סטיב באנון, הגורו של הפופוליזם הגלובלי, הבהיר בעבר הלא רחוק מה הימין הפופוליסטי צריך לעשות כדי להשיג את מה שהוא רוצה. הוא תיאר את האסטרטגיה כ-"Flood the zone".
לפי באנון זה אומר שצריך לייצר מספיק רעש ובלאגן תקשורתי, להציף את הטיימליין ואת החדשות באינסוף ידיעות וציטוטים שערורייתים שמעצבנים, גורמים לזעם ומייצרים עוד תשומת לב וגורמים לאנשים לשכוח מה קרה במציאות האובייקטיבית.
"התקשורת טיפשה מדי כדי להתמודד עם מהירות לוע גבוהה", אמר באנון בפודקאסט שמרני. "אז צריך להציף אותה בידיעות ואירועים כדי שלא יהיה לה זמן לעסוק בדברים שאנחנו רוצים להעביר".
באנון הצטרף אמש ל"קרב" בין איילון מאסק לדונלד טראמפ, כשאמר שצריך "לגרש את מאסק מארה"ב". גם הדברים הללו שלו קיבלו כותרת. כמו כל ציוץ ואימרה של מאסק על טראמפ ושל טראמפ על מאסק. אמש היתה חגיגה תקשורתית סביב הביף בין המיליארדר הדרום אפריקאי למיליארדר שיושב בבית הלבן. רק בזה עסקו.
במה לא עסקו?
- בחוקים שממשל טראמפ מנסה להעביר נגד רגולציות על AI במדינות בארה"ב.
- בחוקים שממשל טראמפ מנסה להעביר נגד רגולוציות על קריפטו במדינות בארה"ב.
- בהפרת צווי בית משפט נגד הפעולות של ממשל טראמפ - בכלכלה, בהגירה ובפיטורים של עובדים פדרליים.
- בהטבות המס שמיליארדרים כמו מאסק מקבלים על פי התקציב והחוקים החדשים.
- בקיצוץ המאסיבי בתקציבי הבריאות, החינוך והרווחה.
- בניסיון לבטל חוקית צווי מניעה לפעולות של הממשלה.
יש 1,082 עמודים בהצעת התקציב של ממשל טראמפ בקונגרס ה-119 של ארצות הברית - One Big Beautiful Bill Act - שנחשב לתקציב שהוגדר על ידי מומחים כ"אכזרי ביותר".
אבל טראמפ ומאסק רבו כמו ילדים קטנים ברשתות החברתיות אז בזה עסקו בתקשורת הכלכלית והכללית. כשאתה מציף את התקשורת בסיפורים שמייצרים טראפיק, אתה מונע מהתקשורת להתעסק במה שחשוב באמת. אם אתה יורה עליה כותרות שהיא לא צריכה לעבוד עבורם, אתה יכול להמשיך קדימה בלי יותר מדי הפרעות. אם אתה לא מאפשר לאנשים להבין מה המהלך הבא שלך, אי אפשר לגבש מהלך קוהרנטי נגדך.
זה כל העניין של "הריב" בין טראמפ למאסק. הכותרות מסתירות את האמת. זה הכל.