בית משפט השלום בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה בסך כ-2.5 מיליון ש"ח שהוגשה על ידי אדם העוסק בניכיון צ'קים, נגד קבוצת חברות ואיש עסקים, שלטענתו חייבים לו כספים עבור צ'קים שלא כובדו. מנגד, טענו הנתבעים כי מדובר בפעילות פיננסית בלתי מוסדרת, מלווה באיומים ודרישות ריבית מופרזות.
בית המשפט קיבל את טענותיהם של אנשי העסקים ודחה את התביעה, תוך שהוא מבקר את התנהלות מנכה הצ'קים ומזהיר מעסקאות ניכיון לא חוקיות.
על פי כתב התביעה, בין השנים 2017-2020 נמסרו לניכיון צ'קים שיקים בסכומים שונים על ידי הנתבעים לצורך קבלת אשראי קצר מועד. לטענת התובע, מדובר בהלוואות כספיות שניתנו במסגרת עסקת ניכיון, כשהצ'קים נמסרו להבטחת ההחזרים. סכומי השיקים שלא נפרעו הגיעו לסכום כולל של כ-2.4 מיליון שקל, שלטענתו לא הושבו לו.
הנתבעים טענו כי הצ'קים ניתנו עקב איומים מצד התובע, שהפעיל לדבריהם לחץ פסול והשתמש בגורמים עברייניים כדי להבטיח את קבלת הכספים. הם הדגישו כי הצ'קים הוחלפו מספר פעמים, אך אלו שהוחלפו לא הושבו להם.
עוד טענו כי מדובר בהסכמי הלוואה חוץ בנקאיים אשר אינם עומדים בדרישות החוק. כמו למשל אי גילוי תנאי ריבית, היעדר מסמכים בכתב ודרישת ריביות חריגות בשיעור 10% בניגוד לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
פסק הדין קבע כי התובע לא עמד בחובות החוקיות המוטלות על מלווה חוץ בנקאי, לא הציג מסמכים חתומים, ולא פירט את תנאי הריבית כנדרש. השופטת עדנה יוסף-קוזין קבעה כי "לא ניתן לפסוק לתובע את הסכום הנתבע, בהיעדר תיעוד מלא, שקוף וחוקי של ההתקשרות", וכי אין כל ראיה לכך שהנתבעים התחייבו אישית להחזיר את הסכומים הנטענים.
עוד נקבע כי טענות הנתבעים באשר ללחץ שהופעל עליהם לא נסתרו, וכי התובע פעל בניגוד להוראות החוק בכך שלא ביצע הסדרה פורמלית של הלוואות או הצגת הסכמים חתומים כנדרש. "עצם השימוש בצ'קים על סכומים מצטברים העולים על חמישה מיליון שקל, ללא הסכם הלוואה מסודר, מהווה כשלעצמו כשל חמור", נכתב.
בסיכומו של דבר דחה בית המשפט את התביעה, וחייב את התובע בהוצאות משפט לטובת הנתבעים.
עו"ד שי שמש ממשרד כהן שמש שמתמחה בליטיגציה מסחרית וחדלות פרעון מסביר כי "עבור בעלי עסקים, ניכיון צ'קים הוא לעיתים כלי הכרחי לשמירה על תזרים מזומנים - ניכיון צ'קים הוא פעולה פיננסית שבמסגרתה בעל צ'ק דחוי מקבל עליו תשלום מיידי, בתמורה לכך שהמוסד המנכה - בנק, חברה פרטית או אדם פרטי, יקבל את הצ'ק ויפרע אותו בעתיד - בניכוי עמלה וריבית".
שמש מסביר כי "חשוב להבין: ברגע שמעורבים כספים וריביות, מדובר למעשה בהלוואה, וחלים עליה כללים נוקשים מכוח חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
"החוק מחייב את המלווה החוץ בנקאי - כל מי שנותן אשראי מחוץ למערכת הבנקאית - לעמוד במספר דרישות בסיסיות: חובת גילוי מלא, פירוט סכום ההלוואה והריבית, מסירת לוח תשלומים ברור, ועריכת הסכם בכתב החתום על ידי שני הצדדים. אי עמידה בדרישות האלה עלולה לגרור ביטול החוב, קביעה שההלוואה בלתי חוקית ואף סנקציות.
"למרות שרבים רגילים לפעול בעל פה, המשפט לא מכיר בהתחייבויות ללא מסמך חתום. בית המשפט מתייחס להלוואה ללא הסכם כתוב - גם אם נמסרו צ'קים - כהלוואה בלתי תקפה. במיוחד כאשר מדובר בריביות גבוהות או כשיש טענות ללחץ או לאי הבנה".