מיליארד שקל בשבוע: זה היה היקף הייצוא הביטחוני מישראל בשנת 2024, שהגיע ל-14.795 מיליארד דולר (52 מיליארד שקל), שיא של כל הזמנים. מדובר בגידול של 13% לעומת 2023, ובפעם הרביעית ברציפות שבה נשבר השיא. למעשה בחמש השנים האחרונות הוכפל הייצוא הביטחוני, כאשר ב-2019 עוד עמד הייצוא השנתי על 7.299 מיליארד דולר.
יותר ממחצית מהעסקאות (56%) היו בשווי של מעל 100 מיליון דולר, מה שמבטא את הנכונות של מדינות זרות לרכוש מישראל מערכות נשק ומודיעין אסטרטגיות. מעל מחצית מהעסקאות הן עם מדינות אירופה, מה שמבטא את האצת ההתחמשות שלהן בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.
ראש האגף לייצוא ביטחוני (סיבט) במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') יאיר קולס, הודה בתדרוך לכתבים ביום שבו נחשף שספרד מעכבת עסקה גדולה לרכישת טילי ספייק מרפאל, כי "למרות הנתונים הרשמיים וההערכה הגוברת לטכנולוגיה הישראלית, התמונה אינה ורודה. התמונות מעזה מקשות על הייצוא הביטחוני. אנחנו מקבלים הרבה שאלות בנושא ממשרדי הגנה בעולם. כשהם מביאים עסקאות עם חברות ישראליות לאישור ועדות הרכש של הדרג הפוליטי עולות שם הרבה התנגדויות, ולא בגלל איכות המוצרים. גם חברות זרות שמתחרות נגד ישראליות מנצלות את הסנטימנט הזה".
מה מכרנו?
בשנת 2024 נמשכה מגמת העלייה בהיקף הייצוא של מערכות הגנה אווירית, טילים ורקטות, על רקע עסקאות גדולות לחץ-3 ולברק MX של התעשייה האווירית, לטילי ספייק של רפאל ולרקטות של אלביט, והתחום תפס 48% מהיקף העסקאות (לעומת 36% בשנת 2023).
"יש ביקוש גדול למערכות הגנה אווירית, יעילות, מוכחות ובעלויות יירוט נמוכות ככל האפשר, וזה מביא עניין ועסקאות למערכות הישראליות, וגם להתעניינות במערכות הלייזר הישראליות", אומר קולס. "אנחנו זהירים מאוד בבחירת הלקוחות, לא כל עסקה שמביאות התעשיות מאושרת, ויש מערכות שנמכור למדינה אחת ולא לאחרת. יש חשיבה ומאמץ למנוע זליגה של מערכות שמכרנו ללקוחות אחרים".
זינוק מרשים חל בתחום מערכות הלוויינות והחלל, שעמד בשנת 2024 על 8% מהיקף העסקאות (לעומת 2% בלבד בשנת 2023), בעקבות הזמנת לווייני תצפית לפי דיווחים זרים בידי מרוקו ואזרבייג'ן מהתעשייה האווירית, עם רכיבים של אלביט ורפאל.
תחום כלי הרכב והרכב הקרבי המשוריין תפס 9%, מערכות ל"א (8%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (8%), תצפית ואופטרוניקה (6%), מודיעין מידע וסייבר (4%), תחמושת וחימוש (3%), אמצעי ירייה ושיגור (2%), מערכות תקשוב וקשר (2%), מל"טים ורחפנים (1%), ופלטפורמות ומערכות ימיות (1%).
למי מכרנו?
אירופה (54%), אסיה והפסיפיק (23%), מדינות הסכמי אברהם (12%), צפון אמריקה (9%), אמריקה הלטינית (1%), ואפריקה (1%). במקרה של מדינות ברית אברהם, איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו, מדובר על גידול של פי 4 בתוך שנה, ועל מכירות שנתיות של מעל מיליארד דולר.
"אחד הדברים שמשחקים לטובת התעשיות הביטחוניות הישראליות הוא הגמישות שלהן", אומר קולס. "יצרניות אחרות מציעות למתעניינות אספקה בעוד שבע שנים, החברות בארץ מתאמצות ויודעות לספק הרבה יותר מהר, וזה חשוב ללקוחות שיש להם איומים מידיים ופערים לסגור".
שר הביטחון ישראל כ"ץ, שקיבל את הדוח מידי מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם ותא"ל (מיל') קולס, אמר כי "ההישג הוא תוצאה ישירה של הצלחות צה"ל והתעשיות הביטחוניות נגד חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן, משטר האייתולות באיראן, ובזירות נוספות שבהם אנו פועלים נגד אויבי ישראל. העולם רואה את העוצמה הישראלית ומבקש להיות שותף לה".
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, הוסיף כי "המערכות הישראליות הדהדו בשנה החולפת ברחבי המזרח התיכון. יותר מדינות רוצות להגן על אזרחיהן באמצעות אמל"ח ישראלי. על מנת לתמוך את צרכי צה"ל בטווח המידי והרחוק, עלינו להמשיך את התנופה בייצוא הביטחוני, שמאפשרת להעצים את צה"ל ביותר מערכות, לפתח את הדורות הבאים ולחזק את כלכלת ישראל. עלינו להרחיב את בסיס הייצור הביטחוני הישראלי, כדי להבטיח כשירות ביטחונית רציפה ומתמשכת לאורך זמן ובימים קשים וגם כדי שנוכל לייצא יותר".