ר', בעלת דירת בגבעתיים, התעוררה השבוע בבהולה לאחר שגילתה שהחלון בחדר השינה עף ממקומו. במקום להתעסק עם מס רכוש היא איתרה את הזגג הקרוב למקום מגוריה כדי לתקן מיידית את הנזק בהוצאה של כמה מאות שקלים.
מאז תחילת המלחמה יש מאות מקרים כדוגמת ר'. עם נזק של מאות שקלים לקירות, לריהוט או לתריסים וכדי למנוע פגישה עם הכסף רק בעוד כמה שבועות, לא שווה להתחיל התעסק עם הפרוצדורות של מס רכוש.
הם כבר ימציאו טענות על קיזוז פחת ואי הכרה בחלק מהנזק כך שהחשק לפתוח במערכה כנגדם שואף לאפס. התביעות הקטנות הן דוגמאות גדולות לכישלון בטיפול בהכנת העורף למלחמה. אז נכון שמסגרת הסיוע לעסקים זעירים הוחלט לתת מענק של עד 14 אלף שקל, אבל מענק של 500 שקלים שהובטח לדיירים שפונו לא הגיעו ליעדו וזה גם יהיה גורל הסיוע לעסקים.
במקום מענקים על הקרח עדיף היה לחלק מיידית לאזרחים מהעשירונים התחתונים מענק מלחמה חד פעמי של 500-1,000 שקלים כפי שהיה בקורונה ולחסוך את מלחמת ההתשה של "תלך תבוא" ולסבך אותם עם אותיות הקטנות של הפוליסה. וזאת אינה הבעיה היחידה.
ערב המלחמה עם איראן היה תסריט אימים לפיו במקרה של מתקפה על איראן יש אפשרות למאות הרוגים בעורף האזרחי. נתון מדהים זה לא מנע מביבי ושרי הקבינט לצאת למתקפה. כשאריה דרעי מתייחס לאסון ה-7 לאוקטובר כנס משמים זאת ההוכחה שתעריף חיי האדם בממשלת נתניהו הגיע לשפל.
נתניהו הלך להמר בקזינו של טהרן את הימור חייו על כל הקופה אבל על חשבוננו. למזלו ולמזלנו כנראה הוא זכה. בזכות חיל האוויר היעיל תסריט מאות ההרוגים בעורף לא התממש ועדין אסור לזלזל בעשרות ההרוגים שגבתה המלחמה.
תוצאות המלחמה אפשרו לו לחגוג בכותל ולהמריא על כנפי ההיסטוריה לימי כורש ושחרור הפרסים מהעול המשטר האיראני. סמטוריץ' האזין בקשב רב למשק כנפי ההיסטוריה. ואני מקווה שהגרעין האירני אכן הושמד לחלוטין.
מבין מאות הבטחותיו מאז כניסתו לתפקיד ראש הממשלה ביוני 1996 מגשים ראש הממשלה סוף סוף מגשים את אחת מהן: חיסול תכנית הגרעין. מצד שני הוא לא שילם שום מחיר על מחדלי העורף ומקווה שבינתיים נשכח את ה-7 לאוקטובר. מבחינתו אלה תוצאות WIN WIN.
את המחיר הכלכלי מטאטים מתחת לשטיח הפרסי. גם השבוע אחרי הפסקת האש העורף ממשיך לסבול, אבל את מי זה מטריד? יותר מ-50 אלף אזרחים תקועים עדיין בחו"ל כשבאופן חסר תקדים הוכרז קודם לכן על עוצר יציאות מהארץ.
המצב היה גרוע יותר אלמלא נוסעים שתפסו כרגיל יוזמה והעפילו לישראל בניגוד לאזהרות המסע של גורמי הביטחון דרך עקבה ומצרים. בתי הספר והגנים היו סגורים גם השבוע וההורים שנשארו בבית לא יכלו לצאת לעבודה עד יום רביעי.
בתי העסק נסגרו למעט חיוניים שפעלו במתכונת חירום. ענף הבנייה משווע לידיים עובדות. מתחילת המלחמה הוגשו 42 אלף תביעות רכוש מתוכן 32 אלף בגין נזקים למבנים. ועדיין 15 אלף עובדים זרים תקועים בחו"ל. אז "מי יבנה יבנה בית בתל אביב" כמילות השיר.
הנזקים לעורף נאמדים ב-10 מיליארד שקל (נזקי רכוש ופיצוי לעסקים) וההוצאה נוספת על הביטחון נאמדת בשלב זה ב-10 מיליארד שקל נוספים וזוהי רק ההתחלה. נתניהו ושר האוצר שלו בטוחים שכסף מייצרים במדפיס הממשלתי בירושלים.
"נפצה ביד רחבה את כל מי שנפגע", הבטיח נתניהו בסיום המלחמה כאילו קופת האוצר היא בור ללא תחתית. ואם הקופה ריקה תמיד אפשר לגייס הון בהנפקות. זה מזכיר את ההבטחה "שכסף לא חסר" מיד אחרי ה-7 לאוקטובר.
רק ביבי?
כישלון הטיפול בעורף מוכיח שראש המשלה מתייחס עדיין לאזרחיו כנתינים וכמובנים מאליהם. בעצם למה לא? כשהוא מתקבל בהריסות הבתים בבת ים בצעקות "רק ביבי" כאילו המדובר בסטאלין על חורבות סטלינגרד או כצ'רצ'יל על הריסות לונדון כנראה שזה מה שמגיע לנו.
מבחינתו נוצרה הזדמנות פז לצאת לבחירות בזק ולשים מאחוריו את כל הצרות הקואליציוניות ובראשן חוק ההשתמטות. השבוע צולם נתניהו אוכל מנת פלאפל בראשל"צ ואפילו שולף שטר של 50 שקלים (יש הטוענים שהמדובר בשטר משומש מהבחירות הקודמות) כדי לשלם.
האם יש הוכחה טובה מכך כדי להעיד שאנחנו בדרך לבחירות? ההעלאה של 12% בתעריפי התחבורה הציבורית שתוכננה לתחילת יולי כחלק מהרפורמה בוטלה וזאת קריאת כיוון נוספת לכלכלת בחירות.