בפעם הראשונה בתולדותיה אירחה הכנסת הבוקר (רביעי) כנס לאומי לתחום הקריפטו והמטבעות הדיגיטליים, שבו הוצגה יוזמה לגיבוש אסטרטגיה רגולטורית כוללת לישראל.
הכנס, שהתקיים ביוזמת פורום חברות הקריפטו, סימן את תחילתו של תהליך ממשלתי שמטרתו למקם את ישראל כמובילה עולמית גם בתחום הכלכלה הדיגיטלית.
בכנס הוצג דוח מקיף של פורום חברות הקריפטו בישראל, הכולל 13 המלצות אופרטיביות ואומדן פוטנציאל כלכלי דרמטי: 120 מיליארד דולר בהכנסות ו-30 אלף מקומות עבודה חדשים עד 2035 אם תיווצר מסגרת רגולטורית מתאימה.
"פספוס כמדינה"
"אני חושש שכאן אנחנו יכולים לחוות פספוס כמדינה", אמר ח"כ עודד פורר בנאומו בכנס. "כבר היום אנחנו רואים יזמים שיוצאים מכאן כי אין להם את היכולות לנהל את פעילותם כאן. יש מדינות בעולם שהחליטו שהם צריכות לשים את הרזרבות שלהם דווקא בקריפטו, ואם לא נעשה את זה אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מאחור".
פורר, שמלווה את התחום כבר יותר מ-7 שנים, הדגיש את הפער הגדל בין הקצב הטכנולוגי לקצב הרגולטורי: "הקצב שבו מתפתחת הטכנולוגיה במדינת ישראל לא מתכנסת עם הרגולציה".
הדוח, שנכתב על ידי פורום חברות הקריפטו, כולל ניתוח השוואתי למודלים מארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה, סינגפור ואיחוד האמירויות. ההמלצות המרכזיות כוללות:
- הקמת רשות קריפטו לאומית - גוף רגולטורי ייעודי שיתאם בין רשות ני"ע, רשות המסים ובנק ישראל
- הכרה משפטית בנכסי קריפטו - יצירת ודאות משפטית שתגדיר סטטוס טוקנים ונכסים דיגיטליים
- אכיפה חכמה - קידום רגולציה מבוססת סיכונים שתעודד חדשנות תוך שמירה על הציבור
- פישוט תהליכים - הקלה ברישום חברות קריפטו ופתיחת חשבונות בנק
- רגולציה נפרדת ל-Web3 ול-DeFi - הבחנה בין שירותים מבוזרים לריכוזיים
"תל אביב צריכה להיות בירת פיננסים"
הנתונים שהוצגו בכנס חושפים את הפוטנציאל העצום הטמון בתחום: תעשיית הקריפטו העולמית מוערכת כיום ב-3 טריליון דולר עם יותר מ-500 מיליון משתמשים ברחבי העולם. בישראל פועלות יותר מ-160 חברות בתחום הקריפטו, Web3 ובלוקצ'יין, אך 80% מהפעילות העסקית מתקיימת מחוץ לישראל בשל מגבלות רגולטוריות.
"תעשיית הקריפטו יכולה להעסיק 30 אלף עובדים ולהשיג 120 מיליארד דולר בהכנסות, לכן יש לגבש תכנית עבודה סדורה", אמר ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים. לדבריו, "כנס זה מהווה אבן דרך משמעותית בדיאלוג שבין החדשנות הטכנולוגית לבין הרגולציה, והוא עדות לחשיבות הרבה שאנו מייחסים לקידום תחום הקריפטו בישראל. היום אנחנו לוקחים צעד משמעותי לכיוון גיבוש אסטרטגייה לאומית לתחום הקריפטו כמנוע צמיחה של הכלכלה הישראלית. מדינת ישראל צריכה לאמץ את דו"ח הוועדה הציבורית, וישנו צורך לחוקק את שינויי הרגולציה שהומלצו על ידי הוועדה במטרה להסיר את החסמים הרגולטוריים, ולאפשר להפוך את ענף הקריפטו למנוע צמיחה עבור כלכלת ישראל".
ח"כ דן אילוז הציג את החזון הגדול: "הגיע הזמן שתל אביב תהיה בירת פיננסים, גם בזכות הקריפטו, כמו ניו יורק, כמו לונדון. יכול להיות שבזכות היתרון הטכנולוגי שלנו זה משהו שיכול להיות שובר שוויון לאורך זמן, ובשביל זה אנחנו צריכים שהרגולציה לא תפריע ליזמים לעשות את מה שהם עושים הכי טוב".
סגן יו"ר הוועדה, ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו אמר, "הבאנו היום עבודה מעמיקה שתוכל להיות בסיס לאסטרטגית קריפטו לישראל. יש לנו יש את ההזדמנות המופלאה ביותר. יש כאן את הטאלנט, יש כאן את היזמים. קריאתם של חברי הכנסת בליאק, פורר ואילוז לממשלה לאמץ את המלצות הועדה ולעמוד על גיבוש אסטרטגיית קריפטו לאומית היא הדרך לפעול. ככה זה עבד באירופה, ככה זה עובד בארה"ב. זה הכיוון וכך נוכל להפוך את ישראל למעצמת קריפטו, ואת הקריפטו, למנוע צמיחה אדיר של כלכלת ישראל".
לפי הערכות הדוח, רגולציה תומכת עשויה להוביל לגידול של 1-1.5% בתוצר הלאומי תוך חמש שנים. המדינה תוכל לגבות מיליארדי שקלים בהכנסות מס חדשות מפעילות מסחר, הנפקות טוקנים ו-DeFi, כולל מע"מ, מס רווחי הון ומס חברות.
מעבר לכך, הטמעת בלוקצ'יין עשויה לשפר את השקיפות הפיננסית במגזר הציבורי והעסקי, לייעל מערכות תשלומים ממשלתיות ולחזק את ההגנה מפני הונאות והלבנת הון.
ח"כ פורר סיכם: "אם נצליח לעשות את זה בשנתיים-שלוש הקרובות, אני חושב שיש כאן פוטנציאל בלתי רגיל".
יובל רואש מנכ"ל Bits of Gold, הפלטפורמה המפוקחת למסחר במטבעות דיגיטליים, התייחס בכנס למסקנות הוועדה וקרא לשינוי תפיסתי של המערכת הבנקאית והיבטי המיסוי: "חסם מרכזי הוא הגישה הבנקאית שמקשה על הפעילות היומיומית. יש לעדכן את מדיניות המיסוי כך שתאפשר צמיחה אמיתית. אנחנו מפתחים את BILS השקל הדיגיטלי הראשון וכבר רואים כמה חסמים בהם צריך לטפל, דוגמה לחסם שקיים היא העובדה שכיום המרה בין מטבעות קריפטו ממוסה, אך המרה בין מט"ח כמו דולר או יורו לשקל פטורה ממיסוי".
השאלה שנותרה תלויה באוויר היא האם המערכת הפוליטית תצליח לעמוד בקצב של החדשנות הטכנולוגית, או שישראל תפספס את ההזדמנות להפוך ל-"קריפטו ניישן".