לאור התמשכות המלחמה ומגבלות מצב החירום, כאשר חלק גדול מהעסקים אינם פועלים ולחלקם אסור לפתוח בהוראת גורמי הביטחון, כאשר לא ידוע אם המדינה תממן את משכורות העובדים -מעסיקים החלו להוציא עובדים לחל"ת או מנצלים את ימי החופשה שלהם ואף החלו לפטר את חלקם עד שנחזור לשגרה.
חשוב להבין כי הוראות פיקוד העורף, בשלב זה, שונות מאלה שאנו מכירים ונכון ליום 16.06.2025, בהתאם להנחיות, רק מפעל חיוני או עסק המספק שירותים חיוניים שקיבל את אישור משרד העבודה יכול לפעול ולהעסיק עובדים. המעסיק הוא לא זה שמחליט אם הוא חיוני, אלא רק עסק שקיבל אישור ממשרד העבודה ככזה. עסק שאין לו אישור כאמור לא אמור להפעיל את העסק ולא יכול לחייב את עובדיו להתייצב לעבודה.
לאור ניסיון העבר, מעסיקים רבים התמודדו עם ההורדה בהכנסות הנובעת ממצב החירום באמצעות הוצאת העובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת). מעסיקים רבים אינם מודעים לכך שלא ניתן להוצאי עובד לחל"ת בניגוד לרצונו של העובד. הוצאת עובד לחל"ת כפויה עלולה להיחשב כהרעת תנאים אשר תאפשר לעובד להתפטר בדין מפוטר ויש נסיבות בהן ניתן לראות בהוצאת העובד לחל"ת כפוי באקט של פיטורים. בכל מקרה יש לשים לב כי סיום העסקתו של עובד בכל מקרה, כפופה להליך שימוע לפני פיטורין שחייב להיעשות בהתאם לחוק.
תשלום לעובד עבור חל"ת הוא לא אוטומטי בשלב זה, שכן טרם הוצאו הנחיות בעניין. לכן, על מנת שעובד יהיה זכאי לתשלום מביטוח לאומי עבור חל"ת עליו למצות את ימי החופשה העומדים לרשותו, תקופת החל"ת צריכה להיות לפחות 30 ימים והעובד צריך להיות זכאי לתשלום דמי אבטלה שכן, תשלום החל"ת הינו על חשבון דמי אבטלה של העובד ולא בנוסף.
דבר נוסף שאנו עדים לו בימים אלה, הוא הוצאת עובד לחופשה בתשלום על חשבון ימי החופשה שצבר. אין מניעה להוציא עובד לחופשה על חשבון ימי החופשה שלו כל עוד שאורכה של חופשה זו הינו פחות מ-7 ימים רצופים. חשוב לציין כי חופשה של 7 ימים רצופים או יותר, דורשת הודעה בכתב של 14 ימים מראש מצד המעסיק.
מקומות עבודה מסויימים יכולים לבחור בנסיבות החירום, לאפשר לעובדים לעבוד מהבית וכך להמשיך לייצר הכנסה לעסק. המעסיק רשאי לאפשר לעובדים לעבוד מהבית, כל עוד לא קיימת הוראה ממשלתית האוסרת זאת. כמובן שעבודה מהבית אינה פוטרת את המעסיק מהבטחת זכויותיו של העובד כאילו עבד במקום העבודה.
מקומות עבודה שאינם כוללים מרחב מוגן שמתאים לזמני הכניסה למרחב מוגן, לא יוכלו לחדש פעילות. לקראת החזרה לשגרה, מומלץ לוודא מראש שהמרחבים המוגנים פנויים, נגישים, ומספיקים לכמות העובדים.
נכון לכתיבת שורות אלה, לא קיימת הנחייה המחייבת תשלום שכר לעובדים שנעדרו עקב הוראות פיקוד העורף. מנסיון העבר, הסדרים אלה פורסמו רק בשלבים מאוחרים יותר. לכן, יש להיערך מראש באמצעות תיעוד מסודר של היעדרויות ושל ירידה בהכנסות, על מנת לזכות בפיצוי רטרואקטיבי.
באופן כללי, בימים אלה כדאי שהמעסיקים ישמרו תיעוד מדויק של כל ההיעדרויות, חופשות כפויות, או חל"ת, יגדירו בכתב מי הם העובדים החיוניים, יתנו הנחיות ברורות לעובדים, גם לאלה שעובדים מהבית. בנוסף יש לתעד ירידות בהכנסות העסק. ולשמור על כל הזכויות הסוציאליות של עובדים.
אם עובד נעדר בזמן חירום ממקום עבודתו בשל הנחיה רשמית של רשות מוסמכת - יש איסור על פיטוריו - וזאת לפי הוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום משנת 2006.
כמו כן, החוק מגן פני פיטורין על אחד ההורים לילד עד גיל 14 - או גיל 21 אם מדובר על ילד בעל צרכים מיוחדים . זאת כאשר העובד נעדר לצורך השגחה על ילדו, עקב סגירת מוסד החינוך. כאמור, הגנה זו תקפה אך ורק לאחד מהוריו. לכן, אם אחד מההורים נעדר לצורך השגחה על הילד - בן זוגו איננו מוגן מפני פיטורין.
אני ממליצה לפעול בשיקול דעת, להגיע להבנות עם העובדים כדי שמעסיקים לא ימצאו עצמם ללא עובדים כאשר תתאפשר חזרה לשגרה ויש לדאוג כי כל הסכמה שכזו תתועד בכתב.
הכותבת היא בעלת משרד עורכי דין שמתמחה בדיני עבודה.