מדינת ישראל קמה לבוקר של תבוסה. לא תבוסה בשדה הקרב, אלא תבוסה עמוקה, קיומית, שמכרסמת בשורשי הריבונות שלנו. בבוקר הזה תרחיש האימים מתממש לנגד עינינו: אנחנו בדרך לחדלות פירעון.
נוכחנו לדעת הלילה, באופן סופי, שהחרדים לא יתגייסו. מה שהיה 76 שנים, יהיה עוד 76 שנים לפחות. זאת כבר לא שאלה של איזונים עדינים, של פתרונות יצירתיים או של דחייה אחר דחייה. זאת הכרעה היסטורית. החרדים לא מתגייסים. וכשהם לא מתגייסים, הם גם לא משתלבים. לא בשוק העבודה, לא בכלכלה, לא בעתיד של כולנו.
אנחנו לא מופתעים מהמציאות הנוכחית, אבל העוצמה שלה חסרת תקדים. הגידול הדמוגרפי של הציבור החרדי הוא כבר מזמן לא סוגיה של "שוויון בנטל", אלא איום כלכלי ממשי.
כלכלנים, נגיד בנק ישראל, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, משרד האוצר, והאדם הסביר, כולם מבינים שאם החרדים לא ישתלבו עכשיו בעבודה, תוך שניים-שלושה עשורים נהפוך למדינה ענייה, חלשה, ולא רלוונטית, מדינת עולם שלישי עם נשק גרעיני (לפי פרסומים זרים).
למה זה קשור לגיוס? בגלל שגיוס הוא לא רק שותפות בהגנה על המדינה, אלא הוא שער. הוא המקום שבו בחור חרדי נחשף לעולם שמעבר. לומד לעבוד עם אנשים שונים ממנו, רוכש כישורים, יוצא מהבידוד.
השירות הצבאי הוא נקודת מפנה שיכולה להוביל לאקדמיה, לשוק העבודה, ולעצמאות כלכלית. וכשהוא לא קורה, אין תהליך חשיפה, או פתיחת אופקים. רק עוד קצבאות, עוד תלות, עוד תקציבים סקטוריאליים שהולכים וגדלים, ועוד מעמד ביניים שנחנק לאיטו.
אם הכלכלה היתה מנוהלת נכון, היינו יכולים למשוך עוד קצת. אבל כששר האוצר שירש כלכלה יציבה, מצליח להפוך אותה תוך קצת יותר משנתיים וחצי בלבד לאזור אסון, אנחנו בצרה צרורה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, סיכם אתמול את מצבנו האנוש במספרים ועובדות.
בינואר 2023 קיבל סמוטריץ' כלכלה עם עודף תקציבי והפך אותה לגירעון מסוכן שטיפס למעל ארבעה אחוזים ב-2023, זינק מעל שמונה אחוזים ב-2024, ובדרך לשישה אחוזים ואולי אף יותר ב-2025.
במקביל נרשמה צמיחה שלילית לנפש, כלומר ירידה ברמת החיים של כולנו, ואלפי רופאים, מהנדסים ומתכנתים כבר עזבו את הארץ וחיפשו להם עתיד במקום אחר. ישראל ספגה שורת הורדות דירוג אשראי בתוך פחות משנה, עם תחזית שלילית לעתיד, מה שאומר שהחזרי החוב של המדינה צפויים לגדול בעשרות מיליארדי שקלים מדי שנה על חשבון הבריאות, החינוך, הרווחה והתשתיות של כולנו.
תקציב 2025 קרס כבר ביום אישורו. החריגה הצפויה היא כ-25 מיליארד שקל, והממשלה תיאלץ להעלות מיסים או לקצץ עמוקות במשרדים החברתיים. התחזיות לשנים 2026-2028, לפי התחזית באופטימית יחסית של האוצר, עגומות עוד יותר, עם צמיחה חלשה, גירעון גבוה, עלייה חדה ביחס חוב תוצר לכיוון 75 אחוזים, והמשך פגיעה ברמת החיים של האזרח הישראלי.
ואם זה לא מספיק, באחת מההתנהגויות החובבניות והמסוכנות שידע שר אוצר בישראל, סמוטריץ' מקדם מהלכים שמסכנים את הקשר של ישראל עם המערכת הבנקאית העולמית, מה שעלול להביא לניתוק ממערכת SWIFT, פגיעה קשה בייבוא וייצוא, והגבלה ממשית על אזרחים ישראלים לבצע תשלומים בינלאומיים בכרטיסי אשראי.
כל הנתונים, כל ההתראות, כל הסימנים מובילים לחדלות פירעון. ישראל צועדת בעיניים פקוחות לתוך תהום כלכלית. העתיד של מדינת ישראל תלוי בכוח העבודה שלה. וכשיוצאים מנקודת הנחה שהחרדים לא יתגייסו ולא יצאו לעבודה, כי גם אם סנקציות כלכליות יאושרו, אף אחד לא יאכוף אותן, הגיע הזמן לשקול חשיבה הפוכה. לא מתוך שנאה לחרדים, אלא מתוך פטריוטיות ודאגה אמיתית למדינה.
זאת בדיוק הגישה שמציע נאור נרקיס, מייסד תנועת "ישראל נאורה", ששמה למטרה להפריד בין הדת למזומן, ולהחזיר את הקול הליברלי לשולחן מקבלי ההחלטות. כדי לעשות את שינוי העומק הזה, מבקש נרקיס להפיץ את הקורס "חוזרים בתבונה", פרויקט שמבקש לחולל תהליך חילון עמוק, שקט, רחב היקף, כדי סייע לעשרות אלפי צעירים חרדים לעזוב את החברה החרדית ולהצטרף לציבור הישראלי החופשי. ליצור משקל נגד, שיגדיל את אוכלוסיית הנושאים בנטל, מתוך הבנה שהחרדים לא יהיה שם לעולם.
איבדנו את הבית הזה פעמיים, וחזרנו אליו אחרי 2,000 שנים. הבוקר הזה הביא אתו את ההבנה העמוקה שאין מקום לאופטימיות ואנחנו בדרך לאבד אותו בפעם השלישית ומהר מהצפוי.