רשות המסים מציעה לשנות את כללי המשחק בשאלת התושבות לצורכי מס: במקום מבחן "מרכז החיים" הסבוך והמעורפל - חזקות חדשות וברורות שיתבססו על ספירת ימי שהייה בפועל של היחיד ובני משפחתו בישראל. המטרה: לצמצם את חוסר הוודאות, למנוע התחמקויות ולייצר כללים פשוטים וברורים - שגם יכניסו יותר כסף לקופת המדינה.
התיקון המוצע, אשר נשלח להערות הציבור, קובע שני סוגים של חזקות חלוטות: כאלה אשר הופכות את היחיד לתושב ישראל, ואחרות ההופכות אותו לתושב חוץ. כך למשל, מי ששהה בישראל 75 ימים או יותר בשנת מס, ובשלוש השנים הרלוונטיות סביב אותה שנה צבר לפחות 183 "ימי שהייה משוקללים" - ייחשב כתושב ישראל. מאידך, מי ששהה פחות מ-74 ימים בשנה והצטברו לו לכל היותר 110 ימי שהייה משוקללים - ייחשב כתושב חוץ, גם אם מרכז חייו נראה כישראלי לפי המבחן האיכותי.
במקביל, מוצע לבטל את החזקות הניתנות לסתירה הקיימות כיום בחוק - אשר גרמו לחוסר ודאות ולחיכוך מול רשות המסים. עם זאת, מי שלא ייכנס לאחת מהחזקות החלוטות, עדיין ייבחן לפי מבחן "מרכז החיים" הקיים, תוך התחשבות במספר ימי השהייה - אך ללא חזקות סטטיסטיות נוספות.
במסגרת התיקון מוצע גם לבטל את חובת הדיווח שחלה כיום על מי שטוען כי החזקה לגביו לא חלה, וכן לקבוע תחולה הדרגתית לחוק החל משנה שלאחר כניסתו לתוקף. לדברי רשות המסים, הצעד צפוי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים, אך לא ניתן להעריך במדויק את היקף ההשפעה התקציבית.
יודגש כי גם לאחר כניסת החוק לתוקף, תקנות התושבות הקיימות, אשר מאפשרות במקרים חריגים לקבוע תושבות שונה - ימשיכו לחול, ויהיו גוברות על החזקות החדשות. כמו כן, הוראות אמנות כפל מס שישראל חתומה עליהן ימשיכו לגבור על ההוראות הפנימיות של הפקודה.