העולם המערבי נכנס למגמת התחמשות מואצת שלא נראתה עשרות שנים - ומדינת ישראל ניצבת במרכז הסערה. כך עולה מניתוח מעמיק שפורסם ב"אקונומיסט", שמדגיש כיצד מלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון, לצד איומים גיאופוליטיים נוספים, דוחפות מדינות להגדיל את תקציבי הביטחון בצורה חסרת תקדים. ישראל, שהוציאה בשנה החולפת למעלה מ-8% מהתמ"ג על הגנה, מהווה דוגמה בולטת לגל ההתחמשות העולמי, שצפוי לשנות את כללי המשחק הכלכליים והפוליטיים ברחבי העולם.
בעקבות מלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון, האיום סביב טאיוואן ויחסי הבריתות המשתנים, נאט"ו הגדילה לאחרונה את יעד ההוצאה הצבאית ל־3.5% מהתמ"ג, עם תוספת של 1.5% לביטחון כללי. ההערכות הן שככל שיתקדם התהליך, ההוצאות יעלו בכ־800 מיליארד דולר בשנה לעומת תקופת שלפני הפלישה הרוסית לאוקראינה. לא רק נאט"ו: גם יפן, הידועה בגישתה הפציפיסטית יחסית, מתכננת להגדיל את תקציבה הביטחוני.
מהניתוח עולה כי היקפי ההוצאה העצומים עלולים לשנות את כלכלת העולם, בעיקר דרך עומס על התקציבים הציבוריים ושינוי מבנה הפעילות הכלכלית בתוך המדינות. לפי המאמר, ההוצאה המוגדלת תכביד על תקציבי המדינות, שכבר מתמודדים עם חובות גבוהים ועלויות גוברות בעקבות הזדקנות האוכלוסייה ועליית הריבית.
מדינות נאט"ו, ללא ארה"ב, יצטרכו להעלות את ההוצאה הביטחונית ב-1.5% מהתמ"ג, מה שעלול לצמצם הוצאות אחרות כמו רווחה. העלאת מסים או קיצוץ תקציבי ככל הנראה לא יתרחשו עקב קשיים פוליטיים, ולכן צפוי שהגירעונות הציבוריים יגדלו, והלחצים על מערכת הכלכלית יחמירו, גם אם הביטחון יגבר.
מצד שני, השקעה במחקר ופיתוח ביטחוני עשויה להניב יתרונות: חדשנות ציבורית בדרך כלל מעודדת גם חדשנות פרטית, והוצאה נוספת של 1% בערך המוסף בתעשייה הביטחונית יכולה להאיץ את פריון העבודה ב-8.3%. דוגמאות לכך הן האינטרנט והאנרגיה הגרעינית, שמקורן במחקר צבאי.
ההוצאה על נשק משנה את מבנה הביקוש במשק. ייצור נשק כיום נחשב לאוטומטי וממוקד, והוא לא צפוי ליצור משרות בהיקפים רחבים. ההערכות מדברות על יצירת 500 אלף משרות נוספות בנאט"ו האירופית, מספר זניח מול 30 מיליון עובדי תעשייה באיחוד האירופי.
מאפייני הלוחמה המודרנית אף מצמצמים את יצירת המשרות: ייצור רחפנים הוא פשוט יחסית, וככל שבינה מלאכותית מתפתחת, כך יצריכת עבודה פוחתת, והרווחים מתרכזים בחברות הטכנולוגיה.
תקציבי הביטחון הגדולים מציבים אתגרי בחירה בין ביטחון, יעילות וצדק חלוקתי. ככל שהתקציבים יגדלו, יש סיכון ללחצים של קבוצות אינטרס שיחפשו להטות את ההוצאה לטובתן, מצב שעלול ליצור בזבוז ותחרות פנימית. לדוגמה, באירופה קיימים כיום 12 סוגי טנקים שונים, לעומת סוג אחד בלבד בארצות הברית - כפילות לא יעילה שמקשה על שיתוף פעולה צבאי.
באקונומיסט מדגישים כי אין חובה חשובה יותר לשלטונות מהגנה על אזרחיהם, אך על רקע הלחצים התקציביים, עליהם לנהל את התקציבים ביעילות, להימנע מפזרנות ולהציג לציבור טיעונים כנים: תקציב הביטחון צריך לשמש למטרה הביטחונית בלבד. לדבריהם, ניסיון למקסם מטרות כלכליות מתוך תקציב אחד יוביל לכישלון בשני התחומים. ללא ביטחון - הצמיחה הכלכלית היא חסרת משמעות.