הזהב החדש: כך הביטקוין הפתיע את כולם בשעת מבחן

העימות הישיר בין ישראל לאיראן הביא איתו גם טלטלה כלכלית לא מבוטלת שהתבטאה בתנודתיות רבה בסחורות, בזהב, בשווקי ההון ובנכסים השונים. אולם, הוא הביא איתו דבר נוסף ומפתיע - הבנה שהביטקוין לאורך השנים התבגר ושינה את תפקידו במארג הפיננסי.

הביטקוין, שהגיע לעולם אחרי התוצאות הקשות של המשבר הכלכלי של 2008, נוסד כאלטרנטיבה עצמאית למדיניות אשר "פזרה כסף מהליקופטרים", על מנת לחלץ את המערכת הפיננסית מסיכונים שנטלה. אחת התכונות הבולטות של הביטקוין היא היותו נכס אנטי אינפלציוני: כלומר, מספר המטבעות הסופי שייכרו היה ידוע כבר בעת צאתו לעולם, ומכיוון שכך, לא ניתן "להדפיס ממנו" עד אינסוף. בהיבט הזה, היו שראו בו מעיין "זהב דיגיטלי".

אולם, דווקא המערכה הנוכחית חידדה את תפקידו של הביטקוין, והמטבע הדיגיטלי, שבחודשים שקדמו לאירועים רשם תנודתיות מתונה יחסית, סיפק הצצה מעניינת לאופן שבו שווקים - ובעיקר משקיעים - תופסים נכסים מבוזרים בזמן של חוסר ודאות קיצוני.

במהלך הימים הראשונים לאחר התקיפות, הביטקוין ירד בכ-5%, תנועה מקבילה לזו שנרשמה בבורסות העולמיות. על הקשר ההולך ומתהדק בין שווקי המניות לבין הביטקוין כבר נכתב רבות, וככל שיונפקו יותר ויותר מכשירים פיננסיים שעוקבים אחרי שער הביטקוין, ובמקביל יותר ויותר חברות ציבוריות יקנו ביטקוין לתיק ההשקעות העצמי שלהן (נוסטרו), נראה את הקשר ממשיך ומתהדק.

אבל בואו נחזור למערכה בין ישראל ואיראן. בתחילת המערכה שער הביטקוין צלל יחד עם שווקי המניות, אך מהר מאוד, וככל שהתבהרה התמונה לפיה מדובר בהסלמה מבוקרת ולא במלחמה עולמית כוללת שיוצאת משליטה, הביטקוין לא רק שהתאושש - אלא זינק בשיעור דו-ספרתי מעבר להתאוששות השווקים. ההסבר לכך הוא גידול בדרישה לנכסים חוץ-ממשלתיים, במיוחד מצד אוכלוסיות באזורי קונפליקט.

בזמן שמערכות בנקאיות סבלו מבעיות שנבעו מהמלחמה וחלק מהבנקים הגביל העברות בינלאומיות (וגם אלו שלא, ביצעו אותן בצורה איטית ויקרה ביחס לאלטרנטיבה הדיגיטלית), הביטקוין סיפק את מה שמערכת מסורתית לא יכלה - ניידות מוחלטת. כלומר, בעולם בו המתחים הגיאופוליטיים עולים והנפיצות מלווה אותנו כבר כמעט חצי עשור, תפקידו של הביטקוין השתנה מתפקיד ה-"נכס אנטי אינפלציוני", או "זהב דיגיטלי", לתפקיד "הנכס שמאפשר שליטה מוחלטת על ההון האישי". כי כשהמדינות רועדות, כדאי לפזר את הסיכון כך שחלק מההון לא יהיה תלוי באף מדינה.

במקביל, ראינו עוד במהלך המלחמה התקדמות אדירה ברגולציה שתאפשר את הרחבת השימוש במטבעות יציבים על ידי המערכת הפיננסית המקומית. למטבעות היציבים תפקיד אחר לגמרי במארג הפיננסי הדיגיטלי - והם נועדו על מנת להתמודד עם התנודתיות של שער הביטקוין. מטבעות אלו, יהוו את הבסיס למערכות התשלומים העתידיות בעולם, ויקשרו בין עולם המטבעות הדיגיטלים, למערכות הפיננסיות המסורתיות.

בנוסף, יותר ויותר רגולטורים מכירים בנכסי הקריפטו לצרכים פיננסיים שונים. כך למשל מנהל הסוכנות הפדרלית למימון דיור בארה"ב, המפקחת על נקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק, הורה לסוכנויות להכין הצעה לבחינת מטבעות קריפטו כנכס בעת מתן הלוואת דיור. כל ההתפתחויות האלו מחייבות את תשומת הלב של הרגולטור, להגברה פיקוח ואסדרה של התחום, על מנת שמשקיעי המיינסטרים יוכלו לפעול בו בבטחה.

ולגבי היותו של הביטקוין נכס אנטי אינפלציוני? כרגע יש עדיין מלאי נוסף של ביטקוין לכרייה, כלומר יש הגדלת היצע. תפקודו של הביטקוין כנכס אנטי אינפלציוני תימדד בעתיד, כאשר ההיצע יכרה כולו. בינתיים, הוא מצטייר יותר ויותר ככלי אסטרטגי לשמירה על חופש כלכלי בתקופות של חוסר יציבות.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל ביטקוין צ'יינג'