יותר מ-800 בני נוער בישראל רשומים כיום כעצמאים בביטוח הלאומי - פי שלושה בהשוואה לשנת 2018. מדובר בקפיצה חדה בשיעור הצעירים שמפעילים עסקים פרטיים - מהפעלת דוכנים דרך אפיית עוגות ועד יצירת תוכן ברשתות החברתיות. אלא שהחוק, שנכתב בעידן אחר, פשוט לא ערוך למציאות החדשה.
לפי דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשת ח"כ ירון לוי (יש עתיד) לקראת דיון בוועדה לזכויות הילד, עולה מגמה ברורה של עלייה במספר הקטינים הרשומים כעצמאיים - גם אם בשלב זה מדובר במספרים קטנים יחסית לעומת אלו המועסקים כשכירים. בשנת 2024 נרשמו 825 קטינים כבעלי עיסוק עצמאי, לעומת 251 בלבד ב-2018.
זינוק בעולם הדיגיטלי
רוב בני הנוער העצמאיים פועלים בתחומים הקשורים לעולם הדיגיטלי - יצירת תוכן לרשתות חברתיות, אפליקציות, מסחר מקוון ואפילו שיווק עצמי כמשפיענים. אלא שלצד ההזדמנויות הכלכליות, החוק כמעט ואינו מספק כלים להתמודדות עם המציאות הזו - לא בהיבט של זכויות, לא בניהול כספים, לא בהגנה מפני ניצול ברשת, ובטח שלא ברגולציה על התקשרויות עם ספקים ולקוחות.
"חוק עבודת הנוער נכתב לפני עשרות שנים", נכתב בדוח, "ואינו תואם את המציאות הכלכלית, החברתית והטכנולוגית של ימינו. הוא אינו מספק מענה להכנסות של בני נוער מעבודה מקוונת או לניהול הכנסות משמעותיות בגיל צעיר".
ביורוקרטיה של גדולים
המעוניינים לפתוח תיק עוסק עצמאי במע"מ או במס הכנסה נדרשים לעבור הליך זהה למבוגרים, אך עם מגבלות נוספות: לקטין אין אפשרות חוקית להירשם כעוסק בעצמו - ההרשמה נעשית בפועל על ידי ההורה או אפוטרופוס, כולל חתימה פיזית במשרדי מע"מ. לפי רשות המסים, הקטין כפוף לכל החובות והזכויות של כל עוסק רגיל, כולל דיווחים וניהול ספרים.
ביטוח לאומי מבהיר כי קטינים עצמאים מחויבים בדמי ביטוח רק עבור נפגעי עבודה - ולא בענפי ביטוח כמו זקנה, אבטלה או דמי לידה. האחריות לחובות הביטוח חלה על הקטין עצמו, ולא אוטומטית על ההורים.
מהנתונים עולה כי הפער המגדרי נשמר לאורך השנים - בשנת 2024, 76% מהקטינים העצמאיים היו נערים ורק 24% נערות. עם זאת, נרשמה עלייה גם במספרן של האחרונות. הגיל הנפוץ ביותר לפתיחת תיק עצמאי הוא 16-18 - כ-87% מהקטינים העצמאיים רשומים בגילים הללו. מתחת לגיל 14, מדובר במקרים נדירים בלבד.
בלי פיקוח ובלי הסדרה
הבעיה המרכזית שעולה מהדוח היא היעדר פיקוח ממשלתי על התחום. מינהל ההסדרה ואכיפת חוקי העבודה אינו מוסמך לאכוף זכויות של עצמאים - גם לא קטינים. למעשה, לא התקבלו כלל תלונות על תעסוקת קטינים כעצמאיים, ואין אף גוף רשמי שמלווה את הצעירים בתחום הזה. גם משרד העבודה מודה כי אין לו סמכות או מנגנון לטפל בכך.
במשרד מציינים כי התחום נמצא כיום בבחינה כחלק ממדיניות כוללת כלפי "כלכלת הפלטפורמה" - אך עד שיוגדרו כללים ברורים, בני הנוער נותרו חשופים.
במקביל לתופעה, פועלות בארץ תכניות חינוך רבות ליזמות עסקית לנוער - ביניהן תכנית "יזמות צעירה" של משרד החינוך ורשות החדשנות, ועמותת יוניסטרים המפעילה את תכנית "Start Up Now". אלא שדומה כי הפער בין חינוך ליזמות לבין הסדרה חוקית שלה - הולך ומתרחב.
"אם המגמה תימשך", מזהיר הדוח, "יש לשקול גיבוש מדיניות ייעודית שתעסוק בהסברה, ברגולציה, ובמתן כלים משפטיים לבני נוער המנהלים עסקים - לרבות ניהול כספים, חתימות חוזים ומסחר מקוון".
"בשש שנים בלבד מספר בני הנוער שנרשמו כעצמאיים זינק מ-251 ל-825, פי שלושה. אבל החוק שאמור להסדיר את זה? נכתב בעידן שבו 'עבודת נוער' הייתה רק להיות מלצר או סדרן בסופר ואינו מתייחס לבני הנוער של 2025", אומר ח"כ ירון לוי.
לדבריו, "היום יש בני נוער שמפתחים אפליקציות, עושים שיתופי פעולה בטיקטוק ומייצרים הכנסה עצמאית כבר בגיל 16, החוק לא צריך להחליט בשבילם, הוא צריך לפנות להם מסלול וזאת על מנת שיוכלו לפתח את משלח ידם, אך גם לקבל את ההגנות הדרושות להם מהחוק.
"הדיון שיזמתי בוועדה לזכויות הילד בשלישי הקרוב, עוסק בדיוק בנושא 'חוק עבודת הנוער' ואנו נשמע מבני הנוער בעצמם כיצד הם רואים את שוק העבודה ואיך ניתן לסייע להם".