לטראמפ מחכה דף מכובד בספרי ההיסטוריה כנשיא האמריקאי הכי בומבסטי, מגלומאן, והפכפך אשר ברגע הנכון נעמד לצידה של ישראל.
טקטיקות המשא ומתן שלו בהן הוא מתגאה בספרו The Art of the Deal סוף סוף הוכיחו את עצמן כאשר כפה הפסקת אש עלינו ועל איראן. אולם כעת, כאשר המלחמה נגמרה (ורצוי שגם זו בעזה במהרה) הגיע הזמן ללמוד מטראמפ שיעור בניהול המדינה יותר כמו עסק ופחות כמו מחלבה. פוטנציאל התועלת שני רק לאפשרות של שילוב החרדים בכלכלה.
- 1. במהלך המכסים שלו טראמפ מדגיש America First, מר קולינס קודם למר צ'אנג. אבל בישראל מר צ'אנג מקבל סבסוד על חשבון מר כהן. מה ההיגיון לחייב את כולם במע"מ אבל לתת פטור על חבילות מסין (ומשאר העולם) מתחת ל 75 דולר? יש אבסורד גדול מזה?
- 2. ואם כבר מחליטים לא לסבסד את מר צ'אנג אולי גם נפסיק לסבסד את בעלי הג'יפים אשר עולים לרגל לאילת כל כמה חודשים. מעמיסים כל טוב מסמארטפונים עד חומרי ניקוי ומחוררים את קופת המדינה. אילת באמת זקוקה לפטור ממע"מ יותר מקריית שמונה?
- 3. ולסגור את עניין המע"מ. מה רע שתיירים גם ישלמו מע"מ. הם לא נהנים משרותי ביטחון, כבישים וכו'.? יש יותר מידי מלונות? שיסבו לדיור מוגן. אוכלוסייה מתבגרת לא חסר.
- 4. עובדים זרים (ומבקשי מקלט): בנושא הזה אנחנו מתנהלים בחלמאות כמו שהקציבו תפוחי אדמה בתקופת הצנע בשנות החמישים. נבכה שחסר עובדים, יאשרו לנו מכסה.. נעבור כמה מדורי גיהינום של בירוקרטיה ויתנו לנו להביא פיליפינית לטפל בסבתא. ברור שאנחנו מעדיפים עבודה עברית ולא נרצה שעובד ישראלי יתחרה בעובד זר זול יותר. פתרון: כל אחד יוכל להביא עובד זר תמורת תשלום אגרה חודשית נאמר 4,000 שקל לחודש. ואגב לא חייבים לתת לעובד זר שכר מינימום ותנאים סוציאליים זהים לעובד ישראלי. הוא ממילא לא מצפה לזה.
- 5. אגרת גודש: מקובל בעולם. מי שחייב להיכנס למרכזי הערים הגדולות עם רכב פרטי בשעות העומס שישלם.
- 6. מחיר למשתכן: איזה רעיון נפלא - לעזור למיעוטי יכולת לרכוש דירה. אבל למה לעשות את זה בצורה לא שיוויונית? במקום לתת לאחד מעשר הנחה של חצי מיליון ₪ על רכישת דירה למה לא לתת לכל הזכאים 50,000 שקל? או עוד יותר טוב לתת לחיילים אשר שכרם לא מתקרב לשכר מינימום וואצ'ר לרכישת דירה.
- 7. מערכת המשפט: העומס והתארכות ההליכים בארץ בלתי נסבלים, גרוע יותר מעולם שלישי . מלבד המחסור בשופטים תורמים לכך שני גורמים. א. חקר האמת כערך עליון ללא שום שיקול של עלות/תועלת. דוגמא צורמת היא המשפט של ראש הממשלה. ההליך המשפטי חייב להיות מוגבל בזמן והיקף על מנת שיהיה אפקטיבי ב. אי השתת העלות הראלית על המשתתפים.
- 8. משאבי טבע: בכי רב היה על ההסדר עם חברות הגז שדווקא היה הוגן ומניב למדינה תמלוגים נאים. אבל מה עם כיל? למה לחדש לה את הזיכיון בים המלח ללא מכרז ובתמורה נמוכה?
- 9. אל על. מספר פעמים המדינה חילצה את החברה מפשיטת רגל. המדינה עדין ממנת כמעט את כל עלויות הבטחון. עכשיו שאל על ושאר חברות התעופה הישראליות חוגגות עם מחירים בעננים, זה הזמן של המדינה לדרוש חלק ממניות החברה ולהנות מהדיווידנדים.
- 10. עלות ראלית לתיירי מרפא: בבתי החולים בארץ נהוג תמחיר לצורך התחשבנות בין קופות החולים, משרד הביטחון וכו'. מטבע הדברים מחיר זה נמוך יחסית. תיירי מרפא צריכים לשלם מחיר ראלי כמו שמקובל בבתי חולים בעולם המערבי והעודף צריך ללכת למדינה.
- 11. אוניברסיטאות: שכר הלימוד בארץ הוא כמעט חינם - פחות מעשירית - משכר הלימוד באוניברסיטאות בארצות הברית. במקום, חיילים וחיילות יקבלו ווצ'ארים ללמוד באוניברסיטה והשאר כולל סטודנטים זרים ישלמו רבע מהמקובל בחו"ל ולא עשירית.
- 12. רילוקישן. באחרונה מתגברת התופעה של ישראלים אשר מבלים 183 יום בשנה בחו"ל וטוענים לניתוק התושבות ולאי תשלום מס בישראל. בבקשה, במקום לשלם אפס שישלמו לפי החלק היחסי של מספר הימים שהם בארץ כל שנה.
- 13. ריבית בנק ישראל. צודק טראמפ שנותן לפואל פטיש בראש ומאיים לפטר אותו בגלל הריבית הגבוהה. מה ההיגיון לחלק מתנה לעשירים ולבנקים על חשבון הציבור הנאנק תחת האוברדרפט בבנק ועול המשכנתא. וכל זאת בשביל האשליה שריבית גבוהה מורידה אינפלציה אשר במבחן המציאות לא מוכיחה את עצמה. הריבית המשולמת לא עוברת דרך תקציב המדינה אבל הוא משאב זמין שניתן לעשות בו שימוש טוב בהרבה.
הכותב הוא מנכ"ל עציוני ניהול תיקי השקעות