מספר מובטלי ההייטק הישראלי עלה ב-21% מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והכפיל עצמו מאז 2019. כך על פי דו"ח של מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה הישראלי על התנועות התעסוקתיות המאפיינות את ההייטק הישראלי החל מ-2019 ועד אפריל 2025.
עיקר המפוטרים שפנו ללשכת התעסוקה לקבלת דמי אבטלה הם בני 35-46, שעבדו בליבת מקצועות התעשייה דוגמת מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים, בעלי משלח יד בתחומי מסדי נתונים ורשתות, ומנהלי שירותים בענפי טכנולוגיות המידע (ICT).
שיעור כלל מפוטרי ומתפטרי מקצועות ליבה אלו עלה ב-223.4%, 146.7% ו-123.7%, בהתאמה, אל מול מספרם ב-2019, ובשירות התעסוקה מציינים כי מדובר במגמת עלייה עקבית שנמשכת מאז 2022 כ"תיקון לעלייה היוצאת דופן במספר משרות ההייטק בשנות משבר הקורונה".
עם זאת, היצע המשרות בענף נשאר גבוה יותר מכמות העובדים, ועמד על 100 משרות לכל 90 עובדים, לאחר שצומצם מכ-200 משרות לכל 100 עובדים.
הפיטורים במקצועות ליבת התעשייה, לצד צמצום מספר המשרות בתחום - גם אם האחרונים עדיין גבוהים ממספר העובדים, הובילו את שירות התעסוקה להזהיר מפני אפשרות סדיקת חוסן התעשייה.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר בהקשר זה לוואלה כסף, כי "גיוס אנשים בהייטק נמצא בקורלציה ישירה לכמות ההשקעות וגיוסי הכספים בענף. אלה נמצאים במגמת ירידה מאז אמצע 2022 עקב מגמת עליית הריבית, ומאז 2023 ישראל חווה זאת ביתר שאת גם עקב מה שנתפס כחוסר יציבות פוליטית כבר בתחילת אותה שנה והמלחמה שפרצה ב-7 אוקטובר.
"הירידה בהשקעות ובגיוסי הכספים הובילו את החברות להדק את החגורה ולגייס פחות עובדים מאשר שתכננו, וחלק גם פיטרו עובדים. אבל זה מאפיין של התעשייה, שבה כל כמה שנים יש בועה במסגרתה נכנס כסף רב, ולאחר מכן השוק מתקן עצמו ומתאים גם ההיצע והביקוש בעבודות התחום".
בין מוסיף, כי "צריך לזכור שתהליך גיוס לחברות אורך מספר חודשים במסגרתו מתבצעים ראיונות, מבחנים, הכנות, וכו', ולכן יש פער עד שהמשרות מתאיישות על ידי עובדים, שהם לכאורה פנויים".
טובי שטיין, ראש תחום משאבי אנוש בקרן TLV Partners, המסייע בגיוס עובדים ל-55 חברות הפורטפוליו של הקרן, מציג תמונה שונה ומציע זווית ראייה נוספת: "החברות שלנו מגייסות וממשיכות לחפש מועמדים כל העת, אבל יש תפקידים שקשה למצוא להם עובדים, ולעומתם יש תפקידים שעל כל משרה קופצים 100 מועמדים.
"לצד זאת, אני חושב שבתעשייה צריכים גם להיות כנים לגבי אופן בחינת העובדים. מגייסי עובדים אמנם מנסים תמיד לאתר פתרונות כוח אדם כך שיתאימו גם לתרבות ואופי החברה, אך כשיש דחיפות להכניס עובדים, ונדרש הליך גיוס מהיר וממצה יחסית, אז יש חברות, בעיקר צעירות יותר, שקשה להן להרחיב את מפת אפשרויות הגיוס.
"כך שנוצר מצב בו ניתן לומר שיש מועמדים מועדפים יותר ויש פחות. נתון גילאי המפוטרים, לדוגמה, יכול אולי להעיד על הקושי להיכנס בעיקר לחברות הצעירות. כי עיקר אלו שאני רואה כמתקשים להיכנס לחברות הצעירות מגיעים מחברה תאגידית דוגמת אינטל או מייקרוסופט.
"והמחשבות בסטארטאפים, לדוגמה, הם שמראש לא יוכלו להגיע לציפיות השכר שלהם, והיות והדינמיקה והתרבות הארגונית בחברה צעירה שונה מעבודה במשך עשור בחברה תאגידית, חבל להשקיע הזמן, שגם כך בחסר, בהתאמה שרוב הסיכויים כי לא תצלח.
"אני יכול להעיד בתור מגייס, שלמישהו שהיה 15 שנה בחברה תאגידית קשה למצוא תפקיד דומה בחברה הנמצאת בשלב מוקדם יותר. וזה חבל, כי יש עובדים עם המון ניסיון, שחלקם בהחלט יכולים להתאים וכדאי לנסות ולהשתדל לתת להם אפשרות".
בתעשייה, עם זאת, בטוחים כי מדובר באירוע זמני שעתיד להיפתר בקרוב. בין: " המשקיעים שינו את הטעמים שלהם, ועד שלא נראה ירידה של שיעורי הריבית לא יהיה שינוי חזרה בטעמים הללו. לצד זאת, להערכתי אנו בדרך לשינוי קרב היות ושנת 2024, ואחריה גם מחצית 2025, היו טובות יותר בגיוסים והשקעות.
"אנו כבר רואים התחלה של יותר כסף שהחל לזרום חזרה לישראל, וייתכן ונראה שוב עלייה בכמות המשרות שתייצר פער אל מול דורשי העבודה. בנוסף, אני מזהה אופטימיות בתעשייה, שהיא בדרך כלל אינדיקטור לחזרה לגיוס הון, ואני גם שומע מהמשקיעים עצמם על הרצון לחזור להשקיע בארץ.
"בהיבט זה כדאי לזכור שמאז ה-7 לאוקטובר רמת הסיכון בהשקעה בישראל ירדה, ותצוגת התכלית יוצאת הדופן לטכנולוגיה הישראלית במהלך המלחמה בהיבטי הרחפנים, בינה מלאכותית, ועוד, הובילו להשתאות בינלאומית, וזה המשקיעים אומרים, לא אני. אך זו כמובן הערכה, שכן בדינמיקה הישראלית והמזרח תיכונית בכלל, הכל יכול לקרות".
עד לשינוי כיוון המטוטלת חזרה שטיין מציע לעובדים לחזק את קשריהם בתעשייה באמצעות נטוורקינג ויצירת קשרים בלתי פורמליים: "ישנם כאלו שלא חיפשו עבודה בשנים האחרונות, וכיום ניתן לקבל יתרון גדול יותר על ידי חיבור לאנשים מהתעשייה.
"לא כדאי להניח מראש כי הניסיון על הנייר יהיה זה שיוביל אותם למשרה הנכספת, אלא כדאי לעבוד בכך. חלק מאותה עבודה, שהניסיון הצנוע שלי מלמד ושאותו אני שמח לחלוק, הוא באמצעות חיבורים לא פורמליים דוגמת ישיבה לקפה עם אנשים והצגת הקשר רחב יותר לקורות החיים מאשר השורות היבשות".