פחות מ-3 ימים מהרגע שיצא לדרך, הושג היעד בקמפיין גיוס ההמונים לשורדת השבי דורון אשר כץ, והציבור תרם למענה סכום של 3 מיליון שקל. מאז הושק אתר התרומות ביום רביעי בערב עודכן היעד כבר פעמיים, מסכום של 2.5 מיליון שקל, ל-2.8 מיליון שקל ואז ל-3 מיליון שקל.
אמש התייחסה אשר כץ לתרומות הרבות בעמוד הפייסבוק שלה, וכתבה שהיא מתרגשת מהאהבה הרבה שהיא מרגישה מהציבור. "כשהייתי בשבי, הייתי שואלת את עצמי בלב: איך העולם נראה שם בחוץ? האם מישהו חושב עליי? האם עוד אחזור לחיים שהיו לי? היום, בפעם הראשונה מאז שחזרתי
אני מרגישה את התשובה בלב שלי".
לדבריה, "זה לא מובן מאליו. התגובות, התרומות, השיתופים, החיבוקים הווירטואליים מאנשים שמעולם לא פגשתי. זה מרגש אותי עד דמעות. מאז שחזרתי מהשבי לא הרגשתי כל כך הרבה אהבה. ופתאום, דווקא כשאני הכי חשופה, הכי פגיעה, אני מרגישה עטופה. לא לבד".
היא סיפרה על קורותיה מאז ששבה לארץ: "חזרתי לשקט של הבית, אבל אמא שלי ואחי ז"ל כבר לא איתי. איבדתי אותם, וניסיתי להיאחז במה שנשאר. הבאנו ילדה לעולם, מתוך אמונה בחיים.
ואז באה גם פרידה, לידה... ומעל הכל, מציאות כלכלית שלא האמנתי שאצטרך להתמודד איתה,
אחרי כל מה שעברתי".
אשר כץ הודתה לציבור ולתורמים הרבים: "ברגע שחשפתי את עצמי, נחשפתי גם לאור. וככל שאתם משתפים, תורמים, מדברים… אני נושמת קצת יותר. תחושת הקלה. תודה לכל מי שראה אותי, גם בלי להכיר. תודה על כל תרומה, כל שיתוף, כל מילה טובה. אני מודה מראש לכל מי שעוזר, ונותן לי תחושה אחת שמנצחת את הכל: שאני לא לבד".
ביום רביעי בערב פרסמה כץ אשר פוסט אישי ומטלטל שבו היא משתפת בקשיים הנפשיים והכלכליים שאים היא מתומדדת מאז שובה. לצד הקריאה הישירה לעזרה, חשפה שורדת השבי את הקשיים היומיומיים במאבק לשיקום חייה, לאחר שאיבדה את אמה ואחיה באירועי 7 באוקטובר, עברה התמודדות נפשית מורכבת, נפרדה מבן זוגה וילדה תינוקת חדשה. "היום אני מבינה שאני לא יכולה לבד", כתבה. "מגיע לבנות שלי אמא חזקה".
לקמפיין מימון ההמונים
בפתח דבריה כתבה כץ-אשר על חטיפתה. "היי, למי שעדיין לא מכיר אותי. שמי דורון כץ-אשר, ואני הייתי שם. בשבי. בלב הגיהנום. ב־7 לאוקטובר נחטפתי. במשך שבועות ארוכים הייתי כלואה, פצועה, רחוקה מהבית, מהחיים, ממה שאני. לא ידעתי אם אחיה. לא ידעתי אם אחזור. והחשש הכי גדול שלי, כאמא, היה כמובן על חיי הילדות הקטנות שלי, שנחטפו, נפצעו והיו גם הן בשבי. בידי המפלצות. הרגשתי לרגע שנלקחה ממני הזכות להגן עליהן".
בהמשך הפוסט תיארה את הרגעים שאחרי שובה. "ואז חזרתי. שוחררתי מהתופת ומהחושך שלא אשכח לעולם. שבתי אל חיק המשפחה - רק שהמשפחה שלי לא שלמה. אמא שלי האהובה ואחי הגיבור נרצחו על ידי הרוע באותו יום קשה מנשוא. חשבתי שהחיים סוף-סוף האירו לי פנים כשהעזתי לחלום על עתיד טוב ואחר".
כץ-אשר חשפה כי לאחר שובה, ילדה תינוקת. "המשפחה שלנו התרחבה, ולפני כחודשיים ילדתי תינוקת מתוקה שגרמה ללב שלי להתרחב. חשבתי לעצמי - מעבר לשמחה, זו הוכחה שלא ישברו אותי, אותנו. הם גדעו את חייהם של אמי ואחי - אני מביאה חיים חדשים לעולם. המשכיות לדור שנרצח. הוכחה לכך שרוחי חזקה יותר מהשבי. שהחיים ממשיכים למרות הכול".
אלא שהמציאות שאחרי השחרור לא הייתה פשוטה. "אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי שוב נאבקת. לא חלמתי שזה מה שמצפה לי. המסע האישי הפך קשה ומבלבל. נאלצתי להתמודד עם פרידה כואבת מבן זוגי, להבין שאני עומדת ללדת לבד - והפעם בלי אמא שלי שתמיד ליוותה אותי. זה לא מה שדמיינתי. זה לא מה שחלמתי. אבל זה מה שיש. ואני? אני לא מוותרת. אני חזקה. אני אופטימית.
כץ-אשר הסבירה כי הפנייה הפומבית באה לאחר לבטים רבים: "היום אני בוחרת לא להתבייש, פשוט לשים את הבושה בצד ולהתעקש על הזכות שלי לחיות ולהשתקם, לשקם את הבית שלי. את החיים שלי. אני יודעת שאתגבר, והבטחתי לעצמי שלא אתן לשבי לנצח אותי. וגם אם אני עכשיו בסטטוס שונה ומוזר, שקורה תוך כדי הניסיונות שלי להשתקם - אני מנסה להיות חזקה".
בפוסט היא כותבת בגלוי על הקושי הכלכלי הנלווה לשיקום: "עכשיו, כשאני עומדת במקום הכי חשוף שלי, אני מבינה שאני לא יכולה לבד. ההתמודדות הנפשית קשה ומורכבת - והדאגה לעתיד הכלכלי תופסת חלק משמעותי מהפחדים. לא חשבתי שאגיע לרגע שבו אבקש סיוע מעם ישראל - עם נפלא שהיה לצידי ועטף בכל כך הרבה אהבה. המעמד הזה זר לי ומורכב עבורי. זה מביך. זו לא אני. אבל היום אני מבינה - שאם לא אעשה את זה בשביל עצמי, בשביל העתיד הטוב שאני מייחלת לו - הריפוי שלי יהיה מורכב עוד יותר".
לסיום כתבה: "לכן אני כותבת לכם מכל הלב. מגיע לבנות שלי אמא חזקה. ויש לי עתיד שאני רוצה לבנות - אבל צריכה את עזרתכם האדיבה. העזרה שלכם תרים אותי ותיתן ודאות לעתיד שלי, שלנו. היום אין לי ודאות. וככה אוכל להתרכז בשיקום שלי. ככה אוכל לחזור לחיים. ולזכור שאפשר לצמוח ולחיות - גם אחרי התופת, גם מתוך תהומות הכאב. אם יש לכם אפשרות לעזור, לתרום, לשתף - אעריך מאוד. תודה מראש שאתם כאן לצידי. וכולי תפילה שכולם ישובו הביתה בקרוב - כמה שיותר מהר".
רשימה ארוכה של שורדי שבי
רבים מהחטופים השבים ומשפחותיהם בוחרים לקבל תרומות מהציבור על מנת להתמודד עם השיקום הארוך, להם ולבני המשפחה. לעתים התרומות מכוונות למטרה ספציפית כמו דירה לאחים יאיר ואיתן הורן (איתן עדיין נמצא בעזה), וברוב המקרים גיוס כללי שנועד לתמוך בשיקום הארוך שלפניהם ולהקל עליהם בנושא הפרנסה.
בין היתר גויסו סכומים משמעותיים לשורדי השבי אלי שרעבי, ירדן ביבס, אביגיל עידן ואחיה, אוהד בן עמי, אלי-יה כהן, אור ומוגי לוי, סשה טרופנוב, עומר ונקרט, בר קופרשטיין, דניאלה גלבוע, מאיה ואיתי רגב ואחרים. הסכומים שגויסו נעים בין מאות אלפי שקלים למיליונים.