דוח חדש של מרכז טאוב שופך אור על מצבה הכלכלי של המדינה בשנת 2025, בצל מלחמות בו זמנית בדרום, בצפון וגם עם איראן. בין השורות עולות לא רק העלויות הכבדות של הלחימה, אלא גם סימני שאלה מטרידים לגבי היכולת של ישראל להמשיך לממן את צרכיה הביטחוניים בלי לפגוע ביציבות הכלכלית. לצד זאת, הדוח מציג גם נתונים מעוררי דאגה על האטה בהייטק, קיפאון בשכר בהשוואה לעולם וזינוק דרמטי במספר נפגעי פעולות איבה.
לפי הדוח, לאחר ירידה הדרגתית של ההוצאה הביטחונית כאחוז מהתוצר בעשורים האחרונים (מ-7.6% באמצע שנות ה-90 ל-4.1% בשנת 2022), הגיע מפנה חד: בשנים 2024-2023 לבדן נוספו כ-100 מיליארד ש"ח לתקציב הביטחון.
ועדת נגל ממליצה על תוספת קבועה של 15-9 מיליארד ש"ח לשנה בעשור הקרוב (סה"כ 133 מיליארד ש"ח), אך לפי הדו"ח, אין בשלב זה מקורות תקציביים לכך. המשמעות: גידול בגירעון ובחוב, וסיכון ליציבות הפיננסית של ישראל.
הבורסה חוששת - ואז נרגעת
מהלכי הרפורמה במערכת המשפט טרם המלחמה העלו את פרמיית הסיכון על איגרות חוב חמש-שנתיות של ממשלת ישראל מ-0.4% בסוף שנת 2022 לכ-0.6% ערב פרוץ המלחמה באוקטובר 2023. המלחמה הקפיצה את הפרמיה ל-1.4%, ואף לשיא של 1.6% ערב התקיפה של ישראל באיראן בסוף אוקטובר 2024. מאז הייתה ירידה חדה בפרמיית הסיכון. לאחר מכן שוב הייתה עלייה, אך מאז סיום המלחמה עם איראן הפרמיה נמצאת בירידה.
במקביל, השכר הממוצע בישראל עלה בשנת 2023, אך בקצב שהוא כמחצית מהממוצע ב-OECD. אף שישראל בלטה בעליות שכר חריגות במהלך משבר הקורונה וההתאוששות ממנו, ההאטה בעליית השכר בשנתיים האחרונות אפשרה למדינות מפותחות אחרות לצמצם את הפער, אם כי רק מעטות מהן הצליחו להדביק את ישראל ולעבור אותה. בשנה האחרונה הייתה עליית השכר בישראל כמחצית מהממוצע ב-OECD, אך העלייה המצטברת מאז תחילת משבר הקורונה הייתה כמעט פי חמישה מהממוצע.
ההייטק מתייצב
בעוד התעשייה נותרה יציבה, התעסוקה בשירותי ההייטק, ובעיקר בתחום התכנות והייעוץ, צמחה מ-170 אלף לכ-290 אלף מועסקים בעשור האחרון. אך כעת, עם ירידת ההשקעות, מגמת הגידול נבלמה.
ההיקף החריג של נפגעי פעולות איבה, למעלה מ-70,000 עד אוקטובר 2024, הביא לזינוק חד בהוצאה הציבורית: מ-51 מיליון ש"ח לחודש לפני המלחמה, ל-261 מיליון ש"ח בפברואר 2025, ואף כ-480 מיליון ש"ח בחודשים הראשונים שלאחר ההתקפות, בעקבות חוק חדש שהרחיב את ההכרה והמענקים.
לפי הדו"ח, התקציב הציבורי להשכלה גבוהה בישראל עומד על 0.7% מהתמ"ג בלבד, נמוך משמעותית מהממוצע במדינות מפותחות. ההוצאה לסטודנט (8,526 דולר) נמוכה ב-40% מהממוצע ב-OECD.
"המטרה העליונה של פרסום תמונת מצב המדינה, כמו של כל פרסומי מרכז טאוב, היא להביא לידיעתם של מקבלי ההחלטות בישראל את הנתונים והניתוחים המקצועיים הנדרשים כדי לקבל החלטות מושכלות ונכונות למדינת ישראל בכל התחומים החברתיים והכלכליים, וזאת בצורה פשוטה ונגישה וללא הטיות פוליטיות או הסתמכות על השערות או פרה-קונספציות", אומר פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב.