מאת אמיר טייג ונתן ליפסון
"בעבר קיצצה הממשלה בתמיכות המועברות לנזקקים. אבל אז ההסתדרות לא נלחמה - לא היו שביתות, לא היו עיצומים, לא היו איומים ואנשים לא יצאו לרחובות. אבל עכשיו, כשהממשלה מבקשת לקצץ בשכרם של עשירי הסקטור הציבורי, ששכרם עלה בין היתר בעקבות הקיצוץ בתמיכות - ההסתדרות מתקוממת", כך אמר שר האוצר בנימין נתניהו במפגש עם עיתונאי "הארץ" ו-TheMarker. נתניהו אמר כי ההסתדרות "אינה מתנהלת בצורה נכונה - וזה בלשון המעטה".
לגבי התנהלות המשא ומתן עם ההסתדרות, אמר נתניהו: "זה לא נראה טוב. שבוע שלם רק ישבנו וניהלנו מול ההסתדרות משא ומתן - על המשא ומתן. לא מן הנמנע כי תהיה גריעה מסוימת בתוכנית הכלכלית בעקבות ויתורים להסתדרות אך הגריעה תהיה נמוכה ממה שחושבים".
"בהיכנסי לתפקיד", אמר נתניהו, "גיליתי שתקציב הממשלה בשנת 2003 עלול להסתיים בגירעון של 6% מהתוצר - כ-30 מיליארד שקל. המצב הזה נוצר בין היתר בגלל פער גדול בין תחזית הכנסות הממשלה ממסים לבין הגבייה בפועל בינואר-פברואר".
נתניהו אמר כי הוא "לא חושב שזה היה לא צפוי" וביקר בכך את ניהול התקציב על ידי קודמו, סילבן שלום.
נתניהו התייחס גם לקושי של הממשלה לפעול בשוקי חו"ל: "לפני חודש וחצי רצינו לגייס הלוואות בחו"ל אבל ירדנו מזה כי ידענו מה תהיה התוצאה. לניסיון היו עלולות להיות השלכות הרסניות.
"התפתחותו של גירעון תקציבי דומה במידה מסוימת להתפתחותה של אינפלציה והתבדרותה - יציאתה משליטה. אם יש לך גירעון של 3% מהתוצר - תשתדל להוריד אותו, אבל אם הגירעון ברמה של 5%-6% - אתה בצרה גדולה מאוד מאוד. זה המצב שבו אנחנו נמצאים - שלושה מטרים מסיפה של תהום.
"כשהגירעון גדל, אחת הדרכים לכסותו היא להגדיל מסים. זה מה שהממשלה הקודמת עשתה. אבל היא העלתה את המס מרמה גבוהה לרמה גבוהה מאוד. זה מה שהקטין את ההכנסות ממסים".
לדברי נתניהו, התוכנית הכלכלית שאושרה על ידי הממשלה והונחה על שולחן הכנסת מהווה "מדיניות נכונה": הקטנת הסקטור הציבורי, שלדברי נתניהו מעמיס על הסקטור הפרטי עד כדי סכנת קריסה, והמרצת הסקטור הפרטי.
הקטנת הסקטור הפרטי, אמר נתניהו, תושג בעיקר על ידי הורדות שכר, התייעלות ואיחוד רשויות מקומיות. התוכנית מציעה להקטין את השכר בסקטור הציבורי מרמות של אחוזים בודדים בקרב מקבלי השכר הנמוך ועד 21% אצל מקבלי השכר הגבוה ביותר.
הממשלה מאיימת בהורדת השכר באמצעות חקיקה - מוקד ההתנגדות העיקרי של ההסתדרות. "חקיקה כזאת קרתה כבר בהרבה מדינות מתוקנות בעולם", אמר נתניהו.
לגבי דרישת ההסתדרות כי הליך החקיקה יופסק, אמר נתניהו כי בשנת 1985 תוכנית הייצוב הכלכלית הלכה גם היא לקראת חקיקה, אך ההסתדרות, שפעלה מתוך אחריות, הגיעה להסכמה עם הממשלה ובכך מנעה חקיקה זו.
נתניהו אמר גם כי הוא "תומך בחקיקה שתקבע כי השכר המקסימלי שישולם בגופים הממשלתיים יהיה שכר מנכ"ל בשירות הממשלתי".
המרצת הסקטור הפרטי, אמר נתניהו, תושג בעיקר באמצעות הפחתת שיעורי מס הכנסה, מתן תמריצי השקעה שלא יבחינו בין משקיעים ישראלים למשקיעים זרים, החלפת העובדים הזרים המועסקים במשק בעובדים ישראלים, הפרטה של חברות ממשלתיות והשקעה בתשתיות - הן ממקורות תקציביים והן ממקורות חוץ תקציביים.
"אנחנו מתכננים לבצע את ההפרטות בבורסה", אמר נתניהו, "אם כי ייתכן גם שנשקול דרכים אחרות. כבר היו אצלי משקיעים שהביעו עניין בהפרטות של הממשלה".
נתניהו סירב להתחייב לכך שהממשלה תעמוד ביעד הגירעון שנקבע בחוק לשנת 2003 - 2.0%-3.5% מהתוצר. "התחלנו עם גירעון חזוי של 30 מיליארד שקל - כפול מהגירעון שנקבע בחוק. התוכנית מציעה לקצץ בתקציב 9 מיליארד שקל, כלומר הגירעון החזוי יירד לכ-21 מיליארד שקל. מיליארד שקלים נוספים ייחסכו מהקטנת עלויות המימון של הממשלה על ידי שימוש בהלוואות ומהירידה כללית בריבית כך שהגירעון החזוי יקטן עוד לכ-20 מיליארד שקל.
"גירעון של 20 מיליארד שקל שקול לכ-4% מהתוצר, שזה כבר סביל יותר. אם תהיה צמיחה של, נאמר, 0.5% בהמשך השנה, הגירעון יקטן עוד יותר".
בתשובה לשאלה מה יהיה אם הממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון ותעבור בכך על החוק, אמר נתניהו: "אין לי מה לומר על זה. הכלכלה נמצאת במצב קשה מאוד - היא שקולה לאדם שמאבד דם במהירות וסכנת קריסת מערכות מרחפת מעליו. צריך לייצב את מצבה. אין זה הזמן להקפיד על דברים מעין אלה. שיתבעו אותי".
נתניהו: "ההסתדרות לא נלחמה כשקיצצו בתמיכות לנזקקים; כשמקצצים במשכורות עשירי הסקטור הציבורי - היא מתקוממת"
אמיר טייג
14.4.2003 / 17:44