זרקור האנטישמיות והשנאה האנטי־ישראלית הואר בעיקר מכיוון הקמפוסים באוניברסיטאות האמריקאיות, שהובילו את ההפגנות נגד ישראל מאז 7 באוקטובר 2023. מעטים יודעים כי אותם הקמפוסים גם השתוקקו באותה העת למרצים ישראלים בתחומי הטכנולוגיה, ובעיקר למקצועות הסייבר - שעשו זאת על גבי מערכות לומדה כחול־לבן.
הסייבר הישראלי כבר מוכר ברחבי העולם כפורץ דרך זה כמה עשורים, שבמהלכם חברות מקומיות, ואף המדינה, רכבו על מוניטין זה כחלק ממסעות גיוס כספים, מכירת מוצרים וגיבוש מהלכים מדיניים. שטף הגיוסים והאקזיטים בתחום רק התעצם, חרף מלחמת חרבות ברזל, והסתכם בכ־3.8 מיליארד דולר ובכ־4.4 מיליארד דולר, בהתאמה, בשנת 2024. כך על פי דוח סייברטק גלובל ו־IVC לנושא. אך מה לגבי מעמד המוניטין הישראלי שעליו רכבו החברות לקידומן?
תפסנו את ינון שבירו (48), מנכ"ל חברת הכשרות מקצועות ההייטק והסייבר האקריו, שבאמצעות חברה אחות אמריקאית מפעילה קורסי הכשרות בתחום בעשרות אוניברסיטאות אמריקאיות, לשיחה על ההרגשה בנשיאת לפיד ישראלי במוקד סערת הקמפוסים בארה"ב, ועל ייחודיות הידע הטכנולוגי המקומי שמושכת אליה ממשלות, עסקים וסטודנטים מכל העולם.
השנאה המופגנת כלפי ישראל בקמפוסים הורגשה בקורסים שלכם?
"במהלך כל הפעילות מאז 7 באוקטובר לא חשנו כלפינו או כלפי העובדים הישראלים שלנו ניכור או איבה. יש מקומות שאנו מגיעים אליהם פיזית, בתור ישראלים, כדי לבחון, ולעיתים לפקח, שמסגרת התוכנית שפיתחנו - בסיס הלומדה הטכנולוגית, התשתית שהעמידו הלקוחות והאוניברסיטאות השונות לטובת הלימודים וכו' - עומדים בנדרש. ומעולם לא הרגשנו זאת או שזה הועלה בפנינו.
"אין לנו שליטה על מי מגיע ללמוד, אבל אני יכול לספר שלא פעם הדרישה מטעם הגורמים שמבצעים את שיווק הקורסים, ובכללם לקוחות ביטחוניים, הייתה שהמרצה יהיה ישראלי. בעיקר כי המרצים הישראלים הוכיחו עצמם בתחום, וזה גם מתכתב עם המוניטין הישראלי שהוא חלק משיווק קורסי הסייבר.
"מעולם לא עלתה מחשבה להפסיק את הפעילות בעולם או בארה"ב, ומעולם לא הסתרנו את היות הידע והפלטפורמה הניתנים לסטודנטים ישראליים. כן התחלנו לשים פחות דגש על הישראליות מאז 7 באוקטובר, בעיקר כדי לא לעודד גורמים עוינים להפריע לסטודנטים שלנו ללמוד בקמפוסים השונים. אך זה לא הגיע כאיזושהי דרישה מצד גורם כלשהו, אלא החלטה שלנו, ועד עתה, ומי ייתן וימשיך כך, לא הייתה כל הפגנת איבה כלפינו או כלפי הסטודנטים שלנו".
סערה של שנאה עיוורת שטפה את הקמפוסים בארה"ב. זה רק עבר לידכם?
"בפעילות בחו"ל, ובכללה בקמפוסים שעימם אנחנו פועלים, לא הרגשנו את ה־7 באוקטובר. כן הרגשנו זאת בפעילות בישראל, בשל הקפאת חלק מהקורסים כתוצאה מיציאת סטודנטים למילואים, שחלקם עדיין ממשיכים את שירותם. בנוסף חווינו זעזוע מאופן התפרצות האירועים בקמפוסים, וכמו שאמרתי - הצנענו סממנים ישראליים שלפני כן הבלטנו בגאון, אך לא דברים שפגעו בפעילות".
אבל כן ויתרתם על המותג "ישראל" בתור זרז מכירה.
"בקרב חלק מהלקוחות שאצלם כבר פועלת תוכנית לימודים הצנענו זאת, אך אנחנו חד־משמעית שמים את הישראליות בפרונט, וזה גם בכל הפרסומים. אין לקוח חדש שאינו יודע שאנחנו ישראלים, ואף מגיע בין היתר בזכות כך. אנחנו אף מבליטים את העובדה שאנחנו מקיימים הכשרות במשרד הביטחון הישראלי, לצד צבאות וממשלות נוספים בעולם.
"סטודנטים וארגונים המבקשים להכשיר עובדים או לקלוט עובדים שאנחנו מוציאים לשוק, מגיעים אלינו מתוך ידיעה שהידע המוקנה לסטודנטים שלנו הוא ישראלי. זה מה שמייחד ומבליט אותנו מכלל חברות ההכשרות הגלובליות הפעילות בתחום ומעניק לנו יתרון יחסי. ברור שאנחנו לא מתביישים בזה. לצד זאת יש מחשבה על הסטודנטים, שבמקומות מסוימים עלולים להיפגע מפורעים חיצוניים כתוצאה מהבלטה של זה, ולכן יותר מצניעים. אבל לא מעלימים או מסתירים".
הישראליות מוכרת
ישראל נשארה לראייתך מותג שיכול לקדם עסקים ושירותים כחול־לבן?
"אם לשפוט על פי הפעילות שלנו - כן. זה נכון שחברות רוצות לשמר את עצמן ובמובן מסוים 'לא לתפוס צד', ולכן לא מבליטות שיווקית את היותן ישראליות או הקשר שלהן לישראל בתקופה זו. אבל בתחומי הטכנולוגיה זה תמיד היה יתרון, וגם רואים את החזרה של המטוטלת לכיוון מעלה בהקשר זה. לומדים אצלנו כיום כ־25 אלף סטודנטים ברחבי העולם, כמחציתם בצפון אמריקה, כ־15% בישראל, והשאר באוסטרליה, סינגפור, פולין, הודו, פיליפינים ועוד. כל הסטודנטים, כמו גם הממשלות והחברות, הגיעו אלינו מתוך ידיעה כי אנחנו מביאים עימנו ידע והכרה של יכולות ישראליות. זו גם אחת הסיבות שבגינה פנו אלינו. כולל אוניברסיטאות כמו שיקגו, מישיגן, מיאמי, וויסקונסין ונוספות.
"בכלל, בארה"ב ובאירופה אנחנו פועלים רק במסגרת תשתית האוניברסיטאות, ותחת ההכרה וההבנה שהידע והתשתית המסופקים, כמו גם חלק מהמרצים - ישראלים. ולעיתים אותה 'ישראליות' אף נדרשת מאיתנו. זה מסייע להם למכור את הקורסים. שוב, אני לא טוען שהדבר אינו מאתגר, אך זה לא מורגש אצלנו כשם שזה משתקף לעיתים בתקשורת".
העברתם בעבר גם קורסים בעולם הערבי. העבודה עימם הופסקה בעקבות המלחמה?
"להפך. כיום אנחנו בוחנים מספר עסקאות ושיתופי פעולה באיחוד האמירויות, כתוצאה מביקוש שמגיע מהצד שלהם. לפני 7 באוקטובר העברנו הכשרות באבו דאבי כזרוע הדרכה של אחת החברות הביטחוניות מישראל. הסטודנטים שם התלהבו מאוד שהמרצה מגיע מישראל ומעביר את ההכשרות. היה מאוד חיובי. כיוון שההכשרות היו מטעם גורם שלישי - אותה חברה ביטחונית, אנו ממתינים לסבב הבא שלה, ואם יהיה נשמח לעמוד גם לרשותם שוב".
אז יש לראייתך צורך שהממשלה תתערב לקידום פעילות העסקים הישראליים בחו"ל?
"למדינה יש כלים רבים שחסרים לחברות העסקיות. לדוגמה, לפני המלחמה המדינה פעלה רבות לקידום הסייבר הישראלי בעולם. אנחנו השתתפנו במספר משלחות בינלאומיות של סייבר תחת מעטה הדגל הלאומי, וזה נתן דחיפה טובה לפעילות שלנו ושל המשתתפים האחרים. צעדים כאלה מסייעים בקידום חברות כחול־לבן ועוצמת היכולות הישראליות. במקביל המדינה צריכה לראייתי לחזק את פן הלימודים הסמי־טכנולוגיים בגילאים הצעירים, ולחייב הפיכת לימודי הטכנולוגיה והשימוש בה לחלק אינטגרלי מתוכניות הלימודים".
אך הטכנולוגיה כל העת מאיצה קדימה, בעוד כמות העובדים בהייטק לא גדלה באותו הקצב. כבר כיום מנהלים שיח על AI שיחליף מתכנתים. ניתן כלל להבטיח עבודה בהייטק עד הפנסיה?
"ניתן להבטיח עבודה בהייטק לתקופה ארוכה, אך איני יודע לענות לגבי עשורים קדימה. ראשית, הכשרות הייטק לא נועדו להכניס כוח עבודה רק לחברות ההייטק, אלא גם לחברות הזקוקות לאנשי טכנולוגיה כדי להפעיל את המערכות שלהן. דוגמת חברות תקשורת, בנקים, ביטוח ועוד. תהליכי השינוי בחברות אלו איטי יותר בשל גודל ואופי המערכות אצלן, לצד העלות הנדרשת בהחלפתן.
"זה כ־27 שנה אנו משימים בוגרים שלנו לעבודות בתעשייה, בין היתר לאותן חברות שציינתי, ואנחנו עומדים על כ־80% השמה. הסיבה העיקרית להצלחת ההשמה היא שאנחנו מאזינים לשוק ובונים את הקורסים שלנו בהתאם לצרכים המשתנים. אנו בקשרי תעשייה עם כ־3,000 חברות ברחבי העולם, שמכתיבות את הצרכים שלהן מהבוגרים שלנו. כך שהצרכים אומנם משתנים, אך לא פוחתים. להפך - לעת זו הם גדלים.
"בינה מלאכותית היא אומנם תחליף לחלק מהמשרות, אך לצד זאת היא תייצר משרות אחרות, דוגמת עובדים שיידעו להשתמש באותם כלי AI. ההתפתחות אינה מורידה צרכים, אלא מייצרת צרכים חדשים אחרים. כל בחינה שנעשתה הנוגעת לצורכי השוק הגלובלי בעשור הקרוב, ובוודאי זה הישראלי, רק מעלה כי צורכי השווקים והממשלות לעובדים בתחומי הטכנולוגיה יגדלו בעשרות וייתכן שגם במאות אחוזים".
מה מאפיין את הסטודנטים הישראלים שמגיעים ללמוד אצלכם? ובמה הם שונים מאלו שבחו"ל?
"עיקר המגיעים אלינו בישראל הם חיילים משוחררים וצעירים המחפשים לעשות הסבה להייטק. המניע העיקרי שלהם הוא כלכלי. רוב המגיעים משתכרים סביב שכר המינימום השעתי ומחפשים לבנות לעצמם מקצוע שיאפשר להם רמת חיים גבוהה יותר. בהיבט זה אני מרגיש בנוח להגדיר את התהליך שהם עוברים כמשנה חיים, וזאת על סמך שנות ניסיון החברה בהשמת עובדים.
"ממה שאנחנו רואים, המתברגים במקצועות השונים זוכים כבר בשנה הראשונה לשכר חודשי ממוצע בטווח של כ־10־12 אלף שקל, ומטבלאות השכר ניתן ללמוד מה קורה בהמשך - לאחר כ־5 שנים השכר החודשי כבר קופץ לכ־20־30 אלף שקל.
"אך הפן הכלכלי אינו היחיד. סיבה נוספת שעלתה בקרב חלק מהמבקשים ללמוד אצלנו היתה הרצון לרכוש מקצוע שיאפשר להם להיות חופשיים. כך לדוגמה איתרנו מספר סטודנטים שהחלו ללמוד כי רצו לצאת מגבולות ישראל ולהפוך למעין נוודים דיגיטליים. בין המבקשות ללמוד ישנן גם נשות מילואימניקים ואימהות, המחפשות מקצוע שיאפשר להן לעבוד מהבית לצד הכנסה גבוהה יותר. יש לציין כי אותן סיבות מאפיינות גם את הלומדים בחו"ל, שכן כולם מחפשים שער כניסה להייטק, הגם שבחו"ל אין מילואימנקים או מאפיינים אחרים שיש לנו בתור ישראלים".