המכנה המשותף למלחמת חרבות ברזל בעזה, למבצע ההמשך מרכבות גדעון ולמלחמת עם כלביא באיראן (המלחמה עם החות'ים בתימן היא בונוס) אינו מתמצא רק בשמות התנכ"יים המפוצצים. לכל מלחמות של ממשל הדחיינות של נתניהו אין מועד תפוגה.
שבוע מפרוץ המלחמה באיראן אין לוחות זמנים למעט הבטחות יומרניות כמו "פסע מהניצחון". חרבות ברזל ומרכבות גדעון נמשכים כשנה ותשעה חודשים והפכו לארוכות והיקרות בתולדות ישראל והרגל המסיימת לא נראית.
מה שכן באולפנים יש לרוב בירה ומצב רוח, לעג לאויב ויהירות מסוכנת. מדינת סיכה כמו ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מבחינת ההון האנושי (ראה חוק ההשתמטות) ובוודאי מבחינה כלכלית מלחמות לוקסוס. זה לא משחק מחשב.
עם תקציב של כ-600 מיליארד שקל ותוצר של 2 טריליון שקל אפילו "למעצמה" כמונו קשה לנהל מלחמה ארוכה עם איראן המרוחקת מאתנו 1500-2000 ק"מ ללא מועד תפוגה. ועדין, ובאופן לא מפתיע, השיקולים הכלכליים של נתניהו הוזנחו ולרגע נדמה שהפכנו למעצמה.
חטא ההיבריס התבטא בדיון בחודש שעבר בוועדת החוץ והביטחון. ערב ביקור הנשיא טראמפ במדינות המפרץ, קיווה נתניהו להיגמל מהסיוע האמריקאי. "אנחנו מקבלים מאמריקאים כ-4 מיליארד דולר לנשק. אני חושב שנגיע למצב שנגמל מזה כמו שנגמלנו מהסיוע הכלכלי".
בהסכם הסיוע הנוכחי שיפוג ב-2028 אנחנו מקבלים 3.8 מיליארד דולר לשנה. אוי ואבוי אם ההסכם לא יחודש. על מה מפנטז נתניהו?
באוניברסיטת רייכמן מעריכים שסבב מלחמה של כחודש יעלה 40 מיליארד שקל. נזקי הרכוש בעורף (דירות מכוניות ותכולת בית) נאמדים כיום ב-3 מיליארד שקל לא כולל נזקים עקיפים הכרוכים בפיצוי עסקים (הנאמדים ב-5 מיליארד שקל שסמטוריץ' מסרב לשלם) ופגיעה בתוצר.
לכך נוספת חריגה של 20 מיליארד שקל בתקציב הביטחון הנסחבת ממרכבות גדעון. תקציב הביטחון ל-2025 הסתכם על הנייר ב-110 מיליארד שקל אבל זה נייר לקמוס. ההוצאה עלולה להמריא ל-200 מיליארד שקל. תקציב 2025 הוא קרקס על הקרח שיחווה בקרוב פינוי בינוי. הוא יציב בערך כמו המשטר באיראן.
באופוזיציה תפסו את הפרינציפ ושבאוצר עובדים עלינו. יומיים לפני פתיחת מלחמת איראן פנה ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים בדרישה לקיים דיון חירום עקב קריסת התקציב.
השבוע טענה ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) כי "ניהול התקציב מאז ה-7 באוקטובר הוא מחדל קיצוני: הצהרות ללא כיסוי על יעדי גירעון, שיא של שרים וסגני שרים, שיא של כל הזמנים בכספים קואליציוניים".
לדבריה "זאת התנהלות מכוונת. תקציב עם תרחישי מלחמה היה כופה על הממשלה לקצץ כספים פוליטיים ולהדק חגורה. אבל שר האוצר העביר תקציב בהנחה של שגרה ביטחונית כי רק כך יכול היה להמשיך ולהעביר כספים פוליטיים".
השנים מתקדמות ודורשים מאנשי האוצר לטפל בדחיפות גם במתווה הסיוע לעסקים. שר האוצר מצפצף ומסתפק בשלב זה בפגישות לפרוטוקול עם ראשי המגזר העסקי ומסיבות עיתונאים זחוחות. באוצר נדבקו בחטא ההיבריס מהצלחות המלחמה ובוחרים להתעלם מרעשי הרקע.
כששיתופי המלחמה רועמים, מוזת האופוזיציה מושתקת. מה שמדאיג זה שאנשי האוצר וראשם השר סמטוריץ' לא רק שאינם מוטרדים אלא מבחינתם הכול בסדר מבחינת המשק. מעניין איזה תוסף אופטימיות לקחו לארוחת הבוקר.
"ביציאה משיחית" השבוע טען סמוטריץ' שהוא שומע את משק כנפי ההיסטוריה והוסיף: "הגידול בהכנסות לצד ניהול פיסקלי זהיר אפשרו לנו להיכנס למשבר מעמדת חוזק עם כרית תקציבית. הובלתי את משרד האוצר להערכות מרבית".
מנכ"ל משרד האוצר אילן רום הוסיף: "ההגה הכלכלי מצוי בידיים מקצועיות, ואנו ערוכים לפעול במהירות, באחריות ובשיקול דעת כדי להבטיח את יציבות המשק". על איזה "ידיים מקצועיות" מפנטז מנכ"ל האוצר.
תגובות מנותקות אלה עומדות בסתירה לגידול ברמת הסיכון בשוק אגרות החוב ולתכניות חברות דירוג האשראי הבינלאומיות כמו S&P. בהחלטות האחרונות הם לא הביאו בחשבון תסריט מלחמה עם איראן, והשבוע אותתו על כוונותיהם לבחון מחדש את הדירוג.
התעלומה הכמעט בלתי נתפסת הם תוצאות המסחר החיוביות בבורסה בתחילת השבוע. בעיצומה של המלחמה הבורסה עברה מירידות לעליות בשעה שבכל מלחמות העבר הבורסה הגיבה בפאניקה.
אנליסטים ניסו השבוע לפתור פשר התעלומה: "חרף אי הוודאות סביב הכיוונים שהמלחמה עלולה להתפתח, השווקים רואים גם אור בקצה המנהרה ופתרון ארוך טווח למשבר האזורי. בתרחישים מסוימים המלחמה הזו עשויה להוות קטליזטור לסטטוס קוו חדש באזור" הוסבר.
לגבי מצב המשק נכתב: "הוצאות מערכת הביטחון תהיינה גבוהות מהמתוכנן, על אף שלא ברור כמה מעלויות המלחמה מול איראן תוקצבו. העלויות האזרחיות תתרחבנה גם בשל הצורך לפצות עסקים".
אז אנשי אוצר יקרים: "קאט דה בולשיט". תפסיקו לעבוד עלינו ותגידו את האמת. מלחמות שאת עלותן מסתירים עולות ביוקר ואת המחיר נשלם בריבית נשך. אז נכון ששום משרד ממשלה לא ייסגר, השרים ימשיכו לטייל בחו"ל ואף תקציב קואליציוני לא מאוים אבל האזרח הקטן "יאכל אותה" בגדול.
כדי להימנע מהורדת דירוג האשראי, יש חובה בקיצוץ תקציבי משרדי הממשלה בכ-10 מיליארד שקל. על הפרק הגדלת האוברדרפט הלאומי והעלאת יעד הגרעון העומד על 4.9% מהתוצר. ומה עם מיסים?
בהנחה שהבחירות יוקדמו (לאחר שריקת סיום המלחמה באיראן ועסקת חטופים) המיסים לא יעלו ובמקרה של כלכלת בחירות יתכן שחלקם יבוטלו.