בשבוע האחרון עשרות ישראלים גילו שהכסף שלהם פשוט... התאדה. חלקם השקיעו 5,000 שקל, אחרים 70,000 שקל - אבל לכולם היה מכנה משותף: הם נמשכו אחר קבוצות וואטסאפ שהבטיחו המלצות השקעה "אקסקלוסיביות", קנו את מניית OST, והפסידו כמעט הכל.
מניית OST - של חברת Ostin Technology הסינית - עלתה ב-1,075% תוך כמה שבועות, ואז צללה ביום אחד ב־93.9%. הסיפור הזה הוא לא רק על מניה - אלא על תרמית קלאסית בעידן הרשתות.
כך עובדת השיטה
בשלב הראשון, מגיע הספאם והפרסומות המזוייפות בפייסבוק, מאנשים מוכרים, בין אם זה ביל אקמן, או מיכה סטוקס, ישראלים רבים נחשפו לפרסומות האלו, שמאחוריהן הבטחות ל"איתותים חכמים", "שיעשו פלאים בתיק ההשקעות". בפועל - מדובר במתחזים.
בשלב השני, לחיצה על הפרסומת מובילה לקבוצות וואטסאפ, עם מספרים מחו"ל, עשרות הודעות של "אנליסטים" שמסבירים למה כדאי להשקיע במניה לא מוכרת בשם OST. על פניו אותו ניסיון הוא להתחזות למקיעים מקצועיים, אך בפועל חלק מאותן דמויות, הן בוטים, וכל התהליך, מזויף.
בשלב השלישי, המשתתפים בקבוצות מקבלים המלצות חוזרות ונשנות: "המניה תגיע ל־15 דולר", "החברה הולכת להתמזג עם ענקית אמריקאית", "קיבלנו מידע פנימי". בשלב זה נכנסים המון אנשים תמימים, חלקם מוסיפים עוד ועוד כסף, ומעלים את מחיר המניה.
בשלב הרביעי, והאחרון, הנוכלים, שקנו את המניה בזול, מוכרים בשיא, ו"זורקים" את כל הסחורה, ומשאירים את המשקיעים שקנו אותה עם הפסדי עתק, ונעלמים.
הונאה סוג עונה לשם "פאמפ אנד דאמפ" (Pump and Dump), והיא נפוצה מאוד במניות או מטבעות קריפטו ספקולטיבים עם שווי שוק קטן, כזה שניתן לבצע עליו מניפולציות.
חברת Ostin Technology Group היא חברה סינית שהוקמה בשנת 2010 ומתמחה בייצור ופיתוח מודולי תצוגה בטכנולוגיית TFT-LCD ופולריזרים, המשמשים בעיקר באלקטרוניקה צרכנית, תצוגות חוץ ורכב.
החברה רשומה באיי קיימן ומפעילה את פעילותה בעיקר בסין, הונג קונג, טייוואן ואזורים נוספים באסיה.
המניה של החברה, הנסחרת בנאסד"ק תחת הסימול OST, חוותה תנודתיות חדה: לאחר עלייה חדה ומתמשכת של מאות אחוזים לשיא של $9.40, צנחה ב-96% ביום אחד, למחיר של $0.35, עם נפח מסחר חריג של כ-39 מיליון מניות.
גם ישראלים נפלו
בקהילות פיננסיות ישראליות בפייסבוק דווח על מספר מקרים של משקיעים שנפלו קורבן להונאה סביב מניית OST.
באחת הקבוצות, משתמש שיתף כי השקיע 18,000 שקל בעקבות המלצות שקיבל בקבוצת הוואטסאפ, בה הוצגו הבטחות לרווחים מהירים והתחזות לדמויות מוכרות. הוא תיאר כיצד המניה עלתה בתחילה, אך לאחר מכן צנחה בפתאומיות, והקבוצה נעלמה.
משתמשים אחרים דיווחו על הפסדים של עשרות אלפי שקלים, והזהירו מפני פרסומות מזויפות והמלצות השקעה בלתי אמינות ברשתות החברתיות.
מקרה זה מעלה שאלות רבות בנוגע לאמינותן של מודעות פייסבוק ולאכיפת הונאות של הרשת החברתית הפופולרית.