תכירו את סינתיה אולדריך מירושלים. יכול להיות שחלפתם על פניה ברחוב ולא ידעתם שמדובר בבתו האבודה של בוב מארלי. לפחות ככה היא טוענת.
אולדריך, שמשתמשת בשמות ZARA MARLEY ו-RUHAWK, מציגה את עצמה בפומבי כבתו הביולוגית של אמן הרגאיי האגדי, אם נכדו וסבתו של נינו, לא פחות, ובשיחה שקיימה עם חוקר ממשרד "ויצמן יער", שהצליח לאתר אותה אחרי מאמצים רבים, טענה שהמשפחה חייבת לה מאה מיליון דולר.
אלא שמשפחת מארלי טוענת שמדובר במתחזה מסוכנת. אחרי שניסיונותיהם לאתר אותה בעצמם כשלו, הם שכרו את שירותיו של משרד החקירות "ויצמן יער", שערך חקירה סמויה ומורכבת. עם השלמת המעקב, פנו בני המשפחה לעורכי הדין צבי בר נתן, מאיה רפפורט־נוסבאום ושיירן סגל ממשרד גולדפרב-זליגמן, שהגישו תביעה אזרחית על סך של 4.16 מיליון שקל נגדה בשמם בבית המשפט המחוזי בירושלים.
ארבעה תובעים רשומים בכתב התביעה: ריטה מארלי, אלמנתו של בוב ומוסיקאית עטורה, בתם הבכורה סאדלה, זמרת, מעצבת אופנה, אשת עסקים ופעילה חברתית; ובנם סטפן - מוזיקאי מצליח שזכה במספר פרסי גראמי. אף שהבן השלישי, זיגי, אינו חלק מהתביעה, החברה המשפחתית Fifty-Six Hope Road Music, המחזיקה בזכויות על שמו, יצירתו ומורשתו של מארלי, הצטרפה גם היא לתובעים.
"מזה זמן ארוך, הנתבעת מתחזה בפני צדדים שלישיים לבִתו הביולוגית של מארלי המנוח", נטען בכתב התביעה, "ועל בסיס סיפור כיסוי זה מפיצה ברבים בדיות ושקרים, מוציאה את דיבתם של התובעים, עושה שימוש בזכויותיהם השונות, ומתעשרת על חשבון הזכויות האמורות. בהתבסס על הסיפור הבדיוני שהמציאה, היא מטרידה את בני משפחת מארלי ומכריהם ללא הרף - עד כדי סכנה ממש".
החוקרים מ"ויצמן יער" הפעילו סוכן סמוי שניסה לאתר אותה, באמצעות צילום של יאכטה שהשיגה המשפחה ועליה היא מתגוררת עם בן זוגה. אחרי שאותרה, התיידד החוקר עם אולדריך, עקב אחריה בטרמפים ובאוטובוסים, ואיתר את מקום מגוריה בירושלים, שם היא מתגוררת לסירוגין. מהחקירה עלה כי היא מציגה עצמה כאישה רוחנית, שומרת כשרות ומתפללת בכותל - אך בפועל מפיצה תכנים תוך הפרת זכויות יוצרים ושימוש לא חוקי בשם ובמותג BOB MARLEY.
בין היתר מבקשים התובעים: צו מניעה קבוע שיאסור על המשך התחזות ופרסום כוזב; הצהרה משפטית כי אין לנתבעת זכויות במותג BOB MARLEY; החרמת ספרים, שירים ויצירות המשויכים למארלי ושנעשה בהם שימוש אסור; פיצוי בגין לשון הרע מכוח סעיף 7א לחוק, ללא צורך בהוכחת נזק.
בכתב התביעה מתואר כיצד היא מפיצה את סיפורה האישי, הכולל האשמות קשות כלפי בני המשפחה, במטרה לבסס את הבדיה ולזכות באמינות - כולל פנייה לבית ספרה של נכדתו בת ה-9 של מארלי, תוך הצגתה כסבתה, מה שעלול לטענת המשפחה לסכן את רווחת הילדה.
לצד הפגיעה האפשרית בזכויות הקניין הרוחני של התובעים, נטען גם למטרד מתמשך ולרווחים בלתי חוקיים שצמחים מהתחזותה של האישה. לפי התביעה, מדובר במהלך "מתוכנן היטב", שמטרתו להשיג פרסום אישי ורווח מסחרי, תוך פגיעה קשה בשמם ובמורשתם של בני משפחת מארלי.
בכתב התביעה מצורפים תמלולים מתוך פודקאסטים וראיונות שבהם נשמעת אולדריך טוענת כי נולדה לבוב מארלי וכי שירים שיצרו בני המשפחה הם בהשראתה. באחד המקרים, שלחה הודעות דוא"ל בהן טענה כי היוותה השראה לאלבומו של סטפן מארלי, וכי היא עצמה אחראית לכתיבת שירים רבים של דמיאן מארלי - טענות שלדברי המשפחה הן בדיות מוחלטות.
עוד נטען כי אולדריך פונה שוב ושוב אל חברים, שותפים ומכרים של בני המשפחה כדי להפעיל לחץ פסיכולוגי ולהעניק תחושת "נוכחות משפחתית" מזויפת. כך למשל, לפי כתב התביעה, היא שלחה מיילים חוזרים לאריקה נוואל, חברה בהרכב מוזיקלי שמופיע עם בני משפחת מארלי, ודרשה "הכרה בחלקה" ביצירה. המשפחה מדגישה כי אף אחד מבניה לא מכיר את הנתבעת או מקיים עמה כל קשר, וכי היא פועלת ממניעים פסולים תוך פגיעה חמורה בפרטיותם ובשמו הטוב של בוב מארלי.
המשפחה מבקשת מהשופט להוציא צו מניעה שיאסור עליה להשתמש בשם או לטעון לקרבה משפחתית למארלי, ולהצהיר שאין לה זכויות כלשהן ביצירתו. לצד הסעדים הקבועים - צו מניעה, הצהרה כי אין לה כל זכויות בשם או ביצירה של מארלי, החרמת יצירות שנעשה בהן שימוש בלתי מורשה, דורשת המשפחה מאולדריך גם לחשוף את היקף הכנסותיה בשבע השנים האחרונות, במהלכן עשתה לטענתם שימוש מסחרי בשירים, בספרים ובמותג הבינלאומי שבבעלותם.
כתב ההגנה טרם הוגש, ולא ניתן היה לאתר את אולדריך על מנת לקבל את תגובתה.