אורז, מרכיב יסוד בתזונה היפנית וסמל לאומי מובהק, נקלע למשבר: בחודשים האחרונים זינק מחירו בשיעור של עד 90% לעומת השנה שעברה, והיעדרו ממדפי הסופרמרקטים ומתפריטי המסעדות מעורר תבהלה ברחבי יפן.
לראשונה מזה עשרות שנים, המדינה מתמודדת עם מחסור שפוגע לא רק בשגרה הקולינרית, אלא גם מערער יסודות מרכזיים במודל החקלאות והמזון שלה שבהם עצמאות תזונתית, יציבות מחירים ותלות במאגרים אסטרטגיים. מה שהתחיל כבעיה חקלאית, בעיקר עקב משבר האקלים, התגלגל למשבר לאומי בעל השלכות חברתיות ופוליטיות שטרם הובנו במלואן.
המתח הציבורי שהוליד המחסור באורז כבר נותן את אותותיו גם בזירה הפוליטית. ב-21 במאי התפטר שר החקלאות טאקו אטו, ששהה בתפקידו שישה חודשים בלבד, לאחר שעורר סערה כשאמר בבדיחות הדעת שאינו נוהג לקנות אורז, משום שתומכיו מעניקים לו תמיד. האמירה עוררה זעם רב, בעיקר באזורים כפריים המזוהים עם בסיס התמיכה ההיסטורי של המפלגה הליברלית-דמוקרטית (LDP).
על אף שאמירות בלתי זהירות אינן נדירות בפוליטיקה היפנית, הפעם הייתה התגובה הציבורית מיידית: המחאה סביב משבר האורז, מוצר יסוד בתרבות היפנית, הפכה לגורם נוסף בשחיקת הממשלה השמרנית.
אופן התנהלות הממשלה סביב המשבר עשוי להשפיע באופן ישיר על תוצאות הבחירות, למרות התפטרות השר. ראש הממשלה שיגרו אישיבה מנסה לנהל את המשבר בשקט יחסי, אך עם בחירות לפרלמנט ביולי ודירוג תמיכה שנפל לשפל היסטורי של 21%, הממשלה ניצבת בפני אחד האתגרים הקשים בתולדותיה.
משבר האורז הפך לנושא מרכזי במערכת הבחירות, ובזמן שהקואליציה איבדה את הרוב בבית התחתון באוקטובר 2024, הבחירות הקרובות עלולות להביא תבוסה נוספת לממשלת אישיבה.
כך התחיל המשבר
למרות שיפן מדורגת עשירית בעולם בייצור אורז (10.36 מיליון טון בשנה), אספקת האורז המקומית נפגעה משמעותית. יבול 2023, שהושפע מטמפרטורות קיצוניות, גרע מהאיכות והכמות של הגרגרים.
כתוצאה מכך גבר השימוש באורז מלא כדי לייצר אורז לבן, מה שהגביר את הלחץ על המאגרים. במקביל, הביקוש המריא בעקבות התאוששות תחום המסעדנות, שיבת התיירים הזרים ושיא במספר התושבים החדשים - רבים מהם מגיעים ממדינות בעלות תלות גבוהה באורז.
פרדוקסלית, בעוד שמחירי מוצרים רבים הושפעו מהאינפלציה, מחירי האורז דווקא נותרו יציבים, והפכו לאופציה מועדפת לצרכנים. יציבות זו עודדה רכישות מוגברות ואגירת מלאים ביתיים, במיוחד לאחר התרעת רעידת האדמה על קו השבר ננקאי באוגוסט האחרון. כתוצאה מכך נרשמו מחסורים נקודתיים ועליות מחירים חדות - בשוק כה רגיש, שבו שינוי זעיר של 2.7% בתפוקה (המקביל ל-4 גרם לאדם ביום) עלול לערער את כל שרשרת האספקה.
המורכבות של שרשרת האספקה תרמה גם היא להחרפת המשבר: אף שרוב החקלאים ממשיכים לשווק את תוצרתם דרך המערכת המסורתית של קואופרטיב JA, המזוהה עם השלטון, נתח הולך וגדל מהמכירות מתבצע בערוצים עצמאיים. גיוון זה מקשה על מעקב אחר מלאים ועל שליטה במחירים - כפי שהודה מסאיוּקי קאנאמורי, בכיר באיגוד הקואופרטיבים הארצי.
"המחסור הנוכחי היה בלתי צפוי", אמר קאנאמורי לעיתונאים. "בדיעבד, זה תפס אותנו בהפתעה - אנחנו פשוט לא מבינים איך זה קרה". דבריו ממחישים כי גם אחד התחומים המפוקחים ביותר ביפן לא הצליח להיערך להשפעות המצטברות של שינוי האקלים, ההתאוששות מהקורונה, שינויי הרגלי הצריכה והביקוש ההולך וגובר מצד אזרחים זרים.