בריטניה הודיעה היום (שלישי) על צעד חריג כלפי ישראל: הקפאה רשמית של המשא ומתן להסכם סחר חופשי חדש בין המדינות. מדובר בהצהרה יוצאת דופן מצד אחת מבעלות בריתה המרכזיות של ישראל באירופה, שאומנם לא מבטלת את ההסכם הקיים, אך מאותתת על שינוי מגמה מדיני וכלכלי כאחד.
בהודעה שפורסמה מטעם שגרירות בריטניה בישראל נמסר כי שר החוץ דיוויד לאמי יודיע בפרלמנט הבריטי על הקפאת השיחות להסכם הסחר החדש, תוך שהוא מבהיר כי "הממשלה הבריטית עודנה מחויבת להסכם הסחר הקיים בפועל, אך לא ניתן להתקדם בדיונים על הסכם סחר חדש ומשודרג עם ממשלת נתניהו, שמקדמת מדיניות רעה במיוחד בגדה המערבית ובעזה".
לפי אתר משרד הכלכלה, בריטניה הינה יעד היצוא הגדול ביותר של ישראל באירופה והיא שותפת הסחר הרביעית בעולם בייצוא וביבוא סחורות ושירותים אחרי ארה"ב, סין והאיחוד האירופי. היקף הסחר בסחורות ושירותים בשנת 2023 עמד על כ-9 מיליארד דולר. בין הסחורות הבולטות שמייצאות לבריטניה ניתן למצוא כימיקלים ומוצרי תעשיות כימיות שהיוו 32% בשנת 2023, ואילו יצוא השירותים עמד על כ-4 מיליארד דולר, מתוכם כ-60% שירותי מחשוב - תוכנה, סייבר, מו"פ ופינטק. כלומר יש להסכם ולעדכונו משמעות גדולה לתחום ההייטק. עוד מצוין באתר משרד הכלכלה כי האינטרס הבריטי מנגד, נוגע בעיקר לגישה של חברות מקומיות למכרזי העתק בתחומי התחבורה אשר אושרו בישראל ובכללם פרויקטי המטרו והרכבת הקלה.
על רקע זה, ההחלטה של לונדון לעצור את קידום ההסכם נתפסת במערכת המדינית כמהלך שנועד לשדר מסר פוליטי מובהק, מבלי להביא בשלב זה לפגיעה מעשית ביחסי הסחר הקיימים.
גורמים במשרד החוץ הישראלי ניסו לצנן את עוצמת המהלך ומסרו לוואלה כי "זאת הצהרה שהיא דקלרטיבית בלבד. אין לזה משמעות כי נכון לרגע זה לא התקיימה אפילו ישיבה אחת בעניין של הסכם משודרג". עוד הוסיפו כי "יכול להיות שבמקרה הזה הבריטים בעצמם מדברים לבייס".
אולם מומחים מזהירים כי המשמעות הכלכלית של ההקפאה - גם אם אינה מיידית - עלולה להיות נרחבת בטווח הבינוני והארוך. ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון ושוק ההון בפקולטה למנהל עסקים במכללה למינהל, אומרת כי הקפאת השיחות לקידום ההסכם החדש עלולה להקשות על חברות ישראליות לחדור לשוק הבריטי, במיוחד כאשר מדובר בשווקים רוויים ותחרותיים, הדורשים הסכמים מעודכנים שמספקים ודאות רגולטורית והקלות ביורוקרטיות.
אינגבר מוסיפה כי למהלך עלולה להיות השפעה שלילית במיוחד על מגזר ההייטק הישראלי, ובייחוד על חברות בתחומי הפינטק והסייבר, שתלויות בגישה נוחה לשווקים מערביים כמו בריטניה. לדבריה, אם תיווצר תחושת חוסר יציבות או מסר של הסתייגות מצד ממשלת בריטניה כלפי הכלכלה הישראלית - הדבר עלול לצמצם את הזדמנויות הצמיחה של אותן חברות.
עוד מציינת אינגבר כי אי-ודאות מדינית וכלכלית פוגעת באופן ישיר גם בזרימת השקעות זרות לישראל. "משקיעים בריטים שיבחינו בכך שבריטניה עצמה 'מרימה ידיים' מהסכם סחר חדש עם ישראל - ייטו להתרחק מהשקעות חדשות, במיוחד בתחומים שדורשים התחייבות ארוכת טווח כמו תשתיות, אנרגיה ותחבורה", היא אומרת.
אך מעל לכל, היא מזהירה מהשפעה גלובלית נרחבת יותר של ההחלטה הבריטית: "הפגיעה הגדולה ביותר יכולה להיות אם זו תיתפס כאבן הקטנה הראשונה שתפרק את כל הסכר הענק. בריטניה הגדולה תתן את הלגיטימציה למדינות יותר עוינות כמו ספרד, אירלנד, איסלנד, צרפת - שבה מקרון הביע כבר את דעתו נגדנו - ואחרות, לנקוט מהלכים דומים".
שר הכלכלה ניר ברקת, שהוביל את פתיחת השיחות להסכם החדש באוגוסט 2023, אמר אז כי "לבריטניה יש פוטנציאל להיות אחת השותפות האסטרטגיות ביותר של ישראל בשנים הקרובות". כעת, נדמה שהפוטנציאל הזה מצוי בהקפאה, לפחות לעת עתה.