מיליוני ספינים הופצו במערכת הפוליטית מאז שלפני בחירות 2022 הדביק בצלאל סמטוריץ' לבנימין נתניהו, אבי האומה לטעמם של רבים, את התואר האייקוני שקרן בן שקרן.
כיום, למרות אסון ה-7 באוקטובר, שר האוצר מתייחס לנתניהו כיחיד בדורו. אז לאיזה סמוטריץ' להאמין? התשובה תלויה בפוזיציה ובפורום שבו דף המסרים נכתב. בקואליציה הנוכחית שר האוצר הוא הגוי האחראי לשריפת טונות החמץ שמפעלי נתניהו מייצרים מידי שנה.
על כך זכה לפרס ראש הממשלה ששיבח השבוע את הפליק פלאק הנדיר בעניין הסיוע ההומניטרי לעזה: "כל הכבוד בצלאל. אמרת את האמת והוכחת מנהיגות". היחס של ביבי לסמטוריץ' עומד ביחס הפוך לכוח מפלגתו בסקרים.
התמיכה בסיוע לעזה דומה למי שעבר שטיפת מוח- מהתנגדות מוחלטת, לתירוצים כמו החשש שנואשם בפשעי מלחמה. שר האוצר הבטיח שהסיוע יתמקד באוכל ותרופות ולחמאס לא יגיע אפילו גרגר אבל בפועל הגיע מאפייה שלמה.
הוא מתאים את עמדותיו לאינטרסים של נתניהו שמבחינתו ההישרדות הפוליטית היא האינטרס העליון והוא מתוגמל בנדיבות. אין זו הפעם הראשונה ששר האוצר מתהפך בדעותיו בהתאם לפוזיציה כשאין לו מה להפסיד.
"המדינה כקולקטיב לא הייתה עבורכם בזמן אמת" התייפח שר האוצר בביקורו בקיבוץ ניר עוז בנובמבר 2024. לימים התברר שהמדובר בדמעות תנין. בהזדמנות אחרת הודה שמיד אחרי טבח 7 באוקטובר שקל להתפטר אלא שלצערנו התעשת.
לפני שבועיים טען: "אני הרוב והרוב לא מעוניין בעסקת חטופים". דבר דומה אמר כבר במרס 2023 בעת הרפורמה המשפטית: "אנחנו הרוב ואסור לעצור את הרפורמה".
סמוטריץ' הוא הרוב במקרה הטוב רק באיזה בית כנסת עם עשרה מתפללים או בוועד הבית. השבשבת פעלה במלוא הרוח גם בהתייחסותו לסוגיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית ובנושא גיוס תלמידי ישיבות. בפועל הוא פועל כאילו באמת הוא הרוב.
באוגוסט 2022 בזמן ממשלת השינוי, עוד לפני שחלם להיות שר האוצר צייץ את הדברים הבאים: "עם ממשלה חדלת אישים וחסרת ניסיון כלכלי ויכולת מנהיגות, הכלי היחיד שנשאר לטיפול באינפלציה הוא הריבית של בנק ישראל וזה הרסני: אזרחים עם משכנתאות נמצאים בפני קושי של הגדלת ההחזר החודשי. המשק עלול להיכנס למיתון".
"שילוב של אינפלציה ומיתון הוא הרסני. ממשלה רצינית הייתה נוקטת בשורה של צעדים שישפיעו על הציפיות בשוק וממילא על המחירים וישיגו את אותה תוצאה של הריבית ללא ההשלכות הרעות שלה. כישלון מוחלט".
וואו איזה ציוץ! אז בואו נעשה קופי פייסט ונתאים את הדברים למציאות הכלכלית במשמרת שלו: המצב היום גרוע בהרבה ממה שתיאר לפני שלוש שנים: הריבית גבוהה ולא יורדת, האינפלציה מתרוממת (מדד אפריל זינק ב-1.1%), יוקר המחייה בשמיים והמשק עלול להיכנס למיתון.
השבשבת של סמוטריץ' היא מופת של סיפורי גרנדמייזר או אם תרצו פסטיבל מספרי סיפורים. ניתן לפתור את שר האוצר באמרה החבוטה ש"דברים שרואים משם לא רואים מכאן". אלא מכיוון ששר האוצר הוציא שם רע גם לאמרה אנחנו לא נוציא אותו בזול.
הפינוק שהוא זוכה לקבל מנתניהו מטריף את שרי הליכוד. הוא מתפוצצים מקנאה על היחס שמקבל הבן הפוליטי המועדף, (כמובן חוץ מהבן הביולוגי ממיאמי). בחדרי חדרים הם מתפקעים מכעס ועדיין שותקים.
אם בענייני פוליטיקה שולף שר האוצר את גליל הבד במנחת המצביע על כיוון הרוח, בענייני יוקר המחייה הוא שותק דווקא כשצריך לדבר ולתת לנו תקוה. שום מילת נחמה בנושא יוקר המחייה.
שום ציוץ על צעדים שהממשלה חייבת לנקוט כדי להוריד מחירי הדירות, השכירות, המזון, התרופות והתעופה. מרחב התמרון הכלכלי מאפשר להתעלל בנו נעשה באדיבות נתניהו ועוזריו. את מחיר הכישלון, בוודאי בתחום הכלכלי, כולנו משלמים.