בעקבות התקיפה הישראלית באיראן והציפייה למתקפת נגד מצד טהראן, נרשמות ירידות חדות בשווקים. החוזים על מדדי דאו ג'ונס, S&P 500 ונאסד"ק צנחו, אך הירידות התמתנו בהמשך. מדד ניקיי בטוקיו איבד 1%. מחיר הנפט קפץ ב-7%, הזהב עלה ב-1.2%, והביטקוין נותר יציב סביב רמה של 104 אלף דולר.
נפט מסוג WTI זינק ב-9% ל-74.1 דולר לחבית. החוזים בוול סטריט איבדו עד 1.6%. באסיה, מדדי שנגחאי והונג קונג ירדו ב-0.7%, והניקיי איבד 1.2%. השקל נחלש: הדולר זינק ל-3.65 שקלים, והיורו עלה ל-4.12 שקלים.
בנק ישראל מסר כי הוא ערוך ומוכן בכל התחומים שבאחריותו, בהם התפקוד התקין של השווקים הפיננסיים, המערכת הבנקאית ומערכות התשלומים והדגיש כי ברשותו הכלים הדרושים לתמיכה בהמשכיות העסקית במשק.
"תחילת המלחמה בין ישראל ואיראן משנה כמובן את הערכת המצב מבחינת שוקי ההון והמשק. כעת השאלה אינה האם תפרוץ מלחמה, אלא כמה זמן תימשך ואילו צעדים ינקוט הצד השני", אומר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות. לדבריו, עצם פריצת המלחמה לפחות הורידה גורם אי ודאות אחד מסדר היום.
מנחם מציין את הירידה בשקל והעלייה בנפט, ואומר כי "התערער הלך הרוח, תיאבון הסיכון יורד והסוחרים מצטיידים בנכסים בטוחים יותר, כולל זהב, שמחירו זינק 1.3% ל-3,447 דולר האונקיה, שיא של כל הזמנים".
לדברי מנחם, "השלכות המלחמה הפוטנציאליות בין ישראל לאיראן הן רבות ונגזרות כאמור מהתפתחותה, עוצמתה וכמה זמן תימשך. מדובר בהשפעות רבות : היצמדות למרחבים מונים ופעילות של מפעלים חיוניים בלבד תצמצם את התוצר; גיוס נוסף של כוחות מילואים יקטין את כוח העבודה הזמין, ייתכן לתקופה ממושכת נוכח צורך לנקוט זהירות גם אם המלחמה תסתיים מהר, יחסית.
"הצטיידות של הציבור במוצרי מזון ומוצרים בסיסיים תגדיל את עודף הביקוש ואפשר שהמחירים יעלו מהר, יחסית. חברות תעדפנה לדחות הוצאות לא חיוניות ולא להיכנס להרחבות כושר הייצור/השקעות חדשות כל עוד המצב לא ברור. פיחות השקל עלול ליצור לחצי מחירים וכאן נשאלת השאלה מה יעשה בנק ישראל והאם ומתי ישקול להתערב בשוק המט"ח. הסיכוי להורדת ריבית בנסיבות כאלו יפחת.
"יש כמובן את שאלת התקציב, גידול של ההוצאות לצרכי הצטיידות והתחמשות ביטחונית, תשלומי העברה למגויסים, הוצאות אזרחיות - ביטחוניות מוגדלות ועוד, ומנגד קיטון של ההכנסות מפעילות המשק. הדבר ילחץ על הגירעון, שאומנם פוחת לאחרונה, אך עדיין מהווה 5 אחוזים מהתוצר וצריך לתת מענה גם לנושא חרבות גדעון (ככל שתימשך). הדבר יצריך את המדינה לגיוסים נרחבים יותר, מה שעלול, יחד עם עלייה מתבקשת בפרמיית הסיכון של המשק, לייקר את עלות הגיוס. כמובן, בהקשר זה, יש להמתין לתגובות, שתגענה, בהמשך, מצד חברות דירוג האשראי הבינ"ל".
עוד מוסיף מנחם כי מבחינת הסתכלות המשקיעים "הרבה תלוי בהנחות העבודה ובטווחי ההשקעה. גם במצב הנוכחי, מי שמאמין שהמלחמה תסתיים בצורה מוצלחת, מבחינה זו שהסביבה הביטחונית והגאו-פוליטית בעקבותיה תהיה שקטה, בטוחה וידידותית יותר להשקעות, וככל שאופק ההסתכלות שלו רחוק יותר, עשוי למצוא גם כאן הזדמנויות, בהנחה שהירידות וההתאמות המידיות והראשוניות תהיינה חדות ורוחביות. בכל מקרה, המצב מורכב מאוד וגם בכל הקשור לנושאי השקעות ושוק ההון, צריך לשמור על עירנות יתר".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, אומר כי "פתיחת מערכה אל מול איראן, הזניקה כצפוי את שער הדולר אל מעל לרמת 3.65 שקל לדולר. פיחות השקל עשוי להמשך בתקופה הקרובה, ככל שתתעצם המערכה. קיבלנו אישור למגמת הפיחות עם העלייה המהירה והחדה במחיר הדלקים שנסק בכ-8% .לדעתנו, אף שפוטנציאל הפיחות טרם מוצה, הרי שבמבט לטווח ארוך, השקל צפוי לשוב ולהתחזק אל מתחת לרמת 3.5 שקל לדולר".