במרכזי הערים בצפון ניכרת ירידה בתנועה: רחובות שבעבר היו מלאים בקונים ומטיילים נראים דלילים בהרבה. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, קריית שמונה והגליל המזרחי חוו לא רק ירי ופינוי - אלא גם שיתוק כלכלי ארוך. כאן, הפגיעה מורגשת במיוחד, באזור שבו התיירות היא מנוע צמיחה מרכזי, ומעסיקה פי 2.5 יותר עובדים מהממוצע הארצי.
על פי הערכות עיריית קריית שמונה, הנזק הכלכלי הכולל מאז תחילת הלחימה עומד על כ־1.5 מיליארד שקל. כ־75% מהעסקים בעיר נותרו סגורים במשך כשנה וחצי. "עסק שסגור כל כך הרבה זמן - החזרה לפעילות היא כמעט כמו לפתוח עסק חדש", אומר דורון שנפר, דובר העירייה.
גם באשכול גליל מזרחי מתארים מצב מאתגר: "המלחמה הארוכה הותירה את העסקים בגליל המזרחי בקשיים. במרחב שבו פועלים כ־850 עסקים בתחום התיירות, המעסיקים כ־12,500 תושבים - הפגיעה הייתה ישירה ועמוקה. גם לאחר הפסקת האש, עסקים קטנים ובינוניים, בעיקר בתיירות ובאוכל, מתקשים להתאושש, סובלים מירידה בהכנסות וממחסור בכוח אדם."
בסופי השבוע ניכרת התאוששות חלקית, אך באמצע השבוע אתרי נופש, צימרים ומדריכי טיולים פועלים בתפוסה נמוכה. "תיירות קבוצתית ותיירות נכנסת עדיין לא שבו, ותיירות הפנים מהססת להגיע בשל חוסר הוודאות הביטחונית", אומרים באשכול.
לכך מצטרף גם משבר המים החריף: זרימות חלשות בנחלי הירדן, החצבני והבניאס פגעו בעסקי הרפטינג והקיאקים. "כשאין מים, הפעילות פחות בטוחה ואטרקטיבית - והביקוש יורד."
מה צריך לקרות עכשיו
לדברי האשכול, שיקום הצפון מחייב שלושה מהלכים מרכזיים: סיוע ממשלתי ישיר ומתמשך (כולל פיצויים ותמריצי צמיחה), הקלה בבירוקרטיה ותמיכה תקציבית בתיירות האזורית, כולל קמפיינים שיווקיים ותמריצים לנופשים באמצע השבוע, והשקעה בפיתוח אטרקציות, אירועי תרבות ופסטיבלים שימשכו מבקרים לאזור.
יוזמות מקומיות שכבר עושות שינוי
בקריית שמונה הוקם "הבית לעסקים" - מרכז שמאגד ליווי פיננסי, סיוע במיצוי זכויות וייעוץ עסקי לבעלי עסקים קטנים.
בצפון פועל גם "מרגלית סטארטאפ סיטי גליל", שהוקם ביוזמת אראל מרגלית, וממשיך להוות מוקד חשוב לפיתוח כלכלי. בשנת 2021 נפתח בו מרכז חדש לפודטק - תחום שעוסק בטכנולוגיות מזון מתקדמות - שבו הושקעו מיליוני שקלים, ונפתחו גם מסלולי לימוד חדשניים לתלמידים ותלמידות מהאזור.
בשנת 2024 נוספה פעילות נוספת עם הקמת מרכז חדשנות בתחום האקלים, שמביא לגליל חברות ויזמים שמפתחים פתרונות סביבתיים מתקדמים. כך המרכז מחבר בין עסקים מקומיים, מחקר אקדמי והשקעות מהארץ ומהעולם, ומסייע לייצר מנוע צמיחה חדש לצפון.
באשכול גליל מזרחי מתקיימת תוכנית הכשרות משותפת עם ג'וינט בתחומי מלונאות, פודטק וטכנולוגיה, לרבות חשמלאים, מפעילי קווי ייצור ובקרת איכות.
גם החקלאות מצטרפת למאמץ: תכנית חדשנות טכנולוגית במשקים חקלאיים מחברת בין חקלאים לסטארטאפים, עם ליווי מקצועי ומימון עד 50,000 ש"ח. הפיילוט הראשון כלל שבעה משקים ושמונה חברות, והמחזור הבא צפוי להכפיל את ההיקף.
לצד אלה, פועלות גם יוזמות קהילתיות שמחזקות את הצפון מלמטה. עמותת רוח הגליל מקיימת סדנאות חוסן וליווי רגשי לבעלי עסקים. ארגון "לב בגליל" שולח מתנדבים לשטח ומסייע בשיקום חקלאי - קטיף במטעים, עבודה בחוות ושיקום שדות.
עמותת מעלה מחייה את חיי החברה באמצעות אירועי תרבות והפעלות לילדים, ויוזמות עתיד מעניקות ליווי עסקי ותמיכה ביזמים צעירים. מאחורי כל פעילות כזו יש סיפור אנושי - משפחות שנאבקות לשמור על העסק המשפחתי, צעירים שמחפשים עתיד בצפון וקהילות שבוחרות להמשיך ולבנות כאן חיים.
"בשביל הצפון" - ידע, כלים וקהילה
לצד היוזמות הללו, מצטרף גם מיזם "בשביל הצפון" של מפעל הפיס, וואלה וחברת Elevation. המיזם מעניק לבעלי עסקים כלים פרקטיים בשיווק דיגיטלי, בניהול פיננסי ובשימוש בבינה מלאכותית, ומחזק את תחושת השותפות והקהילה העסקית.
"הם לא מבקשים צדקה - רק שותפות אמיתית", אומר שנפר.
בפועל, מדובר בחיבור בין בעלי עסקים מכל האזור שמקבלים ידע חדש, כלים עדכניים ותמיכה הדדית. עבור רבים מהם, זו לא רק הכשרה מקצועית - אלא גם מסר שהם חלק מקהילה רחבה יותר שלא מוותרת על הצפון.
הצפון עדיין רחוק מהחזרה לשגרה מלאה. רחובות מסחריים מתמודדים עם ירידה בתנועה, אתרי תיירות לא חזרו לתפוסה מלאה ובעלי עסקים רבים נאלצים לחשב מסלול מחדש. ובכל זאת, בצד הקשיים ניכרת גם התאוששות: שווקים שחזרו לפעול, פסטיבלים שנערכים למרות הכול וקהילות שמתאגדות כדי להחזיר את החיים למסלולם.