מלחמת הכוכבים הייתה פרויקט שאפתני שהציג הנשיא רונלד רייגן בתחילת שנות ה-80, כמענה לטילים הגרעיניים של ברית המועצות. הפרויקט היה אמור להתבסס על לוויינים שיגרו קרני לייזר לעבר הטילים הרוסיים, וישמידו אותם בחלל. לארה"ב לא הייתה אז יכולת טכנית לממש את הפרויקט שהיה בגבול המדע הבידיוני, למרות השקעה של מיליארדים, אבל הוא הספיק כדי להעביר לברית המועצות את המסר שלאמריקנים יש טכנולוגיה עדיפה, וסייע לעליית גורבאצ'וב ולהחלטתו להפחית את המתח עם ארה"ב ולסיים את המלחמה הקרה.
אחד הפרויקטים הצדדיים שלו, שהחל כגיבוי ללווייני הלייזר, הפך בהמשך למערכת החץ, שארה"ב מימנה את עיקר הפיתוח והייצור שלה בתעשייה האווירית, והפגין את יכולתו בשנתיים האחרונות ביירוט רובם המוחלט של הטילים הבליסטיים ששיגרו לישראל איראן והחות'ים.
יותר מ-40 שנה אחר כך הכריז הנשיא דונלד טראמפ כי אישר את עקרונות פרויקט "כיפת הזהב" שיגן על ארה"ב מטילים בליסטיים שיעלה 175 מיליארד דולר, ויהיה מבצעי בתוך שלוש שנים. בנאום מהבית הלבן, כשלצידו שר ההגנה פיט הגסת', הודיע טראמפ כי בראש הפרויקט יעמוד סגן מפקד פעולות החלל של חיל החלל, הגנרל מייקל גוטליין, להוביל את הפרויקט. "סייענו לישראל לבנות את כיפת ברזל, אבל לנו תהיה כיפת הזהב, עם טכנולוגיה מתקדמת יותר", ציין.
עדיין לא יכולים להגן על הבית
"לאחר בנייתה המלאה, 'כיפת הזהב' תוכל ליירט טילים גם אם ישוגרו מצדדים אחרים של העולם, וגם אם ישוגרו מהחלל, ותהיה לנו המערכת הטובה ביותר שנבנתה אי פעם", אמר טראמפ, וסיפר כי קנדה ביקשה גם היא להצטרף לפרויקט.
כיפת הזהב היא הבטחת בחירות של טראמפ, שבעקבות המתקפות האיראניות על ישראל, הבטיח לבנות גרסה אמריקנית לכיפת ברזל, מערכת ההגנה האווירית מתוצרת רפאל. גם כיפת ברזל פותחה במימון אמריקני ובייצור חלקי בארה"ב בידי ריית'און, והפכה למותג המוכר בעולם בתחום הודות לביצועיה להגנת ישראל מאז 2011, עם יותר מ-10,000 יירוטים מוצלחים.
לאחר הבחירות שונה שמו של הפרויקט לכיפת הזהב, ומשרד ההגנה והתעשיות הביטחוניות בארה"ב פעלו לתכנון עקרונות הפעולה שלו. למרות שלארה"ב מספר מערכות ליירוט טילים, כמו הפטריוט PAC-3 והת'אאד, הן מיועדות להגנת כוחותיה ברחבי העולם ולא על אדמת ארצות הברית עצמה. לאמריקנים יש רק כמה עשרות מיירטים משוגרים מהקרקע שנועדו להשמיד טילים בליסטיים כבדים מרוסיה או מצפון קוריאה. אלו הם טילים כבדים ויקרים שמוצבים בסילואים תת קרקעיים באלסקה ובקליפורניה, וכל אחד מהם עלה עשרות מיליוני דולרים.
אולם הפרויקט לא עונה על הצרכנים הביטחוניים הנוכחיים של ארה"ב, שזקוקה לפתרון לכמות גדולה יותר של טילים שמשוגרים לעברה, לאחר שאיראן שיגרה בבת אחת כ-300 טילים לעבר ישראל. האמריקנים זקוקים גם לפתרון נגד טילים היפרסוניים, החודרים במהירות של מעל 5,000 קמ"ש ומתמרנים תוך כדי הטיסה באטמוספירה במטרה להטעות מערכות יירוט קיימות.
יעמדו בלו"ז?
הנשיא טראמפ לא פירט את הטכנולוגיות שיישמו את הפרויקט, אך רמז שעיקר היירוטים יבוצעו מהחלל, בזמן שהטיל מאיץ מהקרקע, או שכבר משייט בחלל לקראת כניסתו בחזרה לאטמוספירה. מדובר באותם רעיונות מימי מלחמת הכוכבים, אך שיתבססו ככל הנראה על יירוט באמצעות גופים מתמרנים שישוחררו מלוויינים שיקיפו את כדור הארץ.
לפי גורמים אמריקנים, כיפת הזהב תכלול מספר מערכות שיכללו חיישנים לזיהוי האיומים, יכולות השמדת האיומים מהחלל וטילי מיירטים שישוגרו מהקרקע על עבר איומים שהמערכת לא הצליחה ליירט בחלל.
לכיפת הזהב יש כבר מבקרים רבים, שמעריכים שלוח הזמנים שלה אינו ריאלי, לאור קצב פיתוח הטכנולוגיות הצבאיות, בטח כאשר מדובר בכאלה מהפכניות שיאפשרו לראשונה לוחמה מהחלל. מערכת כיפת ברזל הישראלית אומנם פותחה בזמן שיא של שנתיים, אבל התבססה על יכולות קודמות שצברה רפאל בתחום, ולא הייתה מהפכה טכנולוגית כמו שנדרשת עבור הפרויקט האמריקני.
התעשיות הישראליות יעזרו לחזון האמריקני?
המבקרים מזהירים שגם התקציב שהגדיר טראמפ לפרויקט אינו ריאלי, והעלות האמיתי תנוע בין מאות מיליארדי דולרים לסכום של יותר מטריליון דולר. חברי קונגרס דמוקרטים העלו חששות שאחד המרווחים הגדולים מהפרויקט יהיה מקורבו של טראמפ, אילון מאסק, שחברת שיגור הלוויינים ויצרנית החלליות ספייס אקס שבשליטתו מועמדת מובילה לשגר את רכיבי המערכת לחלל ואף לבנות חלק משמעותי ממנה.
אחרים העלו חשש כי מערכת כזאת תוביל למירוץ חימוש חדש, שבו אויביה של ארה"ב ינסו לצבור מלאי גדול של טילים גרעיניים כדי להצליח להתגבר על מערכת היירוט. חשש כזה הוביל את ארצות הברית וברית המועצות להסכמים להגבלת בנייתן של מערכות יירוט דומות בשנות ה-70. האמריקנים יכולים לקצר משמעותית את לוח הזמנים בשילוב המערכות הישראליות שאת הפיתוח שלהן מימנה, כמו טיל החץ-3 שמיירט טילים בחלל והחץ-4 שמפותח כעת כדי להחליף את החץ 2, שמיירט אותם באטמוספירה הגבוהה. לתעשייה האווירית יש שותפויות בתחום עם בואינג ולוקהיד מרטין האמריקניות, שיכולות לספק את המיירטים לפנטגון בלוח זמנים מהיר. התקיימו כבר שיחות בנושא, אבל אין עדיין הצהרות רשמיות בנושא.