פגישה שהתקיימה אתמול (ראשון) בין נציגי המעסיקים לרשות המסים הסתיימה בהסכמות על מרבית הסוגיות המקצועיות סביב הפיצוי בגין אובדן ימי עבודה לעסקים שנפגעו מאז פתיחת מלחמת חרבות ברזל. ואולם, נושא מרכזי אחד נותר שנוי במחלוקת חריפה: באיזו תקופה ייבחן הפער בהכנסות העסק.
לפי עמדת משרד האוצר, הבסיס להשוואה יהיה חודשים מאי-יוני 2024, אותם חודשים שבמהלכם המשק היה מצוי במלחמה רב גזרתית ועסקים רבים סבלו מקשיים.
נציגי המעסיקים מזהירים: מדובר בתקופה שבה ההכנסות כבר צנחו, כך שכל השוואה אליה תציג "ירידה מזערית או אפסית - גם אם העסק איבד את רוב לקוחותיו".
לדברי אחד הנציגים שנכח בפגישה, "אם נשווה עסק שנפגע כבר מינואר לעומת מאי, ברור שלא נראה ירידה דרמטית, כי כבר אז הוא היה על הקרשים. המשמעות היא פשוטה: העסק לא יקבל שקל. זה מנגנון עקיף לקצץ פיצויים מבלי לומר זאת במפורש".
במקום זאת, דורשים המעסיקים לבצע את ההשוואה מול מאי-יוני 2023, תקופה טרום-מלחמתית. "זו השנה האחרונה שניתן להחשיב כ'שנה נורמלית'. כל נתון אחרי אוקטובר 2023 פשוט מעוות את התמונה", הם טוענים.
"תנו לנו לבחור את שנת הבסיס - או שתראו שורת סגירות בצפון"
היום (שני), שוגרה גם פנייה דחופה לשר האוצר מצד ענבר בזק, מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח הגליל העליון, במסגרת מבצע "עם כלביא". הפנייה נוגעת לעסקים בגבול הצפון ובעוטף עזה, שנפגעו ברציפות מאז פתיחת המלחמה באוקטובר.
במכתבה כתבה בזק כי "על פי המתווה המתגבש, חישוב הזכאות לפיצויים יבוסס על ירידה בהכנסות בהשוואה ל-2024. אך עבור העסקים בגבול, מדובר בשנת שפל, ולא בבסיס ראוי להשוואה. הכנסותיהם לא מייצגות את ההפסד האמיתי".
לדבריה, "עסקים פונו, קווי אספקה קרסו, לקוחות נעלמו, וכעת מבקשים מהם להוכיח פגיעה מול שנה שכבר הייתה קטסטרופלית. זו גזירה שהם לא יכולים לעמוד בה".
בזק דורשת מהממשלה "לאפשר לעסקים בטווח של עד 30 קילומטר מהגבול לבחור את שנת הבסיס - 2023 או 2024 - לפי הנתונים העסקיים הרלוונטיים. כל גישה אחרת פשוט תשלול מהם את הסיוע הכלכלי המינימלי שנדרש כדי לשרוד".
הפנייה חושפת את הקרע המתרחב בין משרדי הממשלה לבין השטח - שבו עסקים רבים מדווחים על חוסר ודאות, הקפאת תשלומים, והיעדר אופק כלכלי ברור.