סקר אולפן שישי משבוע שעבר על הנושאים המרכזיים שישפיעו על ההצבעה בבחירות הבאות, העלה ממצאים מדהימים: במקום הראשון בחשיבות ההשפעה על ההצבעה נמצאים המצב הכלכלי ויוקר המחייה. 27% מהמצביעים אמרו שלפי עניין זה יצביעו בבחירות.
במקומות שלאחר מכן היו מחדל 7 באוקטובר, השוויון בנטל, השסע הפנימי וכעת שימו לב: במקום האחרון בלבד ניצבה סוגיית המלחמה באיראן והפגיעה במתקני הגרעין. 8% בלבד השיבו שזה מה שישפיע עליהם בהצבעתם.
אם יוקר המחייה מטריד כל כך את הבוחרים, מדוע כשפעמי הבחירות בפתח נתניהו לא סופר אותנו ואינו עובד בפרך מבוקר ועד לילה כדי לשפר את המצב, להוריד את מחירי הדיור, המשכנתאות, המזון ועל הדרך את מחירי הדלק? מדוע ההתייחסות לנתון כאל תחזית מזג האוויר שבה מברברים הרבה ולא עושים דבר?
הסיבה היא מטרידה. עד מתקפת 7 באוקטובר התמקד ראש הממשלה בהפיכה משפטית (שאגב אליה הוא חוזר בימים אלה). במהלך המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל התמקד בהבטחות למיגור שלטון החמאס.
אחרי המתקפה באיראן כבר נדבק בחיידק המשיחיות, והגיע למסקנה שירשם בדפי ההיסטוריה כמשמיד הגרעין האיראני. כעת הוא מתמקד בשימור הקואליציה. כל השאר, כולל יוקר המחייה, הם מבחינתו זוטות. החלילן מהמלין בטוח שמצביעיו מהעשירונים התחתונים יתאבדו בריצה לעומק הבריכה למרות שאינם יודעים לשחות.
הם יצביעו ביבי גם אם מחירי הטיסה ימריאו למחיר טיסה לירח, דירה בת"א תעלה כאילו אנחנו בלונדון או ניו יורק, וגם אם מחירה של מנת פלאפל יגיע ל-50 שקלים. פעם במחיר זה (שווה ערך ללירות), ניתן היה לקנות דוכן פלאפל שלאחרי המתקפה באיראן כבר נדבק בחיידק המשיחיותם.
ואם מבחינתו יוקר המחייה מטריד את מחנה השמאל, אז שיסתדרו לבד: אם אין לחם שיאכלו עוגות, אם אין אקונומי שיטוסו ביזנס, אם מחירי המזון יקרים שיאכלו סושי אצל רותי ברודו, אהרוני, חיים כהן או אייל שני. ואם אין דירות שיגורו בקרוואנים.
נושאי הכלכלה נדחקו מזמן מסדר היום, והלוואי שנתניהו היה מקדיש שנייה ממה שהקדיש השבוע להישרדותו הפוליטית. ואילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עסוק מעל לראש בביקורת על הרמטכ"ל ובקידום פנטזיית העיר ההומניטרית לפליטי עזה בכ-20 מיליארד שקל.
מי שדווקא כן עוסקת בענייני כלכלה היא אשת האופוזיציה הפעלתנית ח"כ נעמה לזימי (עבודה). בשלישי הקרוב, (22.7), רגע לפני יציאת הכנסת לפגרה, תקיים כנס בנושאי יוקר המחייה בהשתתפות מומחי כלכלה, אנשי תקשורת ומשפיענים כדי להחיות את הנושא.
בינתיים המחירים לא ממתינים לשום כנס. מדד יוני שפורסם השבוע עלה ב-0.3% בחסות מחירי המזון והטיסות, והוכיח שהאינפלציה הבסיסית כאן כדי להישאר. אפרופו המדד, הגיע הזמן שבלמ"ס יטפלו בבלוף גודל האריזות שבו יצרנים מעלים אפקטיבית מחירים דרך כיווץ תחולת האריזות.
האם בעקבות המחירים העולים יש סיכוי שקבינט יוקר המחייה יכונס ולו גם להזדמנות צילום? ממש לא. האם יש סיכוי לקצץ אגורה מכספים קואליציוניים או תקציבי ישיבות גם אחרי שמפלגות החרדים פרשו השבוע מהממשלה? הצחקתם אותי, אבל הבדיחה על חשבוננו.
אז לכל אלה המוטרדים מיוקר המחייה אני ממליץ לצאת מאזור הנוחות, והפעם באמת לתרגם את עמדתם בהצבעה בקלפי רגע לפני שגם את הליך ההצבעה הדמוקרטי ינסו לגנוב. מושאי ביקורת נוספים חוץ מיוקר המחייה כמו החטופים בעזה ואלפי ההרוגים לא חסרים.
עד אז אסור לחכות לבחירות, ויש לצאת לרחובות ולהפגין. אם במחאת יוקר המחייה ב-2011 יצאו לרחובות על הרבה פחות, אין סיבה שזה לא יקרה כעת. ההפגנות מלחיצות את נתניהו ובני ביתו. כל עוד ההמונים יישארו בבית הוא יישאר אדיש.
אתם, שממשיכים להתייחס לביבי כיחיד בדורו, אל תקטרו על המחירים בסופר. שלא תעזו לבוא בטענות לנגיד בנק ישראל על הריבית הגבוהה, על המשכנתאות או על המחירים הגבוהים ברשתות המזון. הכול (והקול) תלוי בכם.