וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רשלנות או גניבה מכוונת מהכיס שלכם? הההפרות הבוטות של המעסיקים

10.6.2025 / 6:17

משרד העבודה קיים מעל 2,000 חקירות, קנסות של 100 מיליון שקל והשבת כרבע מהסכום לעובדים, אבל מאחורי ההפרות עולה שאלה מטרידה: האם רוב המעסיקים פעלו בזדון - או שמא מדובר ברשלנות של חשבי שכר? שר העבודה יואב בן צור: "לא נסכים למציאות של ניצול והתעמרות בעובדים"

אזרחים ותיקים במהלך פגישת עבודה במשרד עם עובדים צעירים. ShutterStock
מה המעסיקים מפרישים לכם ומה לא?/ShutterStock

מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה הגביר את פעולות האכיפה נגד מעסיקים מפרי חוק - והתוצאות בשטח מדברות בעד עצמן: בשנת 2024 נפתחו 2,075 תיקי חקירה נגד מעסיקים שבוקרו לראשונה, והסתיימו הליכי חקירה ב־1,827 תיקים, לרבות כאלו שנפתחו בשנים קודמות. במהלך התקופה הוטלו 801 עיצומים כספיים בסכום כולל של 139,395,426 שקלים -אשר הופחת ל־100,614,753 שקלים בהתאם לתקנות ולמדיניות ההפחתה.

"מנתוני אגף האכיפה במשרד העבודה, עולה מציאות עגומה. רובם המכריע של הפרות זכויות העובדים במשק הוא בקרב מעסיקים של האוכלוסיות המוחלשות", מציין שר העבודה יואב בן צור. ואכן, התפלגות העוולות שבוצעו חושפת תמונה מטרידה מאוד ההפרה השכיחה ביותר היא של חוק הגנת השכר: במהלך השנה ניתנו 566 התראות ו־336 כוונות חיוב בסכום כולל של 58.9 מיליון שקלים.

העבירה המרכזית - אי העברת ניכויים משכר העובדים ליעדם או העברתם באיחור - הובילה ל־140 התראות ו־334 כוונות חיוב, בסכום של כ־58.7 מיליון שקלים. עוד נרשמו 95 התראות על אי מסירת תלוש שכר, 25 על מתן תלוש חלקי, 238 על הלנת שכר (ללא חיוב), ו־22 על מסירת תלוש באיחור.

גם חוק שכר המינימום, עדיין נתפס אצל חלק מהמעסיקים כהמלצה בלבד: במהלך השנה ניתנה התראה אחת ו־134 כוונות חיוב בסכום כולל של כ־16.7 מיליון שקלים. אחת העבירות הבזויות ביותר היא ניצול של בני נוער תוך פגיעה בזכויותיהם. במסגרת חוק עבודת נוער ניתנו בשנת 2024 סך של 170 התראות ו־25 כוונות חיוב, בסכום כולל של 1,855,174 שקלים.

שר העבודה יואב בן צור. יחצ,
שר העבודה יואב בן צור/יחצ

העבירה הבולטת ביותר הייתה העסקת נערים בלילה ללא היתר - עם 70 התראות וכוונת חיוב אחת בהיקף של 1,115,920 שקלים. בנוסף, בין היתר, ניתנו 791 התראות ו־47 כוונות חיוב בגין אי תשלום תשלומים מכוח צווי ההרחבה לפנסיה חובה - סכום החיובים הכולל עמד על 17,296,925 שקלים.

בנוסף, ניתנו 219 התראות ו־4 כוונות חיוב בגין הפרות של חוק שעות עבודה ומנוחה, בהיקף כולל של 492,016 שקלים. בין העבירות: אי ניהול פנקס שעות (84), אי תשלום על מנוחה שבועית (19), אי תשלום על שעות נוספות (44), והעסקה אסורה בשבת - עבירה שבגינה נרשמו 26 התראות ו־3 כוונות חיוב בסך 469,286 שקלים, וכן כוונה אחת נוספת בגין העסקה בניגוד להיתר (22,730 שקלים).

בכל הנוגע לחלוקה על פי ענפים הסנקציות הכספיות הגבוהות ביותר הוטלו בענף קבלני השירותים - 33 כוונות חיוב בהיקף 14.4 מיליון ש"ח. אחריו: המסחר (12.4 מיליון), שירותים מקצועיים (10 מיליון), מסעדנות (9.2), תעשייה (8.6), וחינוך, תקשורת, בנייה, בריאות וחקלאות בסכומים נמוכים יותר.

למה לשלם הרבה?

4 מנויים ב-100 שקלים וגם חודש חינם! וואלה מובייל חוסכת המון

לכתבה המלאה

"העדפנו לפנות תחילה למעסיק בניסיון להסדיר את ההפרה עוד לפני נקיטת אמצעי אכיפה"

בנוסף לסנקציות אלו, במרוצת השנה החולפת נפתחו 55 תיקי חקירה פליליים נגד מעסיקים בגין הפרות חוקי עבודה. נגזרו 61 גזרי דין, הוגשו 39 כתבי אישום, ונחתמו 52 הסדרי טיעון או הסדרים מותנים. לצד האכיפה, תנאי בסיס להחלת מדיניות מקלה הוא תיקון מלא של הליקויים - ובראשם השבת כספים לעובדים. ב־2024 הושבו כך 25.7 מיליון שקל.

מאיר דוד, ראש מינהל הסדרה ואכיפה בזרוע העבודה: "על אף צמצום בכוח האדם בעקבות המלחמה, פעלנו מסביב לשעון נוכח עלייה דרמטית בפניות מצד עובדים. בכל מקרה אפשרי, העדפנו לפנות תחילה למעסיק בניסיון להסדיר את ההפרה עוד לפני נקיטת אמצעי אכיפה. ברבים מהמקרים הדבר אכן הוביל לפתרון. לאכיפה פנינו רק כאשר נתקלנו בהיעדר שיתוף פעולה".

"המדיניות שלנו ברורה, לצד מסע הסברה לשמירת זכויות העובדים ושיפור תנאי העסקתם ומעמדם בחקיקה וחתימת הסכמים קיבוציים. נאכוף את זכויותיהם וננקוט ביד קשה מול מעסיקים מפירי חוק, לא נסכים למציאות של ניצול והתעמרות בעובדים המבקשים להתפרנס בכבוד", מוסיף בנחרצות השר בן צור.

מאיר דוד. משרד העבודה,
מאיר דוד/משרד העבודה

החשבים לא יודעים לבקר את עצמם - והמעסיק משלם את המחיר

אחת השאלות הרגישות בקיפוח זכויות עובדים היא שאלת האחריות: האם האשם הוא המעסיק - או חשב השכר? המעסיק אמנם נושא באחריות החוקית, אך ברוב המקרים אינו שולט בפרטי הדוחות. את התלושים מפיק חשב השכר, לעיתים חיצוני, ולמעסיק אין כלים אמיתיים לבקרה - אלא אם ישכור בודק שכר מוסמך, בעלות נוספת. בפועל, הוא פשוט נאלץ לסמוך על החשב. " זו בעיה חמורה - אין דרישה חוקית לרישיון או הסמכה לעיסוק בחשבות שכר, אלא רק למי שמבקש תעודת חשב שכר בכיר מטעם לשכת רואי החשבון", אומר רו"ח ובעלים של פירמה גדולה. "שתי בעיות מרכזיות פוגעות במעסיקים: רבים אינם דורשים תעודה, ואין מערכת בקרה על עבודת החשב. טעויות מתגלות רק בביקורת - או כשעובד מגיש תביעה. ואז הנזק כולו על המעסיק."

לדברי רואה החשבון, גם בתוכנות שכר מתקדמות יש מגבלות. "התוכנה תתריע אם החשב מבצע פעולה שסותרת את החוק, אבל לא תזהה טעויות בהקלדת פרטים אישיים שמשפיעים למשל על נקודות זיכוי. גם הפקדות לפנסיה על רכיבים כמו חופשה או מחלה לא יתבצעו אם זה לא הוגדר מראש. כך גם לגבי בונוסים ועמלות שלא הוגדרו כחלק מפיצויים - וזו טעות שכיחה."

אז מה ניתן לעשות, איך אפשר לשנות את המציאות?

"לא רואה מצב שיוטלו סנקציות על חשבים - אף אחד לא ירצה לעבוד בתחום," אומר רו"ח. "אבל יש שני דברים שחובה לעשות: מעסיק חייב לוודא שהחשב מוסמך מטעם לשכת רואי החשבון, וחשב שכר חייב לדעת איך לבקר את עצמו - אחרת הוא מסכן גם את המעסיק וגם את העובדים."

  • עוד באותו נושא:
  • עבודה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully