט עמותות מדובר ב-100% מהתקציב. ביטול הטבת המס עלול לגזור כליה על אלפי עמותות בישראל ולהביא לפיטורי עשרות אלפים. ההשלכות הן לא רק כלכליות אלא נוגעות בחיי אדם: בתקופה של קיצוץ בתקציבי השירותים החברתיים, וכשמספר הישראלים שנזקקים לסיוע נפשי, בריאותי וכלכלי גבוה מאי פעם - התרומות האלה הן אוויר לנשימה עבור ישראלים רבים.
אם מישהו חושב שמדובר באיום שהסיכוי שיתממש נמוך, כדאי שיידע - כבר עם כניסתו לבית הלבן, טראמפ חתך בחדות את המימון של ארה"ב באלפי ארגונים חברתיים בעולם, ארגונים שפעלו לטיפול ברעב ומגיפות, באמצעות USAID בהיקף של מיליארדי דולרים. המדיניות של טראמפ היתה ונותרה "אמריקה תחילה". השאלה למה משלם המסים האמריקאי צריך לסבסד תרומה למדינה אחרת היא שאלה לגיטימית. ולכן אי אפשר להתייחס בזלזול לאפשרות שהטבת המס על תרומות לחו"ל אכן תבוטל.
מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שזה יקרה. אם אכן מתקיימים מגעים עם ארה"ב להסכם שיאפשר את ביטול המכסים, ישראל חייבת להעלות על השולחן גם התחייבות אמריקנית להמשך הטבת המס על תרומות למגזר השלישי בישראל.
הכותב משמש מנכ"ל עוגן, גוף אשראי חברתי המסייע בין היתר למאות ארגונים במגזר השלישי, וממלא תפקידים שונים בכ-12 מלכ"רים