מבצע "עם כלביא" הוריד את הציבור למקלטים ולממ"דים, ביטל את הלימודים והאירועים בכל רחבי הארץ וכמובן סגר את נתב"ג.
האם המעסיק יכול לדרוש מכם להגיע מחר לעבודה, האם מגיע שכר למי שנשאר בבית, והאם נקבל החזר על המופע שכבר קנינו אליו כרטיס? עורכי דין עונים על השאלות הדחופות.
עבודה בימי חירום: מי חייב להגיע מחר לעבודה?
המצב הביטחוני מביא עמו השלכות משמעותיות בשוק העבודה, וחוסר ודאות מצד עובדים ומעסיקים.
האם מעסיק חייב לשלם שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה בגלל המצב?
עו"ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות', אומרת כי "על פי הדין הקיים, היעדרות מהעבודה בשל מצב חירום אינה מזכה באופן אוטומטי בזכות לשכר, אלא אם מתקיימת הצדקה חוקית כדוגמת חופשת מחלה או חופשה שנתית. עם זאת, בעבר, במבצעי לחימה קודמים, גובשו מנגנוני פיצוי רטרואקטיביים לעובדים שנעדרו מעבודתם מכוח הוראות פיקוד העורף, בין היתר מכוח תקנות מס רכוש וקרן הפיצויים, וכן באמצעות הסכמים קיבוציים שהורחבו בצו על-ידי שר העבודה.
"לעת הזו, טרם נקבע מנגנון פיצוי ספציפי למערכה הנוכחית. המלצתי למעסיקים בשלב זה היא לתעד את היעדרויות העובדים ואת נסיבותיהן, להימנע מהחלטות חד-צדדיות כלפי עובדים, ולפעול בהתאם להנחיות שצפויות להתבהר ככל שהאירועים יתפתחו".
האם ניתן לפטר עובד שנעדר מהעבודה בשל המצב הביטחוני?
עו"ד נועה מוזס, מחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר, מסבירה כי "החוק אוסר על פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל מגבלות שהוטלו בעקבות מצב החירום. עם זאת, אין מדובר באיסור גורף על פיטורים במהלך תקופת חירום - האיסור חל רק כאשר סיבת הפיטורים היא ההיעדרות עצמה שנובעת מהמגבלות.
"בנוסף, חל איסור לפטר עובד שנעדר עקב סגירת מוסד חינוכי של ילדו שגילו מתחת ל-14, או במקרה של ילד עם צרכים מיוחדים שגילו עד 21, וזאת בתנאי שסגירת המוסד החינוכי נבעה ממצב החירום".
המעסיק דורש להגיע למרות ההנחיות - מותר לו?
ארגוב שנהב אומרת כי "ככל שהמעסיק אינו נכלל ברשימת המפעלים החיוניים או במתן שירותים קיומיים, ואין בידו אישור ממשרד העבודה, אין לו סמכות לדרוש מעובדיו להגיע בניגוד להוראות פיקוד העורף. דרישה כזו עלולה להיחשב כהפרת חובה חוקית ולעיתים גם לחשיפת העובדים לסיכון בטיחותי.
"לעומת זאת, אם מדובר במפעל מאושר, ולפי צו שירות עבודה בשעת חירום העובד נכלל ברשימת עובדים חיוניים - קיימת חובה משפטית להתייצב לעבודה. במקרה של ספק, מומלץ לפנות בכתב למעסיק ולבקש את האסמכתאות המתאימות".
מי בכל זאת חייב להתייצב גם במצב חירום?
לדברי עו"ד מוזס, "עובדים המועסקים בשירותים חיוניים - לפי הגדרת משרד הכלכלה - מחויבים להתייצב לעבודה, גם בתקופת חירום. דוגמאות לכך כוללות עובדים במפעלים חיוניים, אנשי כוחות הביטחון ועוד. אי התייצבות של עובדים אלה עלולה לגרור סנקציות ואף השלכות נוספות על העובד".
נשארתי בבית מחשש, לא מהנחיה - מגיע לי שכר?
עו"ד ארגוב שנהב מוסרת כי "זכאות לשכר עבור היעדרות מטעמי חשש אישי - להבדיל מהיעדרות מכוח הוראת רשות מוסמכת - אינה מעוגנת בחוקי העבודה, אלא אם הוסדרה בהסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או נוהג במקום העבודה. ככל שלא הוכרז עוצר או סגירה רשמית, והעובד נמנע מלהתייצב רק בשל תחושת סכנה, ייתכן שהמעסיק לא יחויב בתשלום שכר, אף שמעסיקים רבים נוהגים בגמישות במצבים כאלה, במיוחד אם העבודה אפשרית מרחוק.
"לעומת זאת, ככל שההיעדרות נבעה מהנחיית פיקוד העורף, למשל בעקבות סגירת מוסדות חינוך או הנחיה להימנע מהגעה לעבודה, מדובר בהיעדרות מוצדקת, והדין ייטה להכיר בה כהיעדרות שלא תוביל להפרת חוזה, אף אם לא מזכה כשלעצמה בשכר. יש לעקוב אחר הנחיות משרד העבודה אשר צפוי, ככל שמצב החירום יתארך, להסדיר מנגנוני פיצוי ייעודיים כפי שנעשה בעבר - וזאת באופן רטרואקטיבי".
ביטולי עסקות ואירועים: האם נקבל החזר?
המצב המיוחד במשק יצר גל ביטולים, דחיות וקשיים גם בתחומי הצרכנות, עם ביטולי הופעות ואירועים, וצרכנים שכבר שילמו את כספם ומולם בעלי עסקים שנפגעו גם הם. האם ניתן לקבל החזר ובאילו נסיבות, ומתי נהיה זכאים לפיצוי?
מופע בוטל בגלל הנחיות פיקוד העורף - האם חייבים להחזיר לי את הכסף ששילמתי?
עו"ד יגאל קולוף, שותף במחלקה המסחרית במשרד וקסלר ברגמן, מסביר כי "במקרה שביטול המופע נבע מהנחיות פיקוד העורף להימנע מהתקהלויות (כלומר, מדובר בכוח עליון שלא ניתן לצפות אותו מראש), לעמדתי זכאי הצרכן להחזר כספי מלא עבור הכרטיסים שבוטלו. החוק הישראלי ודיני החוזים מכירים במצבים כאלה, בהם לא ניתן לקיים את האירוע מסיבות ביטחוניות או בשל הוראות רשויות, ומעניקים לצרכן את הזכות לקבל החזר כספי מלא - גם אם המופע נדחה למועד אחר, הצרכן רשאי לבחור בין קבלת כספו בחזרה לבין השתתפות במופע במועד חלופי.
"המועצה לצרכנות אף מדגישה כי לא ניתן לכפות על הצרכן להשתתף במופע במועד אחר או לקבל זיכוי בלבד, אלא יש לאפשר לו לבחור בהחזר כספי. אם לא נענית לבקשה, ניתן לפנות להנהלת המופע, לחברת האשראי (אם הרכישה בוצעה בכרטיס אשראי) או להגיש תלונה למועצה לצרכנות".
יש לי עסק והזמנתי ציוד לאירוע שבוטל. המדינה תחזיר לי את הכסף? ואם לא, מי יחזיר לי אותו?
לדברי עו"ד קולוף, "המדינה לא מפצה באופן ישיר עסקים פרטיים בגין הפסדים כתוצאה מהנחיות חירום, אלא אם מדובר בפיצוי מיוחד שהוכרז על ידי הממשלה (למשל, בתקופת הקורונה היו לעיתים מנגנוני פיצוי מסוימים, אך לא לכל אירוע פרטי, אלא מבוססי ירידה במחזורים תקופתיים).
"במקרה זה, לפיכך, האחריות להחזר כספי או פיצוי בגין ביטול אירוע לא מוטלת על המדינה אלא על הצדדים לעסקה: אתה והמארגנים/הלקוחות שלך. מאחר שאירועים מלחמתיים הם גם עניין שלצערנו נצפה ברמה כלשהי, מצופה ממך להיערך ולהסדיר זאת מראש בחוזה עם מארגן האירוע, תוך קביעת מנגנונים ברורים מה קורה במצב כזה. זו תמיד האפשרות הנכונה על מנת להקנות ודאות.
"במצב שבו האירוע בוטל בשל הנחיות פיקוד העורף (כלומר, כוח עליון), על פי דיני החוזים, העסקה מתבטלת (או נדחית, אם הצדדים קבעו מראש מנגנון לכך), אך ביהמ"ש רשאי לקבוע שכל צד נדרש לשאת בהוצאות שכבר בוצעו בפועל, במידה שהן סבירות ומוכחות.
"כלומר, אם כבר רכשת חומרי גלם או ציוד ספציפי לאירוע, ואינך יכול להקטין את נזקך באמצעות שימוש בהם למטרה אחרת, מכירתם או החזרתם, ייתכן שתוכל לדרוש מהלקוח (נניח, מארגן האירוע) לשלם לך עבור ההוצאות הישירות שכבר ביצעת - גם אם זה לא הוסדר מפורשות בחוזה ביניכם".