פרויקט סיני חדש בהיקף של 1.2 טריליון יואן/רנמינבי (כ-167 מיליארד דולר) לבניית סכר הידרואלקטרי (מבנה המשמש להפקת חשמל מנפילת מים) בטיבט יוצא לדרך - למרות חששות מנזקים סביבתיים ומתח אפשרי עם הודו.
ראש ממשלת סין, לי צ'יאנג, השיק את עבודות ההקמה של הפרויקט בסוף השבוע, באזור הדרומי של נהר היארלונג צאנגפו. מדובר בפרויקט הגדול פי שלושה מסכר שלושת הערוצים המפורסם. במקביל, הושקה גם חברת China Yajiang Group שתהיה אמונה על ניהול הפיתוח, כך לפי סוכנות הידיעות הרשמית שינחואה.
למרות שפרטים רבים עדיין לא ידועים, רק ההיקף התקציבי, יותר מפי 4 מעלות סכר שלושת הערוצים (שהושלם ב-2009 בעלות של 37 מיליארד דולר), ממחיש את גודלו העצום. הסכר צפוי לספק תמריץ כלכלי משמעותי לתעשיות כמו בנייה, מלט ופלדה, ולהוות מקור אנרגיה נקייה חדש שיסייע לסין לעמוד ביעד של אפס פליטות עד 2060.
התגובה בשווקים לא איחרה לבוא: מניות חברותה אנרגיה בשנגחאי זינקו ב-10%, ואילו המניות בהונג קונג קפצו ב-51%. גם חוזים עתידיים לברזל ופלדה רשמו עליות.
אבל לצד ההזדמנויות, קיימים גם סיכונים. הנהר עליו נבנה הסכר עובר דרך מדינת ארונאצ'ל פראדש שבצפון-מזרח הודו, וממשיך לנהר הברהמפוטרה הזורם לבנגלדש, מה שעלול להצית מתיחות אזורית. שר החוץ של הודו אמר בחודש מרץ כי המדינה "הביעה את הדאגות שלה בפני סין" כבר בדצמבר האחרון, והוסיף כי הפרויקט עלה בדיונים בין שתי המדינות בינואר.
טקס ההשקה התקיים בזמן רגיש ביחסים בין שתי המעצמות, שהתייצבו חלקית לאחר עימות גבול קטלני ביוני 2020, שבו נהרגו כ-20 חיילים הודים ולפחות ארבעה חיילים סינים. מאז מונה שגריר חדש לסין בהודו, והמדינות חידשו טיסות ישירות והקלו בתהליכי הוויזה, אך המתיחות לא נעלמה.
הודו מנסה לבסס את מעמדה כמרכז תעשייתי חלופי לסין, בין היתר דרך הידוק קשריה עם ארה"ב. ניו דלהי ממשיכה להגביל השקעות סיניות, ובזמן האחרון אף דווח כי חברות סיניות החלו לפנות עובדים ממפעלים בהודו. המתיחות התעצמה מוקדם יותר השנה בעקבות עימות בין הודו לפקיסטן, כאשר איסלאמאבד דיווחה כי יירטה מטוסים הודיים באמצעות מטוסי קרב מתוצרת סין. במקביל, גוף מחקר בהודו טען כי סין סייעה לפקיסטן באמצעי הגנה אווירית ותמיכה לוויינית.
השלכות סביבתיות
גם ברמה הסביבתית קיימים חששות חמורים. קניון היארלונג צאנגפו, שבו נבנה הסכר, נחשב לאחד האזורים העשירים במגוון ביולוגי בסין, ומכיל שמורת טבע לאומית. הנהר צונח שם ב-2,000 מטרים לאורך 50 ק"מ בלבד, וההשפעה האקולוגית עלולה להיות בלתי הפיכה.
הפרויקט נתקל גם באתגרים לוגיסטיים: מדובר באתר מבודד, עם קושי בהבאת ציוד וכוח אדם, ועלות גבוהה של הקמת קווי חשמל שיחברו את ההפקה לאזורים המאוכלסים במזרח סין. למרות זאת, בייג'ינג טוענת כי לא צפויות השפעות שליליות על אזורים במורד הזרם, ומתחייבת לאמצעים להבטחת בטיחות והגנה סביבתית.
על פי שינחואה, הפרויקט יכלול חמישה סכרים מדורגים וימוקם בסמוך לעיר נינגצ'י שבדרום-מזרח טיבט. מהנדסים צפויים ליישר עיקולים בנהר ולהעביר מים במנהרות. לפי מהנדסים סינים, הפוטנציאל ההידרואלקטרי של הקניון נאמד ב-70 ג'יגה-ואט, מה שיהפוך את המיזם לפרויקט החשמל הגדול בעולם.
אופן המימון עדיין לא ברור, אך בסין מעריכים כי מכירות האנרגיה העתידיות יספיקו להחזר ההשקעה, וההיסטוריה הסינית בתחום ממזערת את החשש לקושי מימוני.