רצועת החוף של ישראל, הנפרשת לאורכם של כ-190 ק"מ, כוללת כ-45 ק"מ של מצוקים בקטע שבין חדרה לאשקלון. במקטעים מסוימים לאורך קו חוף רכס מצוקי הכורכר, קיימת סכנת התמוטטות מתמדת שהולכת וגוברת ככל ששינויי האקלים משפיעים הן על גובה פני הים המשתנה והן על עוצמת הסערות בו הנוגסות במצוקים.
בהתאם להחלטת ממשלה 5053, בעניין הקמת חברה ממשלתית ייעודית להתמודדות עם התמוטטות המצוק החופי, החלה לפעול בשנת 2015 החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון אשר מהווה זרוע ביצוע של המשרד להגנת הסביבה לטיפול בהתמוטטות המצוק בחלק הימי. מטרתה העיקרית של החברה היא לתכנן, לבצע ולתחזק את הקמת ההגנות הימיות על המצוקים, ולהעניק שירותי ניהול, תיאום וייעוץ למדינה בכל הנוגע לקידום ההגנות היבשתיות, וניטור קצב נסיגת המצוק.
מאבסורד לאבסורד
כרגיל במקומותינו, האבסורד הוא שהאחריות על ביצוע ההגנות היבשתיות הוטלה על הרשויות המקומיות שהתקשו עד כה לטפל בנושא מתקציבן הדל. אבל זה לא המחדל היחיד. מנכ"ל החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון, אילן לביא, מתריע כי תקציב הפרויקטים של החברה צפוי להסתיים בשנה הבאה. אם לא תתקבל החלטת ממשלה שתאשר תקצוב חדש, שנת 2026 עלולה להפוך לשנה אבודה בעוד תהליכי הקריסה של המצוקים לא עוצרים לרגע.
מאז הקמתה ביצעה החברה הממשלתית פרויקטים ימיים להגנת המצוק החל מהקמת גאו-טיובים (מבנים ימיים עשויים מיריעות בד, אותן ממלאים בחול טבעי במטרה להפחית את אנרגיית הגלים) לאורך חופי אשקלון, שוברי גלים בנתניה, הזנות חול וכן פעולות לאורך חופים נוספים בשיתוף רשויות מקומיות, על מנת להבטיח את בטיחות הציבור. ביוני 2024, ממשלת ישראל אישרה פה אחד את הצעת השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, להאריך את פעילותה של החברה הממשלתית בשנתיים נוספות עד יוני 2026 אבל התקציב לשנה הקרובה עדיין בסימן שאלה, ולמשרד האוצר לא אצה הדרך.
כיום, אחרי שנים של ויכוחים ומריבות, קיימת תמימות דעים הן בקרב משרדי הפנים והגנת הסביבה, והן מצד פורום רשויות החוף בראשותם של השר לשעבר אופיר פינס פז וראשת המועצה האזורית עמק חפר, גלית שאול, כי נדרש גוף מרכזי אחד שיטפל הן בתכנון והן בביצוע הגנה על המצוקים, גם בצד היבשתי וגם מכיוון הים. המתאימה מכולן, הם החליטו, היא החברה להגנות המצוקים שכבר הוכיחה את יכולותיה הגבוהות בביצוע פרויקטים להגנות ימיות ותדע לקדם גם את ההגנות היבשתיות ובלבד שתקבל מהממשלה את הסמכויות והתקציבים הנדרשים לכך.
בונים על ניסים
מנתוני החברה עולה כי מדי שנה נרשמים כ-300 אירועי קריסה בשנה ונגרעים מהמצוק כמויות של 40,000 טון- כשעל רקע משבר האקלים והתחזיות לעליית מפלס הים נדרשת החברה לתת מענה מיידי לבעיה שעלולה להחריף עם השנים.שני אירועי הקריסה האחרונים נרשמו בחופי הרצליה. 7,500 קוב של חול וסלעים - כמות שוות ערך ל-600 משאיות - קרסו בפתאומיות, באישון לילה, שעה שהחוף היה, למרבה המזל, ריק ממתרחצים. "זהו תמרור אזהרה המלמד כי נדרשת דחיפות גבוהה לטיפול ימי ויבשתי במצוק שבהרצליה" אומר לביא.
דוח כלכלי שנערך לבקשת החברה על ידי חברת הייעוץ BDO בחן את העלויות של מדיניות "שב ואל תעשה" אל מול הפוטנציאל של הקמת הגנות יבשתיות ועלות העבודות. על פי הדוח, אומדן הנזק לתשתיות מהעדר טיפול יבשתי במצוק החופי יכול להגיע ל-2.5 מיליארד שקל, לעומת עלות עבודות ההגנה היבשתיות המלאות הנאמדות ב-490 מיליון. עלות ההגנות הימיות הנדרשות לחמש השנים הקרובות מסתכמות בעוד 360 מיליון שקל בתקצוב לחמש שנים.
ההגנה על המצוק בנתניה, למשל, היא פרויקט שוברי הגלים הגדול ביותר שמקודם בארץ, והוא כולל הקמה של 12 שוברי גלים מחוף סירונית דרומה עד לחוף לגון והזנת חול לצורך הרחבת רצועת החוף. הפרויקט שהחל באפריל 2021 מתפרש על פני כ-3.5 ק"מ של רצועת חוף. במסגרת שלב א', בקטע הצפוני של הפרויקט הושקעו כ-100 מיליון ש"ח, שכללו הקמת ששה שוברי גלים והזנת חול בהיקף של 200 אלף מ"ק לצורך הרחבת החופים ועתה נדרש לאשר את התקציב שיאפשר להוציא לפועל את שלב ב' ובניית שוברי הגלים הנוספים.
לביא מדגיש: "אנחנו חיים מנס לנס, ואי אפשר לסמוך על נסים. המצוקים שלנו לא מחכים וזה עלול לעלות בחיי אדם. ההתמודדות עם הקריסה היא אחריות משותפת של כולם - של הממשלה ושל הרשויות - ורק פעולה מהירה ותקציבים מתאימים יאפשרו לנו לעצור את התהליך ולהבטיח חופים בטוחים ויציבים לדורות הבאים. הפער היחיד כיום למימוש הפרויקט הלאומי לייצוב המצוק החופי הינו תקציבי. חייבים להתכנס להחלטת ממשלה בהקדם".
הוא מציין כי החברה נמצאת כעת בשלבי סיום של פרויקטים קודמים, וכי בימים אלה מגובשת תוכנית כוללת להגנה ימית ויבשתית לכל אורך רצועת המצוק - הכוללת שלבים, תקצוב ומימוש. זאת על מנת להתחיל בתכנון כבר השנה.
סל הפרויקטים של "שלב ב'" הנמצא כיום בדיוני תקצוב מול האוצר לקראת אישור הממשלה, כולל בצד ההגנות הימיות בניית שוברי גלים נוספים גם לאורך מצוקי החוף של אשקלון והרצליה והגנות ימיות "רכות" יותר בבת ים, בית ינאי ובפארק הלאומי אשקלון.
החברה בוחנת גם פתרונות טכנולוגיים וסביבתיים כמו ריף טבעי בבנייה מלאכותית, צמחייה חופית ועשב ים לייצוב החול, ששומרים על המשאב הימי. ההגנות היבשתיות המוצעות כוללותמסלעות, רשתות, צמחיה וניקוז לאורך החופים שבתחום הרשויות השונות.