תקיפת ישראל יעדים איראניים כלכליים דוגמת מתקני דלק מרכזיים בטהרן בשבת האחרונה גודעים מיכולותיו הכלכליות של משטר האייתולות, מקרבות את נפילתו, ומדגישות את חשיבות כלכלת המדינות להצלחה הצבאית. וזו בשורה טובה לישראל.
אוכלוסיית איראן אמנם גדולה בכ-פי 9 מהאוכלוסייה הישראלית, אך התמ"ג הנומינלי (בערכים שוטפים, ללא אינפלציה) של המדינה השיעית קטן בכ-41% מזה של המדינה היהודית. כך על פי נתוני הבנק העולמי (ראו טבלה).
נתוני התמ"ג לנפש אף ממחישים יותר את הבדלי הכלכלות, כאשר התמ"ג הישראלי לנפש עומד על כ-57.7 אלף דולר לעומת התמ"ג לנפש של אויבתה ממזרח, שעומד על כ-3.9 אלף דולר בלבד.
איראן היא מדינה עשירה בחומרי גלם, כאשר עיקר התרומה לתמ"ג שלה נובע ממאגרי הגז והנפט שברשותה, שאחזקתה בהם נאמדת כשנייה ושלישית בגודלם בעולם, בהתאמה.
האיראנים מייצרים כ-3.3 מיליון חביות נפט גולמי ביום, מהם כ-2 מיליון חביות מיועדות לייצוא, בעיקר לרוסיה וסין, כאשר מספר החביות החל לרדת בהדרגה מאז נכנס טראמפ לבית הלבן. זאת בשל סנקציות שהטיל ממשלו שצמצמו את התפוקה, בשל קשיי מכירתה, בכ-300 אלף חביות ליום. כך על פי נתוני OPEC.
למרות מאגרי האנרגיה העצומים שלה, האימפריה הפרסית העתיקה היא כיום לא יותר ממדינה על סף פשיטת רגל.
איראן צופה כי הייצור ממאגרי האנרגיה שלה יכניס לה כ-68.5 מיליארד אירו עד סוף מרץ 2026, אך אזרחיה ממשיכים לחוות הפסקות חשמל תכופות. רק בנובמבר האחרון - שיא החורף, הודיעה המשטר בטהרן על הפסקות חשמל יומיות יזומות שנועדו להתמודד עם מחסור האנרגיה הנחווה במדינה.
עיקר הקשיים הכלכליים באיראן נובעים מהסנקציות הבינלאומיות המוטלים עליה, הכוללות איסור על מסחר ועסקאות פיננסיות עם בנקים וגורמים איראניים, שהובילו לחולשת המטבע האיראני עם השנים, ומעמידים את שערו על כ-40.7 אלף ריאל איראני לכל 1 דולר אמריקאי.
המגבלות הובילו את הרפובליקה האיסלמית גם לשיעור אבטלה המתקרב לכ-10% נכון לתחילת השנה, והוריד את השכר החודשי הממוצע במדינה לטווח של 400-500 דולר לנפש עובדת נכון לסוף 2024, כאשר ההערכות האחרונות המשקללות את האינפלציה מעמידות אותו על כ-120 דולר.
יש לציין כי 27% מהאיראנים מתפרנסים מכ-2 דולר ביום, וזאת אל מול עלות מחיה ממוצעת העומדת על כ-1210 דולר לחודש למשפחה בת 4 נפשות. עלות זו גם צפויה לעלות עם קצב אינפלציה שנתי במדינה הצפוי לעמוד על כ-43.3% עד סוף 2025. כך על פי נתוני קרן המטבע העולמית.
השלטון האיראני אמנם גייס כ-3800 טריליון טומאן (טומאן = 10 ריאל) באג"ח בשנת 2024, אך הצפי הוא כי הממשל לא יצליח לכסות את העלויות הנדרשות לו וככל הנראה ייאלץ את הממשל להדפיס כסף, ובכך להעמיק את האינפלציה הצפויה.
מסעוד פזשכיאן, נשיא איראן, אף חשף במרץ האחרון כי הממשלה האיראנית לא מסוגלת לשלם לעובדיה, הגמלאים וקבלנים חיצוניים, וכי הממשלה נאלצה למשוך כ-1 מיליארד דולר מקרן החירום שלה כדי לא להתמוטט.
תקציב איראן האחרון העביר כ-51% מהכנסות הנפט הלאומיות הצפויות לגופים ממשלתיים בלתי יצרניים, ובו בעת העלה מיסים בשיעורים ניכרים. כך מס החברות המקומי הועלה בשיעור של 73% מהשיעור עליו עמד ב-2024, מס ההכנסה האישי הועלה ב-68%, ומיסי הצריכה ב-22%. כך על פי דו"ח המועצה הלאומית להתנגדות איראן - האלטרנטיבה הדמוקרטית לשלטון האייתולות.
בדו"ח מצוין כי "המשטר מצדיק את העלאות המיסים בטענה שהן יצמצמו את הגירעון התקציבי ויגבילו את האינפלציה, אך כלי התקשורת הממלכתיים מכירים בכך שהבעיה האמיתית היא ניהול כלכלי כושל ושחיתות".
עוד צויין בדו"ח, כי "לאיראן חסרה מערכת תקצוב אמיתית, ובמקום זאת היא מפעילה קרן גבייה והוצאות שבה תחזיות ההכנסות אופטימיות בעוד שההוצאות נותרות קבועות ובלתי נמנעות. סתירה זו עומדת בלב התקציב: הממשלה מניחה גביית מיסים גבוהה למרות כלכלה קורסת, תוך הבטחת הוצאות בלתי מבוקרות על סדרי עדיפויות צבאיים ואידיאולוגיים".
ישראל, לעומת המדינה הפרסית, פתוחה לכלל השווקים הבינלאומיים, ולמרות קוטנה הגיאוגרפי וסך אוכלוסייתה, בנק ישראל הודיע כי יתרות מטבע החוץ של ישראל עמדו על כ-223 מיליארד דולר נכון לסוף מאי האחרון, לעומת כ-33.8 מיליארד דולר באיראן.
הורדת דירוג האשראי של ישראל אמנם העלתה את עלות החוב של ישראל, אך עדיין השאירה את הערכת הסיכון להשקעה בישראל בדומה למדינות המערב האחרות, בעוד חברות דירוג האשראי המובילות כלל לא מדרגות את איראן בשנים האחרונות, וכלל האנליזות מייחסות סיכון להשקעה בה.
בניגוד לאיראן, התמ"ג הישראלי נתרם בעיקר מתעשיית הטכנולוגיה המקומית וישראל הציגה ברבעון הראשון של השנה צמיחה בשיעור של 3.4% בתוצר בחישוב שנתי. כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
השקל הישראלי, המבטא את כוחה של הכלכלה המקומית, נמצא במגמת התחזקות בעשור האחרון אל מול הדולר, והמשיך להתחזק גם בתקופת המלחמה, כאשר שערו היציג עמד על כ-3.6 שקל לכל 1 דולר אמריקאי.
תקציבי הביטחון מציגים גם הם פערים בין המדינות, כאשר תקציב הביטחון הישראלי עומד על כ-30.5 מיליארד דולר לשנת 2025, לעומת הקצאה של כ-23.4 מיליארד דולר על ידי הממשל האיראני לתקציב הביטחון של מדינתו.
אין בנתונים כדי לזלזל ביכולות הצבאיות של איראן, אך כלל הנתונים מספקים הערכה אופטימית לאפשרות ישראל לעמוד בצרכי הקמפיין הצבאי שלה לצד עמידות העורף הנדרשת.
הנתונים גם מגבים את דיווחי הפסימיות הפושה בקרב ההנהגה האיראנית, המאוימת מהתקוממות אזרחית הולכת וגוברת בצל הקושי הכלכלי, אשר עתיד להעמיק בשל התקיפות הישראליות ועלות התגובה להן.