חודשים אחרי שצוותי החירום של המגזר הציבורי נדרשו לגבות את העורף האזרחי, מתברר שמי שלא הצליח להגיע לעבודה בזמן מבצע "חרבות ברזל" לא תמיד יקבל שכר מלא.
טיוטת הבנות שהועברה בימים האחרונים מטעם המדינה וההסתדרות חושפת את הקווים המנחים להסדר פיצוי כלפי עובדים שנעדרו מהעבודה בשל המלחמה. ההסכמות טרם סופיות, אך כבר עכשיו עולה תמונה מורכבת ואפילו בעייתית, בכל הנוגע לזכויותיהם של אותם עובדים.
למסמך המלא
לפי הנוסח המתגבש, עובדים שמקום עבודתם צומצם או נסגר בעקבות הנחיות פיקוד העורף יהיו זכאים לתגמול מלא בגובה 100% משכרם. בנוסף, עובדים שנעדרו מהעבודה מסיבות משפחתיות, כמו השגחה על ילד עד גיל 14 או קרוב עם מוגבלות, יזכו גם הם לשכר מלא. עובדים אלו יהיו זכאים בנוסף ליום חופשה אחד באוגוסט על חשבון המעסיק, בהתאם לכללים שיפורטו בהסכם. אם לא עבדו כלל בתקופה, יהיו זכאים ליום אחד מהחופשה המרוכזת על חשבונם, בהתאם למתווה שיוגדר.
עובדים שלא עומדים בסעיפים הללו אך עדיין נעדרו ממקום העבודה, יהיו זכאי לתגמול בשיעור של 70% מהשכר עבור ימי ההיעדרות על חשבון המעסיק.
בנוסף, עובדים שנעדרו ממקום עבודתם עקב ביטול טיסה וחוסר יכולתם לשוב לישראל במהלך התקופה, יהיו זכאים לתגמול בשיעור של 80% מהשכר בעבור ימי חופשה שתוכננו מראש, ו-20% על חשבונם.
נקודה מטרידה מאוד נוגעת לעובדים שפונו מבתיהם בעקבות נזקי הלחימה. לפי המסמך, גם הם יהיו זכאים לתשלום מלא, אך רק אם יוכח שפינוי מקום מגוריהם היה בהוראת "גורם מוסמך". מי שלא עונה על ההגדרה הזו, גם אם עבר טלטלה משמעותית, ייאלץ להשתמש בימי החופשה האישיים שלו.
טיוטת ההסכמות כוללת גם סעיפים שמטילים אחריות ישירה על העובדים: מי שסירב להגיע למקום חלופי או לא הסכים לעבוד מרחוק, גם אם מסיבות מוצדקות, יראה את ימי ההיעדרות מנוכים ממכסת החופשה שלו.
המכתב מבהיר כי זכאות לתגמול תתקיים רק אם תעוגן במסגרת הסכם קיבוצי. מטרת ההסכמות היא לאזן בין מתן הוקרה לעובדים שנרתמו לתפקוד המערכות החיוניות של המדינה לבין שמירה על רשת ביטחון מסודרת.