מספר תחומים צפויים לבלוט לחיוב בפעילות המשק הישראלי עם תום המלחמה, חלקם כבר בטווח הקצר שלאחריה וחלקם בטווח הבינוני-ארוך.
עיקר התחומים שצפויים לבלוט לחיוב בטווח הקצר שלאחר המלחמה נוגעים בצריכה ונופש דוגמת קניונים, רשתות אופנה, בתי מלון, ועוד. הסיבה? שיעור ניכר של ישראלים נשאר ויישאר בארץ - בדומה לתקופה הקצרה שלאחר שחרור המשק בקורונה.
בטווח הבינוני-ארוך צפויים תחומי ההייטק והנדל"ן, ובעיקר חברות הנדל"ן הפועלות בתחום ההתחדשות העירונית, ליהנות מסיום המלחמה. עיקר הצמיחה הנצפית בתחומים אלו נוגעת בהרחקת הסיכונים ממדינת ישראל, ואלה אף עשויים לצמוח במכפילים בהנחה וישראל תיכנס להסכמי נורמליזציה והסדרה אזורית.
שי עזר, מנהל מחקר בבית ההשקעות מור, אמר לוואלה כסף, כי : "ירידת העצימות במלחמה עם איראן ואף סיום העימות עימה לא יחזיר מיידית את חברות התעופה הזרות לטוס מישראל, ובהיבט זה סביר שישאיר את היוקר המורגש על ידי הצרכנים במחירי כרטיסי הטיסה.
"התמהיל הזה צפוי להשאיר יותר ישראלים בישראלים, שיצרכו ויוציאו כספים שבמקור יועדו לצאת במהלך חופשתם בחו"ל. השוק כבר מכיר מצבים מסוג אלה מתקופת הקורונה, וגם לאחר ה-7 באוקטובר 2023, ויודע לתמחר אותם בהיבטי שווקי המניות".
החברות שצפויות להנות מכך לדברי עזר הן "חברות האופנה, שישראלים ירכשו בהן יותר מאשר היו צפויים לרכוש במהלך חופשתם הקרובה בחו"ל. חברות הקמעונאות, שיותר ישראלים יבקרו בהן, שוב, בשל הישארות צפויה של מספר גדול יותר בארץ, תיירות פנים צפויה להיות בדומה לתקופה שלאחר הקורונה, וברבעונים לאחר המלחמה גם צפויה לחזור תיירות החוץ, ועוד".
ליאור רביב, מנכ"ל רשת המלונות ישרוטל, כבר מתכונן לביקושים הצפויים, ואמר לוואלה כסף כי עם פתיחת האפשרות לארח "הישראלים יעוטו על המלונות.
"הביקוש יהיו רחב בשל כמות גבוהה של ישראלים הצפויים להישאר השנה בארץ, המלאי הנמוך של מטוסים שעמם ניתן לטוס לחו"ל ומכאן גם מחירי הטיסות הגבוהים. לצד אלה, לישראלים יש צורך לצאת לנפוש ולהחזיר שמחת חיים. במיוחד משפחות עם ילדים שרוצים לראות את הילדים שלהם משתעשעים בבריכה. זה טבעי.
"לצידם כבר החלו ביקושים לנופש חברות, ולכל אלה צריך להוסיף כמיליארד שקל שניתנו עד כה בשוברים למילואימניקים ומשפחותיהם לטובת התרעננות. כך שתחום אירוח תיירות הפנים צפוי להנות מביקוש גדול במחצית השנייה של 2025 החל מירידת עצימות המערכה מול איראן ומתן אפשרות אירוח באופן מלא במלונות. ביקוש שלהערכתנו יגלוש גם לתוך 2026.
"הביקושים עד מבצע 'עם כלביא' גם כן היו גבוהים יחסית, וכיוון שאנו מזהים שהביקושים רק הולכים וגדלים כבר קיבלנו החלטה להכין את מרכז ההזמנות שלנו לפתיחה מיד עם החלטת פיקוד העורף על פתיחת המסחר.
"כדאי לזכור משהו נוסף, החדשנות והיכולות הצבאיות מאפשרות לכולנו לנהל שיגרת חיים גם לצד האיומים וברגע שפיקוד העורף מחליט כי ניתן לקיים שיגרה, הישראלים מהר מאוד מנרמלים."
"התחום שלעת זו הכי צופים צמיחתו בטווח הבינוני-ארוך עם ירידת עצימות המערכה מול איראן ובייחוד לאחר המלחמה הוא תחום הנדל"ן, ובעיקר חברות הפועלות בתחום הפינוי בינוי.
"פחות טסו יותר קנו פה. ברגע שייפתח יחזרו לקנות בחו" ופחות בארץ ויכול להיות וקטור שלילי לתעשיות האופנה הישראליות. יש ירידה רואים בנתוני רשות שדות התעופה. יכול להיות שיהיה וקטור חיובי עם אופוריה ומצב רוח טוב שיפצה על זה. חברות אופנה ומזון יכול להיות וקטור שלילי.
"פחות קצרי טווח ויותר זה שכל הסנטימנט. פתאום הדיכאון שהיה פה בשנתיים האחרונות הסנטימנט משתנה והמצב רוח משתנה והריבית והכל. יותר מרבעון שניים. יכול להיות פוש לכיוון הורדת ריבית. זרז לכיוון זה. זה לא מספיק, אבל זה יכול להוות זרז. בסוף אנו בפיגור מאחורי העולם בנושא הריבית. יכול להיות זרז".
עזר: "סקטור צפוי להראות חיוביות אחרי שנתיים לא פשוטות שעברו עליו בצל עליית הריבית והמלחמה, ועיקר השינוי הצפוי בו נוגע בשינוי מצב הרוח הלאומי הצפוי עם ירידת עצימות המערכה הצבאית מול איראן ובמיוחד סיום המלחמה, ועם זרזים לאישורי פרויקטים של פינוי בינוי, כפי שהרגולטור כבר בוחן כיום.
"כשהסנטימנט מתהפך משלילי לחיובי - השקל מתחזק, וזה לוחץ על הריבית לרדת. ירידת הריבית תסייע במיוחד למגזר הנדל"ן עתיר המימון, וזה יכול לקרות יחסית מהר. הזרקור שמופנה אל תחום ההתחדשות העירונית הוא לאור בחינת הרגולטור לשחרר חסמים, אך צריך לזכור כי ייקח שנים עד שהתהליך יסתדר.
"לשינוי הסנטימנט ושחרור החסמים צפויה להצטרף גם חזרת הרוכשים לשוק, אחרי שנתיים בהם קנו הרבה פחות, ואלה חדשות טובות למשק כולו, כי במעגלי הנדל"ן יש כלכלה שלמה הכוללת שמאים, ביטוח, עורכי דין, חברות מטבחים, שיש, צנרת ואינסטלציה, חשמל, חומרי בניין, ועוד".
עזר גם מזהה תחום נוסף ומפתיע שצפוי להנות משינוי הסנטימנט במשק - הבנקים והחברות הפיננסיות, שהציגו רבעונים חלומיים בתקופת הריבית הגבוהה. "הבנקים והפיננסיים בכלל הם הברומטר של הכלכלה." מסביר עזר.
לדבריו "זה נכון שכשהריבית יורדת זה לא בהכרח לטובה לבנקים, שנהנים מהמרווח, אבל אם הכלכלה משתחררת אז יש יותר ביקושים להלוואות ואשראי עסקי, לצד ירידה בסיכון לתת אותם. בנוסף, אם יותר כסף יוצא לטובת צריכה המדינה מכניסה יותר הכנסות ממיסים, והדבר מעיד על כלכלה עובדת."
לצד כל אלה ישנן גם שעתידות להנות פחות, דוגמת חברות התעופה. עזר: "מאז הפסיקו חברות התעופה הזרות להגיע בשל האיום מלבנון ומהחות'ים על נתב"ג חברות התעופה המקומיות היו במה שניתן להגדיר כ'רווחיות יתר', כלומר הרוויחו יותר ממה שציפו להרוויח. רווחיות היתר הזו תיפסק עם חזרת החברות הזרות.
"לצידן, צפויים להיות מושפעים גם יצואנים וחברות שיש להן הכנסות במט"ח לצד הוצאות בשקלים. הסיבה היא התחזקות השקל. אנו אמנם משק מוטה ייצוא וסביר שבנק ישראל לא יאפשר תנודתיות חדה מדי בשערי החליפין, אך אלו עדיין יושפעו".