בתוך פחות משנתיים, כל גג חדש בישראל יחויב בהתקנת מערכת סולארית לייצור חשמל: תקנות חדשות, שגובשו על ידי משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון, נחתמו על ידי שר הפנים משה ארבל וייכנסו לתוקף בדצמבר 2025.
המהלך נועד לתת מענה למחסור בקרקע ולגידול האוכלוסייה, לקדם אנרגיה נקייה ולהבטיח חוסן תפקודי במקרה חירום, בין השאר, על רקע הפגיעות שנחשפה במתקפה האיראנית על מתקן בז"ן במפרץ חיפה, שמספק כמעט מחצית מהחשמל בישראל.
בפעם הראשונה זה 50 שנה, מאז שנקבעה החובה להתקין דודי שמש, המדינה מחייבת שימוש בגגות להפקת אנרגיה. התקנות החדשות, שנחשבות לצעד רגולטורי חסר תקדים, מחייבות התקנת מתקנים פוטו-וולטאיים בבניינים חדשים שאינם למגורים, ששטח הגג שלהם עולה על 250 מ"ר.
בנוסף יידרשו התקנות להתקנת מתקן סולארי גם בבתים צמודי קרקע עם גג ששטחו מעל 100 מ"ר, בהספק מינימלי של 5 קילו-ואט.
במקרה של בנייני מגורים חדשים עם גג בגודל דומה (מעל 250 מ"ר), תחול חובת הכנה למערכת סולארית - למשל, הכנת נקודות חיבור, תשתית חשמל מתאימה, ומיקום ייעודי לאגירת חשמל, מתוך מטרה לאפשר התקנה עתידית.
חיסכון של 35 אלף דונם קרקע והפחתת תלות בבז"ן
לפי משרד האנרגיה, ההחלה המעשית של התקנות תוביל, עד שנת 2040, להקמה של עשרות אלפי מערכות סולאריות חדשות בהספק כולל של כ-3,500 מגה-וואט. מדובר בכמות חשמל שוות ערך לצריכה השנתית של כ-550 אלף משקי בית בישראל, שתושג מבלי לבזבז שטחים קרקעיים, תוך חיסכון מוערך של כ-35 אלף דונם.
המשמעות היא לא רק חיסכון בקרקע, אלא גם הפחתת הצורך בהקמת תשתיות הולכה (קווי חשמל), אשר תופסות שטחים רבים וכוללות עלויות השקעה של מיליארדי שקלים. הייצור הסולארי על הגגות מתרחש בסמוך לצרכן, מה שמפחית את העומס על רשת החשמל ותורם לחוסן הלאומי.
הצורך בכך הומחש באופן ברור בעת ההמערכה מול איראן, כאשר מתקפת טילים איראנית הביאה לפגיעה בתשתיות חשמל אשר הביאו לניתוק של כמה יישובים מהחשמל לזמן קצר. הדבר גם עולה בקנה אחד עם דיוני ה"האפלה" במהלך המלחמה, כאשר משקי בית התכוננו לתרחיש של הפסקת חשמל בת שעות עד ימים.
"צעד היסטורי"
מדובר ביוזמה של משרד האנרגיה והתשתיות, בשיתוף החטיבה לאנרגיה מקיימת, אגף התקנות בחטיבת הרגולציה, המשרד להגנת הסביבה ומינהל התכנון. לטענת הגורמים המקצועיים, זהו מהלך חיוני להתמודדות עם אתגרי האקלים, החסמים בתשתיות ההולכה והצורך לבזר את שוק האנרגיה, כלומר, לצמצם תלות באתרי ייצור חשמל מרכזיים.
ההחלטה מגיעה בעקבות אישור ממשלה 175 (פברואר 2023) והחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה (אוגוסט 2024). לדברי משרד האנרגיה, מדובר בצעד שישלים את "מהפכת דודי השמש", שהחלה לאחר משבר האנרגיה של 1973, וחסכה עד היום למעלה מ-5% מצריכת החשמל השנתית בישראל.
השר אלי כהן אמר כי "התקנות החדשות הן צעד היסטורי. הן יחסכו כסף לתושבים, יפחיתו זיהום, יאפשרו אספקת חשמל בשעת חירום ויגבירו את העצמאות האנרגטית של ישראל". הוא ציין כי בכוונתו להרחיב את החובה גם למבני מגורים משותפים בעתיד.
שר הפנים משה ארבל, שחתם על התקנות, הדגיש את המחויבות הממשלתית לעתיד אנרגטי וסביבתי בר קיימא: "כל גג יהפוך לחזית של חדשנות, עצמאות אנרגטית וביטחון סביבתי".
רון אייפר, מנהל חטיבת האנרגיה המקיימת במשרד האנרגיה, הסביר כי ישראל שונה ממדינות ה־OECD בכך שהיא נשענת כמעט לחלוטין על אנרגיה סולארית, ולכן "עלינו להוביל במדיניות ובחדשנות בתחום". לדבריו, התקנות החדשות הן "יום היסטורי למשק האנרגיה".
רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, הוסיף כי "לראשונה מאז שנות ה־70, כל גג יהפוך לדוד שמש מהדור החדש - 5.0". לדבריו, הגגות העירוניים והציבוריים הם "החזית החמישית של הבניין", ויש להפסיק לראות בהם שטחים תפעוליים בלבד.