נתוני הריביות (פיקדונות, עו"ש ואשראי) של המערכת הבנקאית שפורסמו אתמול על ידי בנק ישראל במסגרת מה שמכונה "קו המשווה" מראים את עומק הפערים בין ריבית הזכות למינוס. על פי הנתונים ריבית הזכות הממוצעת על פיקדונות עמדה על 1.39% לשנה.
מאידך הריבית על משיכת יתר (אוברדרפט) עמד על 9.25% לשנה. ריבית בנק ישראל (4.5% לשנה) ממשיכה להיות גבוהה אבל הריבית על פיקדונות אינה עולה במקביל.
האינפלציה הממוצעת על פי הערכות בנק ישראל היא 3.1% לשנה כך שמי שמפקיד את הכסף בפיקדון בנקאי בריבית אפסית שוחק את ערכו הריאלי של הכסף.
עוד מתברר מהנתונים כי יתרת הזכות בחשבונות העובר ושב הסתכמה ב-230 מיליארדי שקל. אך ורק 9.4% מהכסף (21.6 מיליארד שקל) הינו נושא ריבית ממוצעת של 1.1% לשנה. יתרת ה-208 מיליארד שקל "שוכבת" בבנק ללא ריבית ומהווה את אחד ממקורות הרווחיות החשובים של הבנקים.
מנגד חלק מלקוחות הבנקים נמצאים במינוס (יתרת חובה) המסתכמת ב-9.6 מיליארדי שקל. בעוד שכ-200 מיליארד שקל מונחים ללא ריבית, הריבית הממוצעת על המינוס מגיעה ל- 11.62% לשנה. במהלך חודש יוני הפקידו משקי הבית בפיקדונות כ-41 מיליארד שקל.
מרבית פיקדונות אלה הם על בסיס יומי בריבית משתנה (צמודה לריבית הפריים) והריבית הממוצעת עליהם עומדת כאמור על 1.39% לשנה. פיקדונות שבועיים גם כן ניתנים לרוב בריבית משתנה ממוצעת גבוהה הרבה יותר של 3.41% לשנה.
אם כן משתלם לסגור את הכסף לשבוע במקום בפיקדון יומי ולקבל ריבית גבוהה הרבה יותר. לחליפין ניתן לעשות "שופינג" ולהגיע לריביות גבוהות הרבה יותר בבנקים קטנים כדוגמת בנק ירושלים או בנק יהב.
פיקדונות לתקופה של 6-12 חודשים (כולל פיקדונות שנתיים), ניתנים לרוב בריבית קבועה כאשר הממוצע במערכת הינו 4.20%. עוד מתברר כי מרבית ההלוואות ניתנים על בסיס הצמדה לריבית הפריים (6% לשנה) כשממוצע הריביות הוא 9.25% לשנה. טווחי הריביות על הלוואות מגיע במקרים קיצוניים ל-17% לשנה!
יש לציין כי המפקח על הבנקים דני חחיאשווילי עושה ככל יכולתו להגדיל את מודעות הלקוחות לפערי הריבית וזאת כדי לצמצם ככל שניתן את יוזמות החקיקה שעלולות לפגוע במערכת הבנקאית. עם זאת חייבים לומר שההצלחה בנושא היא חלקית.
הוא עושה את זה באמצעות הקלה ההליך לפתיחת חשבונות בנקים, פרסומים בתקשורת על פערי הריבית ועידוד המערכת לשלם ריבית מינימום על פיקדונות ללא תנועה.