בשינוי דרמטי שמסמן נקודת מפנה בתעשיית הפיננסים, הקונגרס האמריקאי העביר בשבוע שעבר את החקיקה הפדרלית הראשונה שמסדירה מטבעות קריפטו יציבים (סטייבלקוינס), ה-GENIUS Act. מדובר בחוק פדרלי, שמטרתו ליצור מסגרת רגולטורית מקיפה למטבעות יציבים. החוק קובע דרישות לגיבוי רזרבות, שקיפות והגנת צרכנים, במטרה לחזק את היציבות הפיננסית ולקדם חדשנות בתחום זה.
במקביל, מנכ"לי חמישה מתוך ששת הבנקים הגדולים בארה"ב כבר הכריזו על תוכניותיהם להשיק מטבעות יציבים או להרחיב את פעילותם בתחום.
מה זה סטייבלקוין ומדוע זה משנה?
סטייבלקוין הוא סוג של טוקן דיגיטלי שמגובה במטבע "אמיתי" כמו הדולר האמריקאי, ומיועד לשמור על יציבות ערכו. בניגוד לביטקוין, שמחירו תנודתי מול הדולר, סטייבלקוינס נועדו לשמש כגשר בין הכלכלה המסורתית לעולם הקריפטו, ולאפשר ייצוג דיגיטלי של מטבעות ממשלתיים, בתוך כלכלת הקריפטו.
חוק ה-GENIUS קובע שסטייבלקוינס יהיו חייבים להיות מגובים אחד לאחד בדולרים או בנכסים עם סיכון נמוך. החקיקה, שעליה חתם הנשיא טראמפ ביום שישי האחרון, מהווה אבן דרך עבור תעשייה שעד כה פעלה ברובה ללא מסגרת רגולטורית ברורה.
המרוץ של וול סטריט
במהלך דיווחי הרבעון השני, מנכ"לי הבנקים הביעו התלהבות יוצאת דופן מהחקיקה החדשה. ג'יין פרייזר, מנכ"לית סיטיגרופ, הייתה הנלהבת ביותר: "כבנק גלובלי מוביל בתחום זה, אנחנו מתמקדים בחדשנות שמאפשרת ללקוחות לגשת לתשלומים בזמן אמת 24/7". פרייזר חשפה שסיטי כבר פעילה ובוחנת הנפקת סטייבלקוין של סיטי (Citibank).
ג'יימי דיימון, מנכ"ל JPMorgan, הביע זהירות מבוקרת: "אני לא יודע למה אדם ירצה סטייבלקוין במקום פשוט תשלום", אמר, אך הוסיף כי הבנק ישתתף בשני התחומים - הן בטוקן הפקדות של JPMorgan והן בסטייבלקוינס "כדי להבין את זה ולהיות טובים בזה".
דיוויד סולומון מגולדמן זקס גילה שהבנק פרס צוות משמעותי לבחינת ההזדמנות: "יש לנו קבוצה גדולה של אנשים שמתמקדת עמוקות במעקב אחר התפתחות זה". הוא ציין הזדמנויות במימון ובהקלה על עסקאות פיננסיות.
בריאן מויניהן מבנק אוף אמריקה נשמע זהיר יותר: "אנחנו עדיין מנסים להבין כמה גדול או קטן זה" אמר, והוסיף שהבנק לא רואה לקוחות "דופקים על הדלת ואומרים 'תנו לי את זה עכשיו'".
המספרים מדברים בעד עצמם
השוק כבר מגיב בהתלהבות. שווי השוק הכולל של קריפטו בשבוע שעבר לראשונה את רף 4 טריליון הדולר, כאשר ביטקוין הגיע לשיא של 123,205 דולר.
שווי שוק הסטייבלקוינס הקיימים בתוך שוק הקריפטו עומד כיום על 265 מיליארד דולר, ואנליסטים מסיטיגרופ צופים שהוא יגדל ל-3.7 טריליון דולר עד 2030.
ואיפה ישראל?
בעוד שחלק ניכר מהבנקים האמריקאיים מתכוננים לעתיד דיגיטלי, ישראל ממשיכה להיאבק עם הבעיות הבסיסיות של רגולציה וקבלת כספים שמקורם בקריפטו אל תוך המערכת הבנקאית.
על אף שבנק ישראל פירסם ב-2022 הוראה שמונעת מבנקים לסרב באופן גורף לכספים שמקורם בקריפטו, במציאות רבים מהבנקים עדיין מקשים או מסרבים לטפל בעסקאות כאלה.
בניגוד למצב בארה"ב, בישראל טרם התקיימו דיונים מעמיקים ברמה הממלכתית על עתיד הקריפטו, והתעשייה המקומית ממשיכה לפעול בצל אי-ודאות רגולטורית. המרחק בין הגישה הפרואקטיבית של הקונגרס האמריקאי לעומת הגישה הזהירה עד כדי פסיביות בישראל ממחיש את הפער הגדל בין ישראל לחזית הטכנולוגית העולמית.
למרות שוועדת הקריפטו האחרונה בכנסת, שאותה יזם פורום חברות הקריפטו, התמקדה בגיבוש חזון ואסטרטגיה לאומית לתעשיית הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web3 בישראל, זאת לא זכתה לנציגות של הבנקים. לא המסחריים, לא בנק ישראל, ולא מחלקת המפקח על הבנקים.