מראני: אם התוכנית הכלכלית לא תאושר - לא נקבל הערבויות מארה"ב

"אם התוכנית הכלכלית לא תאושר על ידי הכנסת, לא נקבל את הערבויות מארה"ב" - כך אמר אתמול מנכ"ל משרד האוצר, אוהד מראני. במשרד האוצר קיבלו בסיפוק את החלטת הקונגרס האמריקאי בסוף השבוע שעבר לאשר לישראל ערבויות בסך 9 מיליארד דולר וסיוע ביטחוני בהיקף של מיליארד דולר.



הערבויות הן לשלוש שנים, בשלוש מנות שוות. הכספים יינתנו לישראל בריבית הנגזרת מריבית איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, ביום הגיוס. מדובר בריבית נוחה מאוד - הנמוכה ביותר שהממשלה יכולה לקבל בשווקים הבינלאומיים.



הסיוע הביטחוני יינתן במלואו השנה. ישראל תהיה רשאית להוציא 26.4% ממנו ברכש בישראל; השאר יוצא בארה"ב. הסיוע הביטחוני כבר כלול בתקציב הביטחון ל-2003.



לדברי מראני, כל מהלך אישור הערבויות והסיוע הביטחוני היה בהתאם לתכנון המוקדם של משרד האוצר, פרט לעובדה שישראל ציפתה לקבל סיוע ביטחוני גדול יותר. לדבריו, החקיקה בקונגרס היא חקיקת מסגרת, וכעת נותר לדון על הפרטים עם הבית הלבן. הדבר ייעשה כבר בתקופה הקרובה. על פי ההבנות עם ארה"ב, ישראל לא תוכל להשתמש בכספי הערבויות בשטחים ולא להוציא אותם להגדלת הגירעון בתקציב. היא תוכל להשתמש בכספים לתשתיות ולמחזור חובות בריבית נוחה יותר.



מראני אמר כי במסגרת המו"מ עם הבית הלבן ייקבעו ההתניות הכלכליות למתן הערבויות, כולל השינויים המתוכננים על ידי הממשלה בתקציב 2003. בעניין זה כבר החלו מגעים בין ישראל לוואשינגטון, אבל עדיין לא נקבעו המסגרות הסופיות. ישראל אינה רוצה להתחייב על פרטי השינויים בתקציב המדינה, שכן אלה עשויים להשתנות בהצבעות בכנסת או במו"מ עם ההסתדרות. לנשיא ארה"ב תהיה הסמכות, לפני כל גיוס ישראלי חדש של כספי הערבויות, שלא לאשרו אם ישראל לא תעמוד בהתחייבויותיה ולא תבצע את התוכנית הכלכלית.



לאחר שכל העניינים יוסדרו עם הבית הלבן, תיגש ישראל לקבלת הערבויות בסיוע בנק השקעות אמריקאי. ייתכן שישראל תעדיף לגייס את הכספים באמצעות כמה בנקי השקעות.