פרסום ראשון: בואו נתחיל בתרחיש היפותטי, שהקשר בינו לבין המציאות הדוק ביותר. לפני חמש שנים, זיו הגשים חלום ופתח מעדנייה בבת ים. הוא שכר מבנה, השקיע בו מאות אלפי שקלים והפך אותו למקדש קולינרי קטן. בתחילת מבצע "עם כלביא" נפל טיל לא הרחק מהמקום, גרם לו לנזק כבד והפך את המבנה למסוכן.
כשהתברר לו שמפעל חייו הפך להריסות, זיו עשה מה שכל עצמאי היה עושה, לברר מי יפצה אותו על ההשקעה, ואיך ממשיכים להתפרנס. בדיוק כאן מתגלה שיא האבסורד. על פי תזכירי החוק שפרסם משרד האוצר ביום שישי, המדינה תעניק סיוע למי שפוטר או הוצא לחל"ת, עסקים שהמחזורים שלהם נפגעו, ובני 67 ומעלה שיקבלו מענקי הסתגלות.
אבל מי שהעסק שלו נהרס ישירות מטיל, יישאר בחוץ. הוא לא יקבל שקל על אובדן ההכנסות והרווחים שלו לאורך תקופת שיקום הנכס. רק אחרי פשיטת רגל, אולי יגיע תורו.
"לעסק כזה לא תהיה פרנסה במהלך חצי שנה עד שנה לפחות", מסביר ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס ומי שמנהל את המו"מ המקצועי מול האוצר מטעם העסקים. "מס רכוש ישקם את המבנה עבור בעל הנכס, ויפצה את השוכר בנכס על ההשקעה שלו בנכס עצמו, בתנאי שיוכח לו שהייתה כזו באמצעות חשבוניות, כדי להחזיר את המבנה והמעדנייה לקדמותה. רק שעל פי תזכיר החוק המוצע, הוא לא יקבל שום פיצוי על אובדן ההכנסות והרווחים שלו, לאורך כל תקופת שיקום הנכס, אלא השתתפות בהוצאות קבועות של העסק בלבד.
"איך הוא יביא פרנסה ואוכל לילדים? איך הוא יעמוד בתשלומי המשכנתא או השכירות של הבית שלו? ביום אחד נגדעה פרנסתו ורווחיו לחלוטין, והמדינה מפקירה אותו. הוא לא יכול וצריך לשאת את מחיר המלחמה על כתפיו בלבד. המדינה חייבת לסייע לו, אפילו בקיום בסיסי בלבד בהתאם לרווחיו ולשכרו, כמו שהיא עושה עם עסקים בדרום ובצפון, שהרי זה לא יעלה על הדעת בכלל שמישהו העז לחשוב אחרת מכך.
"עם פרסום התזכיר הארתי את עיני האוצר ורשות המסים בנושא, והתחלנו לקיים שיח מקצועי על החלופות האפשריות. הובטח לי שהשיח ימשך גם בימים הקרובים, כדי שנגיע להבנות, עוד לפני הדיון הראשון בוועדת הכספים לקראת סוף השבוע.
"הצעתי כחלופה לתת להם 'מסלול מחזורים', כפי שניתן לבעלי העסקים בצפון ובדרום שנמצאים במצב זהה, או פיצוי על הוצאות קבועות ומענק סוציאלי, שמתבסס על ממוצע הרווח השנתי, לפי הדוח השנתי של בעל העסק, כמו שהיה בקורונה. וכל זה עד לשיקום מבנה העסק והחזרתו להיות שמיש לעבודה, או עד למצב שבעל העסק הצליח לפתוח אותו במקום אחר. אנחנו לא יכולים להפקיר את אחינו ואחיותינו ולהשאיר אותם בלי פרנסה".
גם ח"כ ולדימיר בליאק, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, קיבל הבטחה שתוגש הצעת חוק ממשלתית בעניין שתפתור את הבעיה, בנפרד מהמתווה. "אני מקווה שזה יקרה ובמהירות". הוא אומר. "אי אפשר להשאיר את אלה שהכי זקוקים לנו לבד"
לוואלה נודע כי באוצר כבר הסכימו להתגמש בשתי סוגיות מרכזיות: קיבוע תקופת ההשוואה לירידת מחזורים על בסיס מאי-יוני 2023 בלבד, ולא לפי בחירה בין 2023 או 2024 כפי שדרשו נציגי העסקים, בגלל בעיית אופרציה טכנית לטענתם. השנייה, הצמדת הפיצוי לעסקים עם מחזור שנתי של עד 300 אלף שקל למדד המחירים לצרכן. שאר המחלוקות נותרו בעינן ויגיעו לדיון בוועדת הכספים אחרי שתסתיים תקופת העיון לציבור ביום רביעי.
"אנחנו צריכים לפתור עוד בעיה של עסקים עונתיים", אומר עו"ד רועי כהן, נשיא להב. "למשל קאנטרי קלאב, חדרי כושר, סטודיו, קייטנות שאנשים ביטלו. צריך מנגנון שייתן להם מענה. אנחנו דורשים גם שיהיה פיצוי לעסקים כמו תיירות, מורי דרך, הפקות, תערוכות וכנסים, כאלה שהעבודה שלהם נפגעה לא רק עד סוף יוני, כמו שכתוב במתווה, אלא עד ספטמבר. גם עסקים בצמיחה צריכים לקבל מענה".
לדבריו, באוצר הבטיחו שעד 15 ביולי יסתיימו ההצבעות בקריאה שנייה ושלישית, ואז תיפתח מערכת ההגשה ברשות המסים. "הם טוענים ש-70%-80% מהפניות יטופלו וישולמו באופן אוטומטי תוך יום-יומיים".
אלא שלוח הזמנים הזה נראה על פניו לא ריאלי. לפי ההערכות, ההצבעה על החוק בקריאה ראשונה תתקיים רק בשבוע הבא. לאחר מכן יידרשו לפחות שני דיונים בוועדת הכספים, ואז שוב הצבעות בכנסת. כך שהכסף לא צפוי להגיע לחשבונות בעלי העסקים לפני סוף יולי.