מטוטלת כלכלת הזוגיות אמנם נהנתה כבר מתחילת המאה הקודמת ממרחב הקפיצה שאיפשר לה מונח ה"אהבה", אך בתקופה האחרונה מתקבל הרושם כי היא נוטה במהירות אל עבר צידה האחר - ה"בגידה". דיווחים על עלייה במספר המגיעים לטיפול זוגי בשל בגידה מאז החלה מלחמת 'חרבות ברזל' חושפים עימם גם כלכלה שלמה נסתרת, המוערכת במאות מיליוני שקלים בשנה.
שיעור המתגרשים בישראל כתוצאה מבגידת בן או בת הזוג עומד על כ-46%, כך על פי סקר שהועלה במגזין be Well של בית החולים איכילוב בשלהי נובמבר האחרון. לצד זאת יש לציין, כי אין נתונים רשמיים המאומתים מדעית וממפים את שיעור הבוגדים או את גודל "שוק הבגידות".
סיכום שהוציאה הנהלת בתי הדין הרבניים לשנת 2024 מראה כי באותה שנה התגרשו 11,542 זוגות, המהווים עלייה של כ-6.5% לעומת 10,838 זוגות שהתגרשו בשנת 2023. הכללת הנתון שצוין בסקר איכילוב על כמות המתגרשים בשנה הקודמת מעלה את ההערכה כי 5,309 מהם התגרשו בשל בגידה.
יש לציין כי לצד חתימת הזוגיות הרשמית באמצעות טקסי החתונה, מתפתחת בשנים האחרונות זוגיות, ואף משפחתיות, "מודרנית". מדובר באורח חיים זוגי ומשפחתי שאינו נחתם בחתונה דתית או טקס כלשהו, וגם בקרבם יש המבקשים לפרום הקשר בשל בגידה.
סביב אותם בוגדים ובוגדות נבנתה כלכלה שלמה, שעיקרה מימון מקומות מפגש ייעודיים דוגמת בתי מלון, צימרים, חדרי אירוח ואף דירות שכורות, אתרי אינטרנט ואפליקציות, נופשים, מתנות ותכשיטים, ומוצרים שונים דוגמת טלפונים נסתרים. סקר שנערך בשנת 2019 על ידי חברת הקופונים Vouchercloud, הפעילה בכ-18 מדינות, הראה כי הבוגדים בבני ובנות זוגם במדינות בהן החברה פעילה מוציאים בממוצע כ-444 דולר בחודש, שהם כ-5,328 דולר בשנה. כמחצית ההוצאה הינה בגין מיקום מפגשי הבוגדים, ובסקר מצוין כי העלות אינה מייצגת את מלוא עלות יחסי הבגידה, שצוינו כהוצאה חודשית גבוהה יותר.
התעשייה מוזנת גם על ידי הנבגדים, הרוכשים מצלמות ותוכנות מעקב, משקיעים שעות בצפייה ומעקב בבני ובנות זוגם - אפילו על חשבון שעות עבודה, ופונים, בין היתר, למשרדי חקירות, עורכי דין ומטפלים זוגיים.
"זה נכון שאין נתונים רשמיים המאפשרים מתן תמונה רחבה על התחום, במיוחד בישראל, אך הסקרים, לטעמי, הם דרך פחות מהימנה לבחון הנושא", מסביר פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר וחוקר מוח. "נתון שכן אפשר להסתמך עליו נמצא במחקרים, שמראים כי בדיקות גנטיות שנערכו בילדים ואבות במדינות שונות מצאו שכ-10% בממוצע אינם תואמים. כלומר 1 מתוך 10 ילדים חי עם אדם שאינו אביו, וכמעט תמיד שניהם לא יודעים שזה המצב.
"השלכת הנתון לנושא הבגידות אמנם מעלה אותו כהערכת חסר, היות ויש המשתמשים באמצעי מניעה, חוסר יכולת ללדת, וכו', אבל הוא מהווה בסיס להבנה כי מדובר בתופעה מספיק רחבה שיש לתת עליה את הדעת.
"אגב, בחו"ל אפשר לקנות ברשתות הפארם ערכות לבדיקת התאמה גנטית, אבל לא אצלנו בארץ, היות והרבנות מתנגדת להכנסתן, ואני מבין את העמדה הזאת. כי מה נעשה אם יתברר שאחד מכל עשרה ישראלים, פלוס-מינוס, הוא ממזר על פי ההלכה? יש דברים שיותר טוב לא לדעת".
קורת גג במחיר שעתי
כמות הממזרים, כמו גם גודל השוק המשרת את אלו המפרים אותם, אמנם לא ידוע, אבל אנשי המקצוע עימם שוחחנו מעלים כי ההוצאה המשמעותית ביותר של הבוגדים היא 'קורת הגג' למפגשי הבגידה. אלו נעים בין מאות שקלים לשעה במלונות וחדרי אירוח ייעודיים ועד עשרות אלפי שקלים ללילה בסוויטות במלונות יוקרה לצד האירוח הנלווה.
ערן אגאי, המחזיק בבעלותו מספר מלונות ברחבי תל אביב, אמר כי "יש שוק שלם בתחום האירוח המלונאי שנוגע בהגעת זוגות לפרק זמן מוגבל, ועל בסיסם התפתחה תעשייה שלמה של השכרת חדרים על בסיס שעתי. לרוב מדובר בזוגות המבקשים דיסקרטיות, ויש אף אתרים ייעודיים שפונים לבתי מלון בעיר, ואולי בערים נוספות, ומתחייבים לסגירת מספר חדרים למספר שעות עבור זוגות אלה. כמו מעין 'בוקינג' ייעודי לסגמנט אוכלוסייה זו.
"סכומי האירוח משתנים בהתאם למקום וזמן האירוח, דוגמת אופי המלון, גודל החדר וזמן האירוח, אבל הם נעים סביב ממוצע של מאות שקלים לשעה. בעלי בתי המלון אמנם לא יודעים או מכירים באמת את האופי הזוגי של הזוגות המגיעים להתארח, ובוודאי לא מי מהם בוגד בבני או בנות זוגם, אבל ישנה הבנה שקטה שזו האוכלוסייה אליה מכוונים".
מקום המסתור לפרשת האהבים הצדדית היא אמנם ההוצאה המתוארת כגבוהה ביותר בקרב הבוגדים, אך לצידו זוכים לעדנה גם תחומי המתנות והתכשיטים - בהנחה ומדובר ברומן מתמשך. עו"ד אוהד הופמן, שותף מייסד במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני ירושה ומשפחה, מספר, כי "ככל ובגידה חד פעמית הופכת לרומן לאורך זמן ארוך יותר, כך גם הבוגדים נזהרים פחות בהתנהלותם וסך ההוצאות בגין הרומן תופח. כאשר מדובר ברומן, התיאור של בני הזוג הבוגדים הוא כשל מעין רוח נעורים שאחזה בהם והובילה אותם, בין היתר, גם לרכישת מתנות דוגמת תכשיטים, טלפונים יקרים, ובאופן כללי מוצרים שלולא הרומן רוב האנשים היו חושבים פעמיים לפני שהיו קונים אותם אפילו לעצמם".
עלות קורת הגג והמתנות מתווספות גם לעלות אנשי המקצוע הסובבים סביב התחום. "בכל הקשור להיבטים המשפטיים" אומר הופמן "העלויות משתנות בהתאם לתיק ולעורכי הדין, אך עצם ההגעה לעורך דין לטובת התייעצות ראשונית, לרוב בשלב בו עולות חששות לבגידה או היוודעות לה, נע סביב ה-2000 שקל בממוצע. היות ובהליך המשפטי יש משמעות משפטית לראיות מוצקות, וכאלה שיתקבלו באופן חוקי, פונים גם למשרד חקירות בעל רישיון מוכר ממשרד המשפטים, ולרוב לאלו המסוגלים להפעיל צוות להשגת הראיות, אם אכן החששות מתאמות והראיות קיימות".
איתור הראיות נוגס גם הוא בכיס הבוגדים והנבגדים, כאשר עלות שכירת משרד חקירות נאמדת בעשרות אלפי שקלים, ונקבעת בהתאם לשעות העבודה וכמות הצוות המופעל. מחירון שפרסם לאחרונה משרד 'קוונטין חקירות', לדוגמה, מציג עלות של כ-12 אלף שקל לחבילת 30 שעות מעקב.
שמוליק ממן, חוקר פרטי ובעל משרד החקירות קוונטין חקירות: "רוב החקירות נעשות בפריסה של 3-4 ימי מעקב הכוללות גם שעות לילה. לחקירה יש משמעות משפטית היות וראיות, המוצגות כחוק, משפיעות הן על סוגיות משמורת הילדים והן על סוגיות כלכליות דוגמת מזונות וחלוקת רכוש".
הופמן מוסיף כי "הראיות הנאספות לא עוסקות רק באקט הבגידה הפיזי, אלא גם בהוצאות הכלכליות של הבוגדים, שכן הוכחה של הוצאות כספים לטובת הרומן בפני בית המשפט יכולה לכפות על הבוגד להשיבם לקופה המשותפת של בני הזוג לטובת חלוקת הרכוש. ישנם כאלה לדוגמה, המעלימים רכוש או כספים מבני ובנות זוגם, כאשר לבני הזוג הנבגדים אין כלל גישה לרכוש או כספים אלו, ולעיתים אף אינם יודעים על קיומם. ואז מסתבר שאותם בני זוג משתמשים בכספים אלו כדי לרכוש למאהבת מוצרים ומתנות יקרות, ואף דירות ומכוניות.
אנשי המקצוע עימם שוחחנו מספרים כי קל יותר כיום לאתר כספים ששימשו לצרכי הבגידה, גם אם מדובר בכסף מזומן. "נניח וחוקר פרטי מצלם אותך יוצא עם שקיות מחנות יוקרה" מסביר הופמן, "נטל ההוכחה שלא שילמת על תכולתן יכול לעבור אליך".
ממן מעלה היבט נוסף בעלויות שלא תמיד נלקח בחשבון: "מעבר להוצאות על אתרי היכרויות, מלונות ומתנות, יש המקצצים באחוזי המשרה שלהם כדי להיות זמינים יותר למאהב או המאהבת, ופוגעים בכך הן ביכולת ההשתכרות שלהם והן בתרומה שלהם למשק המשפחתי שבנו. גם נמצא שצריכת הזמן הנוסף גורמת לחלק מהבוגדים והבוגדות להגיע עייפים למקומות העבודה, ובכך לפגוע בפריון שלהם כעובדים ושל מקום העבודה עצמו".
כשהבגידה עולה ביוקר
ניתוח שערך אתר החינוך הטכנולוגי האמריקאיTechopedia בתחילת ספטמבר האחרון לכלל הנתונים והסטטיסטיקות בנושא בגידה בארה"ב הנמצאים ברשת, מצא כי כ-31% מהבגידות היו עם עמית או עמיתה לעבודה.
פרופ' יובל: "התזה המקובלת בעולם הטיפול הנפשי, וגם עליי, אינה רואה את הבגידה כבעיה האמיתית, אלא כסימפטום, אמנם חמור, של הבעיה האמיתית. הבעיה היא באיכות ועומק הקשר בין בני הזוג, שנשחקים תחת הרגלים ושיגרה. הרי אף אחד לא בוגד מרוב שטוב לו עם בן או בת הזוג. כלומר בגידה היא תוצאה של הדרדרות ארוכה באיכות הקשר בין בני הזוג.
"מעטים מסתכלים אחד על השנייה תחת החופה וחושבים לעצמם 'איך שאני הולך או הולכת לבגוד. רוב מוחץ של הזוגות בעולם מתחתנים מאהבה אמיתית, וציפייה להישאר נאמנים אחד לשנייה. אז נשאלת השאלה איך בכל זאת מגיעים לשיעור גבוה יחסית של בגידות. ההשערה העיקרית היא שלצד שחיקת היחסים, בין היתר כתוצאה ממתח, לחץ ועוד, כדוגמה האחרונה עם יציאת המילואימניקים לתקופה ארוכה והשארת הנשים עם מלוא לחצי הבית והעבודה, נוצרה גם התרחבות כר ההזדמנויות לבגידה.
"עיקר ההרחבה מגיעה מכיוון הנשים, שכיום הינן עצמאיות ועובדות יותר, ולפיכך הרחיבו את מעגלי ההיכרות שלהן. לצד כל זאת, כדאי להסתכל על ההגעה לאנשי המקצוע, ולסוג אנשי המקצוע, כפי שמסתכלים על בריאות באופן כללי. בהיבט זה הדבר הכי נכון לבריאות הזוגיות היא גילוי מוקדם, שמתחיל במקום בו בני הזוג מאבדים עניין אחד בשנייה, ואיני מתכוון במובן המיני אלא במובן הרחב יותר של עניין באדם. בתקופת החיזור כל אחד מהצדדים ידע איזו מוזיקה או ספרים בני הזוג שלהם אוהבים, אך עם הזמן מפסיקים להתעניין, ומשם זה מתחיל.
"ההיבט הכלכלי הוא דווקא אחד ההיבטים המקטינים את הסיכוי לבגידה, דוגמת החשש מההשלכות הכלכליות של גירושין, ויש מתאם גבוה בין עליית מעמד האישה לבין העלייה בשיעור הגירושין. עם זאת, הכלכלה הסובבת סביב בני ובנות זוג בוגדים לא הייתה מצליחה להתקיים אם לא היה עניין בצריכת השירותים והמוצרים הנכללים בה. היא קיימת כי יש לה ביקוש".
סכומי מאבקי הגירושין בקרב בוגדים ונבגדים, שלעיתים אף מנחיתים מכה כלכלית אנושה שלאחריה שני הצדדים מתקשים להתאושש כלכלית, מהווים את תמרור האזהרה הזוהר ביותר שמרימים גורמי המקצוע בפני המתגרשים בכלל, והבוגדים והנבגדים בפרט. הופמן: "הבגידה תמיד מעוררת רגש ומוסיפה נופך אגרסיבי להליכים. יש כאלו שנפרדים ביחסי הדדיות ובאופן לוגי, אבל יש גם אחרים המונעים מתחושת נקם, שאגב יכולה לנבוע אצל כל אחד מסיבות שונות. אני יכול לספר על מקרה בו אישה בסביבות שנות ה-70 שלה, שמצאה תמונה של בעלה שצולם בכנס בוגרי התיכון שלו אותה שנה כשהוא מחובק עם מי שהייתה חברתו לפני חמישה עשורים. מבחינתה זה היה קו אדום והיא ממש ראתה בכך בגידה.
"כעורכי דין, אנו שמים לב כי יש לקוחות הרואים בבגידה כמעין נקודת אל חזור, ולא תמיד מוכנים להקשיב לכך שההליך המשפטי הוא לא תמיד הדרך הנכונה, ובוודאי לא הכי נכון מבחינה כלכלית. טווח העלות של תיק גירושין יכול לנוע בממוצע בין כ-150 אלף שקל לכל אחד מהצדדים לתיק שמוגדר כלא מורכב ועד מיליוני שקלים לתיק שיוגדר מורכב יותר - הכל בהתאם לגורמי המריבה, מחוללי המריבה, והאלמנטים האמוציונאליים של כל אחד מהצדדים.
"לכן אנו תמיד מציעים קודם הליכי טיפול, לדוגמה אצל יועצת נישואין, שזו שאנחנו מפנה אליה, לדוגמה, ממש מחוללת פלאים ויש שהשתקמו יפה לאחר טיפול, ולהליכי גישור. זה מפחית עלויות של מומחים דוגמת שמאים, רואי חשבון, יועצים מקצועיים שמלווים את הילדים והמשפחה, ועוד. ובכלל, עלות הסכם גירושין מגיעה רק לכ-10%-15% מניהול תיק בבית המשפט. כך שהשיקול הכלכלי ברור.
הופמן מדגיש כי "בגידה לכשעצמה לא מהווה ביסוס או צידוק לחלוקה לא שוויונית של הרכוש. זו ניתנת על ידי החוק רק במקרים של פערי השתכרות או פערים כלכליים משמעותיים. כך שעצם הבגידה לא מזכה יותר בבית המשפט, אך יכולה לשמש לעיתים כטיעון תומך.
"בנוסף, כדאי לדעת כי בית המשפט שומר על זכויות ילדים ומחייב דאגה לילד על ידי 2 הצדדים, גם אם הם פרי רומן. כלומר בחורה רווקה, לצורך הדוגמה, תוכל לתבוע גבר נשוי שניהל עימה רומן לדאוג לילד. את הקביעה הכלכלית לצרכי הילד בית המשפט יפסוק ללא קשר לעצם הרומן".
כאמור, תעשייה שלמה אמנם פרחה סביב הבוגדים בבני ובנות זוגם, אך פרופ' יובל מבקש להזכיר כי "זוגות רבים מצליחים להגיע לגיל שיבה עם זוגיות חיובית ארוכת שנים ונטולת בגידות. ובדיוק כפי שאנו בוחנים מדדים בבריאותנו ומטפלים בחריגות, כך כדאי גם לבחון הזוגיות, ולמלא בה את החסר".
"שיעור הגירושין יעלה אחרי המלחמה"
"בתקופות משבר כמו הקורונה ובשנה וחצי האחרונות של המלחמה, שיעור הגירושין קטן. לא משום שהזוגות חזרו לחיות בשלום בית אידיאלי, אלא משום האילוצים - אנשים נמצאים במילואים, יש מצוקה כלכלית, יש מתח. זה לא הזמן למשבר כלכלי ופגיעה בילדים. אבל זה אומר, וכאן אני מגיע לחדשות הפחות טובות, שאחרי המלחמה השיעור יעלה". כך אומר עו"ד בני דון-יחייא לפודקאסט אוברדראפט עם שלמה פרץ.
היכן הגירושים יותר נפוצים?
"אנשים ברמת חיים גבוהה יותר מתגרשים יותר כי יש להם יכולת כלכלית יותר להתגרש. חילונים מתגרשים יותר, חרדים הכי פחות, דתיים לאומיים פחות מחילונים אבל לאחרונה יש אצלם עלייה בשיעור הגירושין - וזה משהו חדש".
אותן סיבות שזוגות חילונים מתגרשים קיימות גם אצל הדתיים?
"שחיקה וגם סיבות אחרות קיימות אצל הדתיים וגם אצל החרדים. אצל הדתיים הלאומיים, בגלל החברה והקהילה, אז הלחץ החברתי והנזק הרבה יותר קשים מאשר במגזרים האחרים. יש דבר מעניין והוא שאצל זוגות לא דתיים יש הורים שרואים שהזוגיות לא טובה ואף אומרים לבן שלהם 'אל תסבול בגללנו'".
כמה הגישור תופס חלק היום במקרים של גירושים?
"יותר ויותר. לפני כשבע שנים בערך עבר חוק לישוב סכסוכים זוגיים בני זוג, והחוק הזה אומר שאי אפשר להגיש תביעות משפטיות לפני שעוברים הליך שנקרא "בקשה לישוב סכסוך" וצריך לבוא לפחות לפגישה אחת. מנסחי החוק ידעו בחוכמתם להוסיף בחוק שבאותה פגישה ראשונה בני הזוג יגיעו בלי עורכי דין, מה שמגדיל את הסיכוי להצלחה. שיעור ההצלחה עומד על 25% - לא לחזרה לשלום בית, אלא לגירושים בהסכמה. חזרה לשלום בית היא לא המטרה של החוק".