אם רכשתם ביטקוין, איתריום או NFT, הרווחתם - אבל לא דיווחתם לרשות המסים, ייתכן שזו ההזדמנות האחרונה שלכם להסדיר את העניין בלי להסתכן בהליך פלילי. נוהל גילוי מרצון חדש צפוי להתפרסם בקרוב, כך על פי הצהרות של רשות המסים, ויאפשר לבעלי נכסים דיגיטליים שלא דווחו להסדיר את חובם - ללא מסלול אנונימי וללא ויתור על הצמדה וריבית.
עו"ד הראל פרלמוטר, ראש מחלקת המסים במשרד ברנע ג'פה לנדה, ועו"ד קשת סירוטה-לוינר ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, מסבירים מה כולל הנוהל, איך כדאי לדווח, ומה גובה המס שתידרשו לשלם.
מהו נוהל גילוי מרצון בהקשר של קריפטו ולמי הוא רלוונטי?
לדברי עו"ד הראל פרלמוטר, ראש מחלקת מסים במשרד ברנע ג'פה לנדה, נוהל גילוי מרצון הוא הליך שמאפשר לכל מי שצבר נכסים והכנסות מעסקאות במטבעות דיגיטליים (כמו ביטקוין, את'ריום וכו') ולא דיווחה עליהן לרשות המסים - לפנות ביוזמתם להסדיר את העניין מול הרשויות - ובתמורה לקבל פטור מהליך פלילי, וכן ביטול קנסות על עצם אי הדיווח או על אי התשלום.
הנוהל חל בין אם ההכנסות פטורות ממס ובין אם חייבות, שכן חובת הדיווח על נכסים והכנסות קיימת אף אם לא קיימת חובת תשלום מס על הכנסות אלו. על מנת שהליך הגילוי מרצון יסתיים, על הנישום לשלם את מלוא המס, וכן הצמדות וריביות ממועד הפקת ההכנסה ועד למועד התשלום (נזכיר שחובות לרשות המסים כפופים לריבית שנתית בגובה 4% והצמדה למדד).
עד כה התפרסמו מספר נהלי גילוי מרצון, הראשון שבהם בשנת 2005, ולאחר מכן התפרסמו עוד מספר נהלים שהאחרון שבהם בשנת 2019. בנהלים האחרונים היה קיים מסלול אנונימי, לפיו ניתן היה לנהל כמעט כל התהליך ולדעת את הסדר המס שתסכים רשות המסים לו ורק לאחר מכן לחשוף את שם הנישום ולסגור את העסקה. הטבה נוספת שהייתה בנהלים בעבר הינה ביטול ריביות ולעיתים אף ביטול (מלא או חלקי) של ההצמדה. לאורך השנים הנוהל היה מיועד בייחוד לאנשים פרטיים שהחזיקו חשבונות בנק זרים שלא דווחו, נכסים זרים שלא דווחו, אבל גם נכסים והכנסות בישראל שלא דווחו ולא שולם בדינם מס.
בהתאם להודעות שיצאו מאת רשות המסים, הנוהל הנוכחי לא צפוי לכלול מסלול אנונימי וכן לא צפוי לכלול הקלה בדמות ויתור על הפרשי הצמדה או ריבית. עוד מדגישים ברשות המסים כי יהיה זה נוהל גילוי מרצון האחרון ולאחריו לא יפורסמו נהלים נוספים - דבר המזמין ודוחק במעלימי המס ונמנעי הדיווח לקפוץ על ההטבה - ופעם האחרונה. האם באמת זו הפעם האחרונה? לא בטוח.
חשוב לציין כי הנוהל לא מכשיר כספים "שחורים" מבחינת הלבנת הון. כלומר, עצם העובדה שאדם דיווח ושילם על הכנסות שלא דווחו עד כה, לא מהווה הגנה בפני טענות של הלבנת הון אלא רק במישור של מס הכנסה. עד כה הנוהל לא פורסם ופרטים מלאים ומדויקים בנוגע להסדרים שיוצעו לציבור ימסרו רק לאחר פרסום הנוהל בפועל.
אילו סוגי מטבעות כלולים בנוהל?
עו"ד פרלמוטר מסביר כי הצפי הוא שהנוהל יכול על כלל מטבעות הקריפטו וכן על נכסים דיגיטלים אחרים (לדוגמה NFT). לאחר שבמשך מספר שנים הייתה אי בהירות לגבי סיווג מטבעות קריפטו אם כנכס או כמטבע, לפני מספר שנים נפסק כי יש לראות במטבעות קריפטו כנכס לכל דבר ועניין, ומכאן שקיימת חובת דיווח על החזקה של נכסים מעל סך מסוים וכן דיווח על כל מימוש של הנכס (אף אם מדובר בהפסד) ובתשלום מס.
איך מחושב המס על הרווח, כמה צריך לשלם, והאם יש סעיפים שיסייעו לי להפחית את המס?
המס על הרוווח מחושב כמו על כל מכירת נכס אחר: מחיר המכירה פחות העלות ועל הרווח משלמים מס רווח הון בשיעור של 25% (פלוס מס יסף, ככל שחל, שעלה בתחילת השנה לשיעור של 5%), אומר פרלמוטר. במקרה שמדובר באדם שהכנסות הקריפטו שלו עולות לידי הכנסה מעסק (להבדיל מאדם שמשקיע בקריפטו ולאחר תקופה לא קצרה מוכר אותו), המס שיחול לא יהיה מס רווח הון אלא מס פירותי, כלומר בהתאם למדרגת המס השולית של אותו אדם (עד לשיעור של 50%).
מאחר והנוהל איננו אנונימי - האם צפויות השלכות עתידיות למדווחים? עד איזו שנה ניתן לדווח רטרואקטיבית לפי הנוהל?
עו"ד קשת סירוטה-לוינר, מנהלת מחלקת מסים נשיץ ברנדס אמיר, מסבירה כי ככלל הליך גילוי מרצון נותן, כאמור, חסינות מפני העמדה לדין פלילי בלבד שמדובר בהליך שבו מתקיימים התנאים הבאים:
- בקשה לנוהל גילוי מרצון הוגשה לפני שרשות המסים או משטרת ישראל החלו לערוך חקירה או בדיקה בעניינו של המבקש.
- לא קיים מידע הקשור לבקשה ברשות שלטונית אחרת, באמצעי התקשורת, ובפרוטוקולים ומסמכים הקשורים להליכים אזרחיים ופליליים אשר מתנהלים בערכאה שיפוטית כלשהי בישראל או בחו"ל (למעט במקרים חריגים).
- הבקשה לא נוגעת להכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.
- המבקש עדיין לא ניצל את זכותו ליישום נוהל גילוי מרצון. נציין כי במידה ואדם כבר ניצל את הנוהל בעבר הוא יוכל להגיש בקשה נוספת רק בנסיבות מיוחדות, כגון מחלה קשה של המבקש וגיל מתקדם.
- נוהל גילוי מרצון לא יחול במידה והוא אינו מניב תשלום מס משמעותי בגין שנות המס הרלוונטיות לבקשה (למעט במקרים של אי דיווח על כספי ירושה).
- החסינות מהליך פלילי שמעניק נוהל גילוי מרצון תחול רק לגבי מידע אשר נמסר במסגרת הבקשה ליישום הנוהל. כמוכן, החסינות לא תחול על עבירות המוגדרות כעבירות מנהליות.
- במקרה של הפרת סעיפים מסוימים בנוהל לא תינתן למבקש חסינות מהליך פלילי ורשות המיסים תוכל להשתמש במידע שהמבקש מסר כראיה בכל הליך פלילי ואזרחי אחר.
- ככל שמתקיימים התנאים הבאים, לא צפויה העמדה לדין פלילי. מבחינת השלכות עתידיות, הרי שהמדווחים במסגרת הליך גילוי מרצון, נדרשים ככלל, להמשיך ולדווח לרשות המסים על הכנסותיהם ממקורות שנחשפים במסגרת הליך גילוי הרצון. בדרך כלל, נהלים קודמים של גילוי מרצון אפשרו דיווח רטרואקטיבי של 10 שנים אחורה וייתכן וכך יהיה גם בנוהל הצפוי.
איך נעשה הדיווח?
לדברי עו"ד סירוטה-לוינר, לצורך יישום הנוהל יש לנקוט בצעדים הבאים:
- הבקשה לגילוי מרצון תוגש אך ורק לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המיסים ורק הוא יהיה מוסמך לאשרה.
- הגילוי יהיה כן ויכלול את כל המידע הרלוונטי לבקשה, לרבות שמות המבקשים, שנות המס הרלוונטיות, מקור ההכנסה, פירוט סכום ההכנסה שלא דווחה, ואומדן המס לתשלום. לבקשה יצורפו כל המסמכים הרלוונטיים.
- בקשה שאושרה תהיה כפופה לתשלום חבות המס בגין ההכנסות שלא דווחו ועל המבקש יהיה לשלם את המס במועד שייקבע על ידי הגורם הרלוונטי. תשלום המס במועד שנקבע הוא תנאי הכרחי לאי נקיטת ההליך הפלילי הקשור לבקשה.
"הגנה בפני הרשעה פלילית"
מפאת המורכבות והחשיפה של הליך כזה מומלץ מאד לא לבצע אותו באופן עצמאי אלא באמצעות גורמים מקצועיים שיודעים לטפל במורכבות וברגישות הנדרשות. בהתבסס על נהלים קודמים של גילוי מרצון, קרוב לוודאי שרשות המסים תבקש כי כחלק מהליך הגילוי מרצון יוגשו דיווחים עתידיים.
מה המשמעות לכך שהדיווח הוא מבלי להיחשף להליך פלילי?
המשמעות היא, אומרת סירוטה-לוינר, שהליך הגילוי מרצון למעשה מספק לפונה הגנה בפני הרשעה פלילית והעמדה לדין בגין פעולות הדיווח והפקת הרווחים בגין מכירת הקריפטו למשך השנים נשוא הדיווח. הדבר אינו מהווה הגנה פלילית ביחס לעבירות אחרות שאינן כלולות בבקשה או ביחס דיווחים אחרים שלא בוצעו או ביחס לשנים עתידיות בהן לא יבוצעו דיווחים כאמור וכנדרש כחלק מהליך גילוי הרצון.