"זה היה פשוט בלתי נסבל," מספרת אמא לילד על הרצף האוטיסטי. "הרגשתי שנקרעתי מבפנים. כל שינוי קטן בשגרה מערער אותו, אז תאר לך מה עושה לו מצב של מלחמה. הוא לא ישן, מתפרץ, נכנס לחרדות - ואני כל הזמן לידו, מנסה להרגיע, להכיל, לייצב. ובמקביל, המעסיק שלי לא הפסיק ללחוץ - למה אני לא זמינה, למה אני לא עובדת יותר בחריצות מהבית. ואני נדרשת לתפקד מול כולם - מול הילד, מול בן הזוג שגם הוא על הקצה, ומול העבודה. זה הרגיש כמו חזרה לימי הקורונה - רק עם חרדה הרבה יותר קיצונית".
הנחיית פיקוד העורף, שאסרה על פעילות במקומות עבודה שאינם חיוניים, לצד הצורך של בעלי עסקים לשמור על רציפות תפקודית - הובילו לכך שמעסיקים רבים דרשו מהעובדים להמשיך לעבוד מהבית. מנתוני חברת עוקץ מערכות עולה כי מאז תחילת המלחמה נרשמה עלייה של 28% במספר העובדים שדווחו על נוכחותם, מהבית, באמצעות אפליקציה, במקום להחתים שעון נוכחות במקום העבודה.
וגם הפעם, בדומה לנעשה במלחמת חרבות ברזל, לא מעט עובדים מדווחים על חוסר רגישות מצד המעסיקים למורכבות של עבודה מהבית. "הבוס שלי אמר שגם לו יש ארבעה ילדים, אז שלא אתחיל להסביר לו כמה קשה לי עם שניים," מספרת חתמת עסקים בסוכנות ביטוח גדולה. "הוא הפעיל עליי לחץ מטורף בגלל מכרז חשוב, ואמר ששום דבר, חוץ מהחיים, לא יותר חשוב מהמכרז הזה".
"בזמן האזעקות, הייתי עם הילדות בממ"ד, מנסה להרגיע אותן ביד אחת ולענות למיילים ביד השנייה," מספרת מנהלת חשבונות מחברת תעשייה גדולה במרכז. "שלחתי הודעה שאני לא זמינה לשיחת זום כרגע - והמנהל ענה: 'כולנו במלחמה, תתאפסי ותעלי'. הרגשתי כאילו אין לגיטימציה לפחד או לאימה, רק לעמידה ביעדים."
עדויות של הורים שנתקלו ביחס קר מצד המעסיק - מציפות את הרשת. בפוסט אנונימי אחר נכתב: "בשעה עשר בלילה, בתחנה התת־קרקעית של הרכבת בתל אביב, הילד שלי נרדם עליי אחרי שעה של בכי. אני יושבת על הרצפה עם הלפטופ סגור בתיק, מנסה לא לזוז. ואז הגיעה ההודעה מהמנהל: 'אני מכיר אותך. את לא אוהבת לרבוץ בלי לעשות כלום, אז אם את כבר שם - תנצלי את הזמן להשלים משימות'."
לכאורה, מן העבר השני של המתרס ניצבים המעסיקים: "המלחמה האמיתית היא להחזיק את הראש מעל המים במדינה מופרעת, להמשיך להפעיל עסק, להחזיק עובדים ולשלם משכורות - אז לפני ששופטים מעסיק כזה או אחר על מה שאמר, תבינו את הלחץ שהוא נמצא בו", נכתב בתגובה לפוסט.
"זה לא מצדיק חוסר רגישות, אבל חשוב להבין את המורכבות," אומר חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות. "העובדים ניסו לתפקד תוך כדי אזעקות, ילדים בוכים ולחץ בבית. המנהלים מצידם ניסו להחזיק את העסק מעל המים, כשהכול סביבם מתערער. לדבריו המנהלים או המעסיקים לא פועלים בחלל ריק "רבים מהם עומדים מול ירידה חדה בהכנסות, התחייבויות שוטפות, עובדים שממתינים לתשובות, לקוחות שלא סלחנים, ובעיקר - מערכת פיננסית חסרת גמישות. "הבנקים, ברוב המקרים, לא מגלים סלחנות: תשלומי הלוואות חייבים לרדת בזמן, מסגרות אשראי קשיחות, התחייבויות קודמות נותרות בעינן - גם כשההכנסות נעצרות. עבור בעלי עסקים רבים, התחושה היא שהם לבד במערכה - בלי אוויר לנשימה ובלי כתף שמבינה את המצב החריג".
מבחינה משפטית 'טהורה', המעסיק רשאי, לפי שיקול דעתו ובתום לב, לאשר - בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד - ביצוע עבודה מרחוק, מסביר עו"ד אילן קמינצקי, מומחה לדיני עבודה. לדבריו: "במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק, בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף - יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית, שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר - כולל אי ביצוע עבודה".