המתח עולה לקראת החלטת הריבית שיפרסם מחר (שני) בנק ישראל. בפעם הראשונה מזה חודשים ארוכים, הסיכוי שסוף סוף הריבית תרד נראה ריאלי. אבל בעוד אנליסטים, רואי חשבון ופוליטיקאים מתייצבים מול מצלמות וממליצים לבנק ישראל להוריד את הריבית, פרופ' עומר מואב יוצא נגדם חזיתית.
בשבוע שעבר התראיין נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, וקרא לנגיד להוריד את הריבית באופן מיידי. "לא רק שצריך להוריד את הריבית", קבע, "אלא שניתן להפחית את הריבית בבת אחת בחצי אחוז. הנגיד חייב לגלות אומץ ולתת אופטימיות למשק בשעה הקשה הזאת".
בפוסט תגובה שפרסם פרופ' מואב בפייסבוק, הוא תקף את שרייבר ואת מה שכינה "קקופוניה של מומחים" שטוענים להבנה בתחום המוניטרי, אבל, לדבריו, לא מבינים כלום. "הטענות שלהם פשוט מגוחכות. רואה חשבון, גם אם יש לו תואר בכלכלה, אינו כלכלן. ובטח שלא מומחה לריבית". את הפוסט סיים בקריאה למעט צניעות ולריסון הפופוליזם כלכלי וסיכם, "את התחום המורכב של קביעת הריבית מבינים מאקרו כלכלנים עם מומחיות בתחום המוניטרי".
"כלכלה מקרומוניטרית", עוסקת בחקר השפעת כמות הכסף במשק על התנהגות המקרו כלכלה. היא בוחנת כיצד מדיניות מוניטרית, המנוהלת על ידי הבנק המרכזי, יכולה להשפיע על האינפלציה, התעסוקה, הצמיחה הכלכלית ומשתנים מקרו-כלכליים אחרים.
"הקשר בין מדיניות הריבית והאינפלציה הוא קשר מורכב, שרוב המומחים למיניהם שמופיעים בתקשורת מקשקשים עליו בחוסר הבנה מוחלט", אומר מואב בראיון לוואלה. "וההבדל ביניהם לבין הפרופסורים לכלכלה, שגם הם לא מבינים כלום, שלפחות אנחנו יודעים שאנחנו לא מבינים. רק מי שהוא פרופסור לכלכלה מקרו מוניטרית, הם היחידים שמבינים לעומק את ההחלטות של בנק ישראל".
"נתחיל מזה שבנק ישראל אחראי על אינפלציה ולא על רמת המחירים. הידעת, שאין קשר בין אינפלציה ליוקר המחייה? אינפלציה לא מעלה את יוקר המחייה. ואני רוצה להזכיר לך עוד משהו, כשהריבית הייתה נמוכה אמרו שהיא מנפחת את מחיר הנכסים, אז בנק ישראל חייב להעלות אותה. כשהריבית גבוהה, כולם צועקים שצריך להוריד אותה.
"אינפלציה היא התנפחות כוללת של מחירים, שמביאה לשחיקה בערך המטבע, פוגעת בתחרותיות, בשוויון, אבל לא בהכנסות האזרחים. האזרח הישראלי הממוצע לא נפגע בכלל מהאינפלציה. כי התוצר הריאלי וההכנסה הריאלית לא מושפעים מהאינפלציה".
אז למה קשורה החלטת הריבית?
"היא נועדה לווסת את האינפלציה באמצעות ויסות כמות הכסף בשוק. וזה גם לא מדויק. בנק ישראל לא יכול כמעט להשפיע על הריבית הריאלית, צמודת המדד וארוכת הטווח. כשבנק ישראל מעלה ריבית, אז בשוליים האשראי שאנשים לוקחים נפגע בגלל שהוא יקר יותר, אנשים צורכים פחות, ומצמצמים ביקושים.
"זו הדרך שלו לנסות ולשלוט באינפלציה, מלבד קנייה ומכירת נכסים בבורסה. לאינפלציה יש מחיר - שחיקה בערך כסף. היא מס רגרסיבי. אז בנק ישראל יושב על הנתונים, וצריך לנווט באמצעות הריבית ואמצעים נוספים איך לנווט את הספינה. אני לא יכול לבקר או להמליץ לנגיד, לוועדה המוניטרית ולצוות של בנק ישראל מה לעשות ואני פרופסור לכלכלה. אני סומך עליהם לגמרי".
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, מסר בתגובה: "פרופסור מואב חשף את הניתוק המוחלט שלו מהמתרחש במציאות של הכלכלה הישראלית. אני בניגוד אליו לא יושב במגדל השן של האקדמיה ולא עוסק בתאוריות, אלא חי את המשק ונושם את השטח באמצעות קשר יומיומי עם עשרות ומאות המייצגים של מגוון החברות במשק.
"התיאוריות הכלכליות קורסות לנגד עינינו ויש להציע פעולות פרקטיות שיאוששו את המשק ויעודדו צמיחה. העסקים הקטנים והבינוניים נסגרים או נחנקים, ומי ששורד משלם ביוקר על האשראי ואינו משאיר לעצמו תוחלת רווח. אני עומד מאחורי הביקורת כלפי מדיניות הנגיד וכולי תקווה שיתעשת ויוריד מחר את הריבית".