לאחר משא ומתן ארוך בין משרדי האוצר והביטחון, סוכמה התוספת התקציבית למשרד הביטחון, שתעמוד על 42 מיליארד שקל בשנים 2025-2026.
הסיכום הגיע לאחר חודש של חילופי מהלומות בין משרד האוצר ומשרד הבטחון על תוספת תקציבית של 60 מיליארד שקלים לשנתיים הקרובות, ונקבע סכום שמקובל, לכאורה, על שני הצדדים. לכאורה, כי בצה"ל מתעקשים שהם זקוקים לכל שקל מהסכום המקורי שהתבקש, ומקווים שבסופו של דבר, דרישתם המקורית תענה.
התוספת העצומה נועדה לענות על צרכי הביטחון של ישראל מבחינת האיומים המתגברים, מילוי הימ"חים והצטיידות עתידית, ותאפשר למשרד הביטחון לקדם עסקות רכש דחופות ומהותיות. בין היתר ייכלל בתקציב זה למשל הזמנת מיירטי חץ שדווחה הבוקר, כלי רכב ממוגנים, מל"ט שיחליפו את אלה שאבדו במלחמה ועוד.
בהודעה משותפת של משרדי הביטחון והאוצר נמסר כי "בתום שורת דיונים מעמיקים ועבודת מטה בהנחיית ראש הממשלה ובהובלת המל"ל, בהמשך למבצעי מרכבות גדעון ועם כלביא, וההתמודדות עם האתגרים הביטחוניים השונים, סיכמו משרד הביטחון, בראשות שר הביטחון, ישראל כ"ץ ומשרד האוצר בראשות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', על תוספת בגובה של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026.
עוד נמסר כי הצדדים סיכמו כי מערכת הביטחון תגבש תכנית להתעצמות ארוכת טווח, החל משנת 2027, לטובת חיזוק המוכנות והיתרון האיכותי-טכנולוגי למול איומי המעגל השלישי. התכנית תידון במסגרת דיון תפיסתי רחב ותובא לאישור ראש הממשלה. בנוסף ובהתאם להנחיית רה"מ יחוזקו מנגנוני הבקרה על תקציב הביטחון.
מיד אחרי מלחמת 12 הימים, ובעוד הכוחות משתלטים מחדש על עזה, ביקשה מערכת הביטחון מהאוצר תוספת תקציב של 58 מיליארד שקלים בשנתיים - 28 מיליארד השנה ו-30 מיליארד ב-2026. זאת על מנת לממן חימושים, רכש נשק, הארכת שירות מילואים וסדיר, גיוס חיילים חרדים והקמת אוגדות חדשות.
במשרד האוצר התנגדו לכך בתוקף, בטענה שמדובר בבקשה בלתי סבירה, כל עוד לא יתבצע שם שינוי עמוק, מכיוון שתקציב הביטחון מתנהל באופן עצמאי, לא שקוף ולא מבוקר, באופן שמסכן את השליטה הכוללת של המדינה בניהול התקציב הציבורי. מבחינתם, האשם העיקרי הוא מנהל הרכש, זה שמנהל את ההתקשרויות הרב־שנתיות.
בעוד שכל משרדי הממשלה כפופים למגבלה הקובעת שאינם יכולים להתחייב לעסקאות עתידיות מעבר למסגרת שאושרה להם, מערכת הביטחון עוקפת את המגבלה הזו בפועל. כך נוצרות התחייבויות רכש בהיקפים עודפים של מיליארדי שקלים, מתוך הנחה שלא כולן ימומשו, והתקציב עד תום. עוד טוענים שם, שלמרות שיש חשב מטעם האוצר בתוך משרד הביטחון, הוא מקבל את חוזי הרכש רק בשלב הסופי, וכשמדובר למשל ברכש חיוני של מיירטים, תחמושת או טנקים, הוא אינו יכול לסרב, וכך הופך לחותמת גומי.
בתום משא ומתן עם אגף התקציבים באוצר, שלווה בבליץ תקשורתי מדויק נגד מערכת הביטחון, סוכם כי תוספת התקציב תהיה של 42 מיליארד שקל, מתוכם 27 מיליארד השנה. הסיכום הזריז לא פורסם, מכיוון שלא יצא לפועל. הסיבה: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבאופן חריג בחר לעצור את התוספת לתקציב הביטחון, התערב והביע את רצונו להגדיל אותו עוד יותר ולכלול בו גם רכיבי התעצמות.
העמדה של ראש הממשלה הפתיעה את האוצר ואת מערכת הביטחון. הצדדים הסכימו שהדיון על התעצמות צריך להידחות ולהיעשות באופן מסודר, לאור השינויים הדרמטיים במפת האיומים על ישראל. מבחינת משרד האוצר, הסכום של 42 מיליארד שקל הוא תוספת התקציב הסופית לשנתיים הקרובות. מבחינת משרד הביטחון זהו רק סכום המינימום, שעליו יוסיפו רכיבי התעצמות או "בט"ש מוגבר", כינוי להמשך הלחימה בעזה. מערכת הביטחון סימנה מינימום של 42 מיליארד שקלים ומפה היא מתכוונת רק לעלות.
בהודעת הצדדים נמסר כי "תוספת זו מהווה מענה לדרישות המערכת לשנים אלו, ואינה כוללת מענה לבט"ש מוגבר. את הדיונים מטעם מערכת הביטחון הוביל מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם".
שר הביטחון, ישראל כ"ץ, אמר כי "מברך על התוספת התקציבית שתיתן למערכת הביטחון את הכלים הדרושים כדי להתחמש, להתחזק ולהתכונן לתרחישים רבים. האתגרים שלפנינו מורכבים, בזירות רחוקות וקרובות, מול אויבים שמצהירים בגלוי על רצונם להשמיד אותנו. לשם כך נדרשת עליונות צבאית, טכנולוגית ומבצעית מוחלטת - ואנחנו מחויבים לתת מענה רחב ומלא לצרכים הדחופים של צה"ל ומערכת הביטחון. אני מודה לשר האוצר על שיתוף הפעולה".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "תקציב הביטחון נותן מענה מלא, אחראי ומדויק לכל צורכי הלחימה וההיערכות. כדרכי, אני דואג שהמדינה תדע לעמוד בכל אתגר עם גב כלכלי חזק ועם מחויבות ביטחונית עמוקה. התקציב כולל מענה מלא ללחימה העצימה בעזה, לצד היערכות ביטחונית מקיפה מול כלל האיומים - מדרום, מצפון ומנקודות רחוקות יותר. זו לא רק אחריות תקציבית - זו אחריות לאומית. יחד בע"ה עד הניצחון".