בניית דוח תזרים מזומנים: העסק שלכם באמת רווחי?

הסיבה לכך נעוצה במדידה לא נכונה של מה נחשב רווח של העסק. המדד שבאמת מספר את הסיפור הפיננסי של העסק נקרא תזרים מזומנים והוא חשוב יותר ממה שחושבים.

תזרים מזומנים בודק את השאלה הכי בסיסית: כמה כסף פנוי באמת נשאר אחרי כל ההוצאות השוטפות, ההשקעות והחזרי הלוואות?

מדובר במדד פשוט להבנה אך עמוק בהשלכותיו והוא זה שיכול להבדיל בין עסק ששולט בעתידו, לבין עסק שפשוט שורד.

מה זה תזרים מזומנים - ולמה הוא לעיתים חשוב יותר מרווח נקי?

בעולם הפיננסי, תזרים מזומנים נחשב לאחד המדדים החשובים לבחינת "בריאות" פיננסית. הוא לוקח את ההכנסות מהפעילות השוטפת ומפחית את ההוצאות האמיתיות של העסק, גם אלו שלא נכנסות לספרים. התוצאה היא הסכום שנשאר לעסק כדי להחזיר חובות, לחלק דיבידנדים, להשקיע בצמיחה או פשוט להחזיק קרן חירום למצבי משבר במשק או בענף.

רבים במערכת הפיננסית מסתמכים על הרווח הנקי (רווח אחרי מס) כמדד מרכזי, אך הרווח הזה כולל הכנסות והוצאות שאינן תזרימיות, פחת, ומנגנוני דחייה חשבונאיים. תזרים מזומנים, לעומת זאת, מראה מה באמת, תכלס, נכנס ויוצא מהחשבון בכל חודש. כשיש לעסק תזרים חיובי, העסק גמיש - יש לו מרווח תמרון. כשאין - גם עסק "רווחי" עלול למצוא את עצמו בלי יכולת לשלם לספקים.

איך בונים דוח תזרים מזומנים - ולמה חשוב לשים לב

מהניסיון שלנו, אין נוסחה אחת נכונה. עסקים הם דבר מורכב, וכל עסק מורכב מצורת ההכנסות וההוצאות הייחודיות שלו. עסקים רבים מציגים תזרים חיובי, אך כשנכנסים לעומק מגלים שהמספרים לא משקפים את המצב האמיתי. לפעמים יש הוצאה חד-פעמית משמעותית שלא נכללה, חודש אחד שהיה הפסד או גרעון תזרימי, או דחיית תשלומים שמייצרת אשליה של יתרת מזומנים. גם שינויים בהון החוזר - כלומר שינוי צורת התשלום של הלקוחות או הספקים, מלאי תקוע או לקוחות שלא משלמים - משפיעים מאוד על התמונה.

הדרך הכי נכונה להתחיל בניהול תזרים מזומנים, היא לבנות את התנועות הקבועות, חודש קדימה, ועליהן להוסיף את כל מה שידוע, צ'קים בחוץ, התחייבויות לספקים, לקוחות בגביה, הוצאות צפויות בכרטיס האשראי לפי תאריך פרעון וכו'. חשוב לעבוד עם מספרים מדוייקים ככל הניתן, וכל הזמן לעדכן (תזרים זה משהו שמעדכנים ברמה היומית). בנוסף חשוב לא לפתח את "אשליית האופטימיות". בעוד שבעסקים אנחנו רוצים תמיד להיות אופטימיים וחיוביים ולהציב מטרות ורף גבוה, כאשר מנהלים תזרים צריך לחבוש משקפיים "פסימיים" ולצאת מנקודת הנחה שהכנסות לא בטוח יקרו אך הוצאות לרוב כן יקרו בתאריך ובסכום שאנו צופים.

תזרים מזומנים שלילי: מתי זו בעיה אמיתית ומתי דווקא לא?

בעלי עסקים צריכים להילחץ כשהם רואים תזרים שלילי, אבל זה לא תמיד נכון. לעיתים, מדובר בהשקעה נכונה ולא בהכרח בהפסד, למשל כמו פתיחה של אפיק הכנסה חדש, רכישת ציוד או גיוס עובדים. כל עוד מדובר בתהליך מתוכנן, מגובה במימון מתאים ובתחזית ברורה - זאת צמיחה במובן הכי פשוט שלה.

הבעיה מתחילה כשהתזרים השלילי לא מגיע מהשקעה אלא מהתנהלות שוטפת שמדממת מזומנים: שכר גבוה מדי ביחס למחזור, תקורות שלא עומדות בפרופורציה, או גבייה איטית שמכניסה את העסק לחנק. הבעיה האמיתית היא כאשר עסק לא יודע האם הבעיה בתזרים נובעת מהפסד אמיתי (הכנסה נמוכה מהוצאה) או מבעיה תזרימית נקודתית. זה קורה כאשר נותנים לחשבון הבנק להיות הברומטר היחיד למצב הפיננסי ולא נעזרים בניתוחים נוספים כמו רווח והפסד חודשי, וניתוח תזרימי אמיתי. מאידך, חשוב גם לומר שתזרים מזומנים חופשי יכול להיראות חיובי אבל להיות תוצאה של דחיית הוצאות, מכירת נכס או הכנסות חד-פעמיות (מענקים, מקדמות, החזרים מרשויות המס וכו'). לכן, חשוב לבחון את התזרים לאורך זמן ולהצליב אותו עם הניתוח הכלכלי האמיתי של העסק ולהבין מה מקורו. האם מדובר במגמה, בקפיצה רגעית או בהסוואה חשבונאית? האם זה נוצר ממכירות או ממקורות אחרים?

איך לשפר את תזרים המזומנים? 5 עצות ששוות הרבה

1. קיצור ימי הגבייה מלקוחות בישראל

שוטף פלוס הוא הרבה פעמים נורמה בעסקים - אבל לא בהכרח גזירת גורל. את ימי האשראי האלו אפשר לממן ולעיתים גם ללא עלות.

עסקים שמציעים הנחות של 1%-2% ללקוחות על תשלום מוקדם מצליחים לקצר את ימי הגבייה משמעותית אבל יכולים להפסיד הרבה כסף, כסף שאם רק היו ממנים אותו נכון ובזול היה יכול להשאר בקופת העסק. לעומת זאת שימוש נכון בימי אשראי של ספקים או אשראי בחינם (כמו למשל אשראי שנותנים חברות כרטיסי האשראי על שימוש בכרטיס) יכול לחסוך לעסק עשרות אלפי שקלים בשנה.

2. שימוש בפקטורינג (מימון חשבוניות)

עסקים שמשתמשים בפקטורינג (מכירת חשבוניות לחברת מימון) כדי להקדים את קבלת המזומן יכולים לחסוך שימוש במסגרת האשראי של הבנק (צורת המימון היקרה ביותר). בעסקים אחרים אפשר להשתמש באפיקי מימון חדשים כמו מימון לקוחות (קנה עכשיו - שלם אחר כך) ולהוון את התשלום של הלקוחות על ידי ניכיון.

3. פריסת הוצאות לזמן ארוך

במקום לרכוש רכוש קבוע במכה אחת - רכב, מכונה, שיפוץ - אפשר לפרוס את ההשקעה על פני מספר חודשים או לבחור בהשכרה/ליסינג. לדוגמה, רופא שיניים שבוחר לשדרג קליניקה יכול לתכנן את השיפוץ כך שיתחלק על פני שלושה רבעונים וכך לשמור על תזרים חיובי. שימוש נכון באשראי ספקים יכול להיות מקור מימון מצויין.

4. ניהול "הון חוזר"

פיזור נכון של מועדי תשלום לספקים, הגדלת ימי אשראי, והפחתת מלאי לא הכרחי (למשל, בגלל עונתיות או מלאי שלא מספיק מבוקש) עוזרים לשחרר מזומן. יש תקופות שכדאי לנצל הנחות ולבצע רכישות ויש תקופות שכדאי לקנות מעט יותר ביותר אבל לשבת על מלאי.

5. התאמת הלוואות למחזור הפעילות

במקום לקחת הלוואה כללית שלא תמיד תואמת ליכולת החזר של העסק (עונתיות, זמן הפריסה וכו'), כדאי להתאים מימון בצורה ספציפית לעסק. ישנם הרבה מוצרי מימון שבעלי עסקים לא תמיד מכירים ולא משתמשים בהם, למשל הלוואות "און קול" (לפי קריאה) כך שהעסק לא נושא ריבית מיותרת כשהוא לא צריך את הכסף; מסגרות למימון יבוא; או הלוואות לזמן ארוך מאוד כדי לממן החזר השקעה עם גרייס על תשלום הקרן. גם בבנק יש גמישות או מוצרים "תפורים" באופן אישי למידות של העסק.

תזרים מזומנים - תמונת ראי של אופן הניהול

תזרים מזומנים חושף את דפוסי הניהול, את הבחירות הקטנות שעושים ביום-יום, את הדרך שבה העסק מתנהל בין הכנסות להוצאות, בין תכנון לביצוע. וכשבודקים אותו ברצינות, מגלים לא רק כמה כסף נשאר, אלא גם איפה העסק תקוע, ממה הוא באמת חי, ואיך הוא מתמודד עם שינוי.

ראוי שלא להתייחס לתזרים כחישוב טכני אלה ככלי שמאפשר לבעל העסק להחזיק מראה ולשאול את עצמו שאלות שעד עכשיו נדחקו הצידה. האם אני יודע מה יקרה בעוד שלושה חודשים? האם אני באמת רואה את הכסף, או רק את המחזור? האם הצמיחה שלי ממומנת או פשוט מכסה חורים?

ועם השאלות האלו מגיע גם שלב הפעולה. ייעוץ עסקי-פיננסי מתחיל בדיוק שם: לא בנוסחאות, אלא באומץ להסתכל פנימה ולבנות תכנית שתחזיר לעסק שליטה, רווחיות ואורך נשימה. רוצים להתחיל? צרו איתנו קשר