אולאבו דה קארבליו היה פילוסוף ברזילאי שמת בינואר 2022 לפני שראה איך תפיסת עולמו מצליחה כל כך.
קארבליו היה "הגורו" של "הימין החדש" בברזיל וגם, כנראה, האיש החושב החשוב ביותר מאחורי התנועה ההרסנית של הפופוליזם הגלובלי. מלבד העובדה שהיה המנטור של ז'איר בולסאנרו, הנשיא לשעבר של ברזיל, יש לו עוד תלמידים רבים ברחבי העולם שפועלים לפי האידיאולוגיה הקוהרנטית שלו למלחמה ב"דומיננטיות של האידיאולוגיה הפרוגרסיבית באקדמיה ובתרבות".
הוא דרש מהפוליטיקאים בימין להיות כמה שיותר בוטים וגסי רוח, לקלל, לשקר, להיות אכזריים בשביל להיות אכזריים, ליצור פילוג, ליצר ספק בקשר לעובדות ובקשר לאירועים היסטוריים, ולעשות הכל כדי "להתנגד לאליטות" ולפרק את מערכות הגלובליזציה, הכלכלה, המשפט והחוק של הדמוקרטיות הליברליות, שבשבעים השנה האחרונות הובילו את העולם לעידן השלו, המאושר והמעושר ביותר בתולדות האנושות.
דה קארבליו - שזוכה להשוואות רבות לאלכסנדר דוגין, הפילוסוף של הפוטיניזם ברוסיה - היה בין האינטלקטואלים הראשונים בעולם שהשתמש בבלוגים, יוטיוב ומדיה חברתית כדי להפיץ את הבשורה ההרסנית שלו ולעקוף את "שומרי הסף" בתקשורת המיינסטרים.
ככה הצליח להשיג השפעה על רבים.
אחד מהאנשים הכי חשובים שהוא השפיע עליהם היה סטיב באנון, המוח מאחורי הפופוליזם האמריקאי. אחד מהסטודנטים של קארבליו, פיליפה מארטינס, יצר קשר בין באנון למחנה של בולסאנרו בבחירות 2018 בברזיל. כחלק מהקשר הזה, באנון נפגש עם קארבליו והשניים דיברו על איך, אפשר להתמודד ביחד נגד "האיום הגלובלי של הסדר העולמי הליברלי".
ככה גם נוצר החיבור האידיאולוגי בין דונלד טראמפ ל"דונלד טראמפ הברזילאי" בולסאנרו.
והפלא ופלא, השניים התנהלו בצורה מאוד דומה כנשיאים וגם אחרי שהפסידו בבחירות.
ב-6 בינואר 2021 מעריציו של טראמפ תקפו את הקפיטול בניסיון ברור ואלים למנוע את החלפתו השלווה כנשיא אחרי ההפסד בבחירות לג'ו ביידן. בדיוק שנתיים אחרי, ב-8 בינואר 2023, המעריצים של בולסאנרו פרצו לקונגרס הברזילאי כדי למנוע את החלפת השלטון של בולסאנרו. החלפת שלטון בשלווה היא אלמנט חשוב ביותר בדמוקרטיה - שהינה, כמובן, רק "אידיאולוגיה פרוגרסיבית".
בניגוד לממשל ביידן, שגילה רחמנות מטופשת כלפי טראמפ, הממשל של לולה, נשיא ברזיל, לא התכוון לוותר לבולסאנרו על ניסיון ההפיכה האלים. ומערכת המשפט הברזילאית החלה בהליכים משפטיים אגרסיביים כדי להגן על הדמוקרטיה מפני האיום של הפופוליזם של בולסנארו.
טראמפ תמיד הביע בברזילאי תמיכה אבל לקראת סוף השבוע שעבר החליט להטיל מכס של 50% על יבוא מברזיל לארצות הברית. ההסבר לא היה "מקצועי" או "כלכלי". אחרי הכל, ב-2024 ארה"ב רשמה ב-2024 עודף מסחרי של 7.4 מיליארד דולר מול ברזיל, שכבר הגיעה לסיכומים משמעותיים עם סין על הסכם סחר - מה שבעצם ימנע פגיעה משמעותית בכלכלה שלה מהמכס האמריקאי.
ההסבר העיקרית להטלת המכס על ברזיל הוא המשפט של בולסאנרו, שלפי טראמפ הוא "בושה בינלאומית" ו"ציד מכשפות". טראמפ, שמעולם לא קיבל את ההפסד שלו בבחירות, גם השווה את ההרשעות שלו ב-34 עבירות פדרליות למצב המשפטי של בולסאנרו.
אז על פניו, טראמפ פשוט מסייע לבן ברית מאותו הכפר האידיאולוגי והוא משתמש בכלים שיש לו כנשיא כדי לעשות זאת. כלומר, הוא מעלה מחירים לאזרחים האמריקאים (כי מכסים מעלים מחירים) בשביל לתמוך בבן ברית פוליטי, שמעריציו ניסו לחבל בדמוקרטיה של מדינת ענק.
אבל אם יש משהו שיודעים על טראמפ זה שהאידיאולוגיה הכי חשובה לו היא לא הפופוליזם אלא הכסף שהוא מכניס לכיס. וכמו טראמפ, גם בולסאנרו - דרך שחיתות בוטה ומוכחת והרס חסר תקדים לסביבה - הגדיל את ההון האישי שלו, בזמן נשיאותו, בלפחות 25% - אחרי ששווי נכסיו גדלו במאות אחוזים כנבחר ציבור.
והשחיתות הזו, עם כל הכבוד לפילוסופיה הפופוליסטית שמטרתה לחסל את הסדר העולמי הדמוקרטי-ליברלי, היא מה שחשוב באמת לטראמפ.
קודם כל, לפי המסמכים, טראמפ הוסיף להון שלו ב-2024 כ-630 מיליון דולר - כולל דרך "נאמנות" והסכמים במדינות כמו קטאר. ההון העצמי שלו ב-2025, לפי הערכות של פורבס, גדל מ-4.6 מיליארד דולר ל-5.4 מיליארד דולר - זה בזמן, שכנשיא הוא מייצר חוקים שמחסלים את הרגולציה על מטבעות קריפטו, שובר רגולציות להגנה על הסביבה מחברות הנפט שתרמו לו מאות מיליונים, מקטין את נטל המס עליו ועל חבריו המיליארדרים, נותן אישורים למיזוגים (למשל מיזוג של 36 מיליארד דולר של מארס וקלונבה, לשעבר קלוגס) או "סוחט" הסכמי פשרה בתביעות אישיות מופרכות נגד גופי תקשורת כדי לאשר מיזוגים בתקשורת (למשל במקרה של בפראמאונט, שהיתה מוכנה לשלם 16 מיליון דולר לטראמפ בגלל פאשלה מקצועית של CBS כדי שלא יפגע במיזוג בשווי 8 מיליארד דולר עם והמיזוג שלה עם Skydance).
במקביל, טראמפ החליט להטיל מכסים על מדינות מתוקנות שהיו בנות ברית של ארצות הברית ושותפות כלכליות חשובות שלה - קנדה, יפן, דרום קוריאה ורוב אירופה המערבית.
אז טראמפ לא רק מגן על בולסאנרו מטעמים אידיאולוגים. כשהוא תוקף את מערכת המשפט והחוק של ברזיל שמנסה להילחם בשחיתות של בולסאנרו, הוא מצדיק את השחיתות שלו עצמו ואף מגן עליה דרך הפעולות שלו נגד ברזיל.
עוד מישהו שהגדיל את ההון האישי שלו בזמן שהיה ראש מדינה ומואשם בשחיתות ואין ספק בכלל שהוא פגע בצורה אנושה בדמוקרטיה של המדינה שלו - זה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
ונחשו מה? טראמפ יצא גם להגנתו ותיאר את המשפט של נתניהו כ"מרדף מכשפות פוליטי, דומה לזה שאני עמדתי מולו". למה שהוא יעשה את זה?
ובכן, לפי המחקר של דניאל ויינר, מהמחלקה ליחסים בין-לאומיים, הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים: "במקרה של מנהיגים פופוליסטים צריך לשאול מה יעשה טוב לדונלד טראמפ. אם יעשה לו טוב לעשות טוב לישראל, הוא יעשה טוב לישראל. אם יעשה לו רע לעשות טוב לישראל, הוא יעשה רע לישראל".
כלומר לאור מה שעשה בברזיל, אין בכלל ספק שטראמפ, אם הוא ירגיש שהוא צריך את נתניהו כראש ממשלה, יעשה רע לישראל.
אם זו הטלת מכס, עצירת חימוש או פגיעה ממשית בהסכמי נשק "לא הוגנים" (משהו שהוא יכול לטעון כפי שטען בניסיונות שלו לפרק את ברית נאט"ו) או סתם ימשיך להסית נגד מערכת החוק והמשפט בישראל.
וזה אומר גם שאם עסקת חטופים גרועה כרגע לנתניהו ולא הכרחית פוליטית לטראמפ, אז הסיכוי אליה לא גבוה כמו שאנחנו חושבים שהוא.
וזה כי מלבד החיבור האידיאולוגי בין פופוליסטים, יש חיבור עמוק יותר בין כל הפופוליסטים: זו אחווה בין מושחתים.