השופט רון גולדשטיין בבית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה בפסק דין חריג, המאשר לחייב צו לשיקום כלכלי ומתן הפטר משמעותי מחובות מס בהיקף של למעלה מ-2.2 מיליון שקל, הכוללים גם חוב מע"מ וקנסות, בניגוד לפרשנות המקובלת בחוק חדלות פירעון.
המקרה נסוב סביב אדם פרטי שנקלע לחובות עצומים שאינם ברי הפטר לפי חוק חדלות פירעון כלפי רשות המסים, שנוצרו בעיקרם כתוצאה מחיוב מע"מ בגין כפל מס ופסילת ספרים בגין חשבוניות פיקטיביות שהונפקו דרך עוסק מורשה שנפתח על שמו של החייב, כשלכאורה נדמה היה כי הוא שימש כ'קוף' של העסק.
החוב נוצר לאחר שרשות המסים ייחסה לבעל העסק הרשום כעוסק מורשה, הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות, מה שהוביל לחיוב בכפל מס ופסילת ספרים, החלטה שלא עורערה והפכה לחלוטה.
"קוף" של נוכל
החייב, עולה חדש רווק בן 61 ואב לבן שמנותק ממנו, מחזיק בחוב של יותר מ-2 מיליון שקל, הכוללים: כ-300 אלף שקל חוב קרן, כפל קנס של כ-1.45 מיליון שקל, קנס נוסף של כ-100 אלף שקל על פסילת ספרים, וריבית והצמדה של כ-450 אלף שקל.
לפי הנטען, הוא שימש "קוף" של מעסיקו אשר השתמש בו כדי לפתוח עסק ולרמות את רשויות המס. החוב נוצר בעקבות הוצאת חשבוניות פיקטיביות בשנים 2015-2017, לאחר שמעסיקו - שהוכרז מאז כפושט רגל - שכנע אותו לפתוח עוסק מורשה על שמו, ניהל את העסק בעצמו, והוציא את החשבוניות מבלי לעדכן אותו. פושט הרגל הורשע בעבירות מס ונטל אחריות מלאה, תוך שהודה שניצל את העובדה שהחייב הוא עולה חדש שאינו יודע קרוא וכתוב בעברית.
החייב הצהיר כי הוא משתכר כ-4,600 שקל בחודש מעבודות צבע מזדמנות, כאשר שאר הכנסתו מגיעה ממכרים שעוזרים לו, ומנגד הוצאות המחיה שלו עומדות על כ-4,200 שקל בחודש.
בעל החוב טען בפני בית המשפט של חדלות פירעון באמצעות בא כוחו, עו"ד מאור לוי שמשרדו מתמחה בהליכי חדלות פירעון, כי החוב נוצר בתום לב מוחלט, ללא ידיעתו או מעורבותו הפעילה של החייב, אלא תוך ניצול ציני של מצבו כעולה חדש, שאינו דובר וקורא עברית, על ידי מעסיקו לשעבר. לטענתו של החייב מעסיקו לשעבר הוא זה שניהל בפועל את העוסק המורשה והשתמש בו להנפקת החשבוניות הפיקטיביות, ואף הודה וקיבל אחריות מלאה למעשיו.
בנוסף לנסיבות המיוחדות של המקרה, הדגיש עו"ד מאור לוי בפני בימ"ש את מצבו הרפואי הקשה של החייב כתוצאה מאירוע מוחי שעבר, כסיבה נוספת וחריגה המצדיקה התערבות בימ"ש ומתן צו שיקום כלכלי והפטר מחובותיו למע"מ.
זאת, למרות אופיו של החוב והגדרתו כחוב שאינו בר הפטר בהתאם לסעיף 175 לחוק חדלות פירעון. בנוסף, הפנה בא כוחו הפנה את בית המשפט של חדלות פירעון להנחיות רשות המסים עצמה, המאפשרות הבחנה בין רכיב המס לרכיב העונשי, כאשר האחרון יכול להיות מוכלל בהפטר במקרים מסוימים.
מנגד, רשות המסים התנגדה בתוקף לבקשה וטענה כי החוב כולו נוצר במרמה, ולכן אינו עומד בתנאי החריג בחוק חדלות פירעון המונע הפטר לחובות מרמה. היא הדגישה כי ההפטר נועד אך ורק לחובות שנוצרו בתום לב, וכי הן מרכיב המס והן מרכיב כפל המס נוצרו, לשיטתה, במרמה כמקשה אחת, בעוד שרכיב הקנס מהווה תשלום עונשי שלא ניתן להפטר ממנו.
הנאמנת והממונה על הליכי חדלות פירעון דווקא תמכו בעמדתו של החייב, תוך שהם מדגישים את שיתוף הפעולה מצד החייב בהליך, עמידתו בתנאי ההליך, נסיבותיו האישיות, מצבו הבריאותי, היעדר נכסיו, ואת הודאתו באשמה של המעסיק לשעבר.
בית המשפט קיבל את בקשת בעל החוב והורה מנימוקים מיוחדים על מתן הפטר מלא מכל רכיבי החוב למע"מ הגם שאינם ברי הפטר - מרכיב כפל המס, וכן על רכיב קנס פסילת ספרים, קנסות נוספים, וריבית והצמדה.
השופט גולדשטיין נימק את החלטתו בכך שעל אף שאכן מדובר בחוב שנוצר כתוצאה מפעילות בלתי חוקית, לא הוכח במידה מספקת שבעל החוב עצמו פעל במרמה מכוונת. בית המשפט ציין כי החלטת רשות המסים עצמה לא ייחסה לבעל החוב "אי אמונה באמיתות העובדה", "כוונה להטעות" או "הטעיה בפועל", אלא התמקדה בעיקר במעסיקו לשעבר, שהיה הנהנה העיקרי ממעשי המרמה.
כמו כן, השופט גולדשטיין אימץ את עמדת ב"כ החייב, עו"ד מאור לוי, כי החייב היה מוגבל ביכולותיו, תמים במידה רבה, הסתמך באופן עיוור על מעסיקו, והיה מעורב רק במתן הרשאה לפתיחת העוסק על שמו, מבלי ליטול חלק פעיל בפעילות העבריינית או ליהנות מפירותיה. על אף הכלל הגורף שלא ליתן הפטר מחובות מרמה או מקנסות עונשיים, בית המשפט מצא שבנסיבות חריגות אלו, הכוללות את מצבו הבריאותי והכלכלי הקשה של החייב, והעובדה שלא הוכחה מעורבות אישית מכוונת שלו במרמה, יש להחיל את החריג ולאפשר לו לפתוח דף חדש ולהשתקם כלכלית.
כחלק מ"איזון" מסוים בתוצאה, בית המשפט קבע כי החייב יוסיף סך של 21,000 שקל - פחות מאחוז מגובה תביעת החוב שהגישה רשות המסים, מע"מ, באמצעות 60 תשלומים חודשיים שווים של 350 שקל כל אחד, תוך החלת סעיף "התעשרות על נכסים עתידיים שיוקנו לחייב".
עו"ד מאור לוי מברך על פסק הדין ומוסיף כי "פסיקה זו משקפת את מגמת השיקום שבחוק חדלות פירעון, וכן את גישתו השיקומית והמאזנת של בית המשפט בהליכי חדלות פירעון, המאפשרת שיקום כלכלי גם במקרים מורכבים במיוחד, תוך בחינה יסודית של נסיבות יצירת החוב והיסוד הנפשי של החייב".